ישיבה
בית המדרש
- ספריה
- במעמד השחר
- קדיש
- הלכה מחשבה ומוסר
- תפילה ובית כנסת
- הקדיש
מתוך כך, תפילה זו בכוחה להרים אותנו גם במצבים של שפל נורא, והיא התפילה הנאמרת על ידי אבלים ברגעים הקשים שלהם, בשעה שביתם חרב עליהם. תפילה זו משותפת על ידי הציבור כולו, שהשליח הציבור או אחד מאומרי הקדיש המחויבים מדיני אבילות אומר את הקדיש, והציבור עונים אמן בזמן הראוי.
חלק הענייה שבקדיש
ישנה השתתפות נוספת של הציבור באמירת חלק מהקדיש, והוא: "יהא שמיה רבא מברך לעלם ולעלמי עלמיא...". ישנם מנהגים שונים בין האשכנזים לבין הספרדים- אלו עונים עד "ולעלמי עלמיא", ואלו עונים עד סוף המילים "דאמירן בעלמא". אולם הטעם לשניהם הוא אותו טעם. טעם האשכנזים האומרים עד "ולעלמי עלמיא" הוא, שעד שם ישנן עשרים ושמונה אותיות החל מ"יהא שמיה רבא מברך", ואילו הספרדים נוהגים לפי השיטה המחייבת אמירת עשרים ושמונה מילים אשר מסתיימות במילים "דאמירן בעלמא".
אם כן המשותף בשניהם הוא העשרים ושמונה שהוא גימטריא של המילה "כח". וכתב הטור 1 שזה רומז לתפילת משה רבינו בזמן חטא המרגלים: "ועתה יגדל נא כח השם" 2 . לתפילה זו רומזות גם מילות הקדיש הפותחות במילה "יתגדל". כלומר, המילים "יהא שמיה רבא..." הם תפילה על התגלות כח ה' בעולם שהוא במצב של חולשה וצריכים להתאמץ להעלותו. זה מחייב גם מאמץ נפשי וגם מאמץ גופני, כפי שאמרו חז"ל 3 שיש לענות את הקדיש בכל כוחו. וכתבו המפרשים 4 שהכוונה היא בכל כח כוונתו וגם בכל כוחו ממש, ובלבד שלא יצעק צעקות בבית הכנסת.
קידוש ה' בקדיש
שתי המילים הראשונות בקדיש: "יתגדל ויתקדש", לקוחות מדברי יחזקאל הנביא על זמן גוג ומגוג. שם כתוב שבאותה מלחמה יתערב ה' בכוחו הגדול, ויכריע את גורל המלחמה שתהיה המלחמה האחרונה בינינו לבין האומות: "והתגדלתי והתקדשתי ונועדתי לעיני גוים רבים" 5 .
מצות המצוות שלנו, תכלית התורה והמעשים הטובים, היא קידוש ה'. ענין קידוש ה' בחיים, ולאו דוקא על ידי מסירות נפש, הוא להגדיל את שמו הגדול הנקרא עלינו ושוכן בתוכנו, לעיני עולם ומלואו, לעד ולעולמי עולמים. קידוש ה' הזה עתיד להיות בשלמותו הגדולה באחרית הימים, במלחמת גוג ומגוג. מלחמה זו תהיה המלחמה האחרונה בין ישראל לעמים, והיא אותה המלחמה שתביא את השלום האמיתי והסופי. באותה מלחמה יכירו וידעו כל יושבי תבל ושוכני ארץ כי המלחמה בישראל היא מלחמה בה', ולכן תוצאותיה ברורות מראש. על אותה מלחמה נאמר 6 : "ויצא ה' ונלחם בגויים ההם כיום הילחמו ביום קרב", ובסיומה של אותה מלחמה נאמר 7 : "והתגדלתי והתקדשתי ונועדתי לעיני גוים רבים". מילים אלו עומדות ביסוד אמירת הקדיש: "יתגדל ויתקדש שמיה רבא".
