מנחות - דף ב' | הרב אורי בריליאנט | בית המדרש

משנה וגמרא
מנחות

קטגוריה משנית

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

יוסף בן שמחה

12 דק' האזנה

שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם

(מנחות ב. - ב: באמצע)
הצורך ב"לשמה"
הקדמות
A. לשמה
בזבחים למדנו - לשם הקודש, לשם הבעלים,
ואח"כ - מחשבת חוץ לזמנו וחוץ למקומו.
בכך נעסוק בשלושת הפרקים הראשונים של מנחות.
B. סוגי המנחות
בניגוד לזבחים, שם יש עולה, חטאת, אשם ושלמים,
במנחות יש - של יחיד - מנחת חוטא ומנחת נדבה, של ציבור -
ממילא - "שלא לשמה" במנחה - או ממנחת חוטא לנדבה ולהפך, או בין סוגי מנחות נדבה (מרחשת-מחבת וכו').
C. ארבע עבודות המנחה (ובמקביל - 4 עבודות הזבח)
קמיצה - הכנסה לכלי - הולכת הקומץ - הקטרה
שחיטה - קבלת הדם - הולכת הדם - זריקת הדם.
את 4 העבודות צריך לעשות לשמה (לשם הקודש, לשם הבעלים).

א. המשנה -
A. כמו בזבחים - שלא לשמה כשר, אך לא עלה לבעלים לשם חובה,
מלבד מנחת חוטא ומנחת קנאות - שפסולים.
B. גם שילוב (לשמה ושלא לשמה ולהפך) - נחשב שלא לשמה.
C. הדגומא לשלא לשמה בסיפא - ממנחת חוטא לנדבה ולהפך.

גמרא
ב. "אלא שלא עלו לבעלים לשם חובה" -
ללוי ה"אלא" - ניתן להבין שכשר, אך כיון שכבר נשעה שלא לשמה ניתן להמשיך שלא לשמה,
"אלא" - בא ללמד שצריך להמשיך לשמה.
וכן רבא, משתי סיבות:
1. סברא - אם קלקל קצת ימשיך ויקלקל?!
2. פסוק - אם לשמה - נדר, אם לא לשמה - נדבה - וגם בנדבה צריך לשמה.

ג. דעת ר"ש
סתירה בדעת ר"ש - האם יש בעיית מחשבה במנחות? ברייתא א - אין, ברייתא ב - יש.
תירוצים בקצרה:
1. רב אשי - מחבת לשם מרחשת - כשר, מחבת לשם מנחת מרשחת - פסול (וכך ר"ש יסתדר עם משנתנו).
2. רבה - שינוי קודש - כשר, שינוי בעלים - פסול.
3. רבא - שלם מנחה אחרת - כשר, לשם זבח - פשול.
לרבה ורבא חייבים לומר שר"ש לא כמשנתנו.

שיעור דף יומי בקיצור באדיבות אתר סיני

מנחות