ומכאן עוד טעם לסיבת אמירת הקדיש בארמית: ארמית היא שפת הגלות ומאפיינת את המצב הגלותי הגורם לנו להתחשב בשפתם ולדבר בה. יתכן וטעם זה של אמירת הקדיש בארמית נובע מתוך ענינו המיוחד של הקדיש לגלות את קידוש ה' וגדלות ישראל עמו, לא רק בשבילנו ולעינינו, אלא לעיני העולם ומלואו, לרבות הגויים הזרים והרחוקים השוכנים בו. קדיש זה מלמדנו שאחרית גדולה זו מורכבת מעליות הדרגתיות שניתן להבחין בהם במבט בוחן גם בזמן גלות. עליות אלו אינן סוף הדרך, אלא רק תחנות המובילות אל אותה תכלית גדולה, ואף על פי כן אין למעט בערכן. כל תחנה כזאת מראה לנו, חוץ מהעמדה שהיא כבשה בעליתנו למעלה, את כיוון העליה הגדולה למעלה מכל הוויתנו הנוכחית, אותו קידוש ה'. דרכה אנו מגיעים לאותו יום שבו "ונשגב ה' לבדו ביום ההוא" 8 , "ועלו מושיעים בהר ציון לשפוט את הר עשו, והיה ה' למלך על כל הארץ ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד" 9 .
הקדיש מחדש את הקשר לארצנו
הזכרנו שיסוד הקדיש הוא בתפילת משה רבינו בזמן הנורא שעם ישראל, בראשות מנהיגיו המרגלים, החליטו לוותר על ארץ ישראל ולא להיכנס אליה. לאותה תפילה ענה ה' למשה ואמר 10 : "ואולם חי אני וימלא כבוד ה' את כל הארץ". לא רק שמעשי הרשע לא יועילו, להיפך, כבוד ה' ימלא את כל הארץ, לעומת מחשבותם של הרשעים לצמצם את כבודו בחלק מהארץ.
אולם, אותם האנשים המוציאים את דיבת הארץ רעה יאבדו את זכותם לחלק בארץ. הם רק יעכבו את הגאולה ואת חזרת ישראל לזמן קצר, ועם ישראל חזור יחזור לארצו בכח גדול וביד חזקה. חולשות אלו מחייבות אמירה בכל כח הלב והגוף- "יתגדל ויתקדש שמיה רבא" ו"יהא שמיה רבא מברך לעלם ולעלמי עלמיא", בכל העולם ובכל העולמות. עולמות הרוח, עולמות הישיבות ובתי הכנסת ועולמות הגוף. הגברת כח המשק והנשק הישראליים והתאחדותם עם עולם התורה, כדי שכח נשמת התורה יופיע בתוך גבורת האומה, גדולתה וכלכלתה.
חז"ל מספרים 11 שבזמן שישראל עונים "אמן יהא שמיה רבא" האמירה עושה רושם גדול בשמים ומזכירה לפני הקב"ה את חורבן ביתו ואת גלות בניו, והיא מעוררת את מידת הרחמים לגאול את ישראל ולשים קץ לצרותיהם. כך כותב הטור 12 : "יתגדל ויתקדש" הוסד על פי המקרא "והתגדלתי והתקדשתי לעיני הגויים" האמור במלחמת גוג ומגוג, שאז יתגדל שמו של הקב"ה, דכתיב: "ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד".
יש מפרשים 13 "שמיה רבא" על שם ה' שאינו שלם, שיתגדל ויחזור להיות שלם, והיינו לעת הגאולה כאשר ינקום מעמלק, שכן נשבע שלא יהיה השם שלם עד שינקום ממנו. רק אז יהיה השם שלם וגם כסאו, דכתיב 14 : "האויב תמו חרבות לנצח", וכתיב 15 : "וה' לעולם ישב כונן למשפט כסאו". הרי השם שלם והכסא שלם.
^ 1 סימן נו.
^ 2 במדבר יד, יז.
^ 3 מסכת שבת דף קיט ע"ב.
^ 4 רבנו יונה מסכת ברכות יג ע"ב.
^ 5 יחזקאל לח, כג.
^ 6 זכריה יד, ג.
^ 7 יחזקאל שם.
^ 8 ישעיה ב, יז.
^ 9 עובדיה א, כא, זכריה יד, ט.
^ 10 במדבר יד, כ.
^ 11 מסכת ברכות ג ע"א.
^ 12 סימן נו.
^ 13 טור שם, על פי התוספות במסכת ברכות דף ג ע"א.
^ 14 תהילים ט, ז-ח.
^ 15 שם.
^ 2 במדבר יד, יז.
^ 3 מסכת שבת דף קיט ע"ב.
^ 4 רבנו יונה מסכת ברכות יג ע"ב.
^ 5 יחזקאל לח, כג.
^ 6 זכריה יד, ג.
^ 7 יחזקאל שם.
^ 8 ישעיה ב, יז.
^ 9 עובדיה א, כא, זכריה יד, ט.
^ 10 במדבר יד, כ.
^ 11 מסכת ברכות ג ע"א.
^ 12 סימן נו.
^ 13 טור שם, על פי התוספות במסכת ברכות דף ג ע"א.
^ 14 תהילים ט, ז-ח.
^ 15 שם.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
