ישיבה
בית המדרש
- ספריה
- במעמד השחר
- קדיש
- הלכה מחשבה ומוסר
- תפילה ובית כנסת
- הקדיש
למדונו חז"ל 1 : "כל דבר שבקדושה לא יהיה פחות מעשרה, שנאמר 2 : "ונקדשתי בתוך בני ישראל", ונאמר 3 : "הבדלו מתוך העדה". וכיון שבשני הפסוקים חוזרת המילה "תוך" אנו לומדים בגזרה שווה זה מזה, שמה כאן מדובר ב"עדה", אף כאן צריך "עדה". מי נקראו עדה? היו אלה המרגלים כשהסיתו את ישראל לא להכנס לארץ. כמה מרגלים היו? שנים עשר. אולם, שנים מתוכם היו כשרים יהושע וכלב- ועליהם לא אמרה התורה העדה הרעה. אם כן נשארו עשרה והם הנקראים עדה.
אם כן כשכתוב "ונקדשתי בתוך בני ישראל" 4 , גם כאן "תוך" בני ישראל, מדרגת התוכיות הפנימית של ישראל, היא לא פחות מעשרה. מרן הרב צבי יהודה קוק זצ"ל העיר שמוזר הדבר, שכאשר באים ללמוד על קידוש ה' בתוך בני ישראל לומדים זאת דוקא מן המרגלים הרשעים. לכן יש ללמוד מכאן שעם ישראל, גם הרשעים שבהם, יש בהם מקום להופעת קדושה מהצד הציבורי שבהם, כי מצידם הפרטי הם רשעים.
ממילים אלו- "ונקדשתי בתוך בני ישראל"- נלמדת מצות קידוש ה' הגדולה והחשובה, שעיקרה מסירות הנפש ממש על אמונותינו- תורתנו ומצוותיה. וכן למדו חכמים שגם כאשר עשרה יהודים יחד לשם דברים שבקדושה יש בזה קיום המצוה "ונקדשתי בתוך בני ישראל".
מהם אותם דברים שבקדושה? אותן תקנות וסדרי התפילה שיש בהם קדושת שמו יתברך על ידינו. במסכת מגילה 5 נאמר אלו הם: קדיש וקדושה שבתפילה, ברכת כהנים וקריאת התורה בציבור. אי אפשר לקיים אחד מאלה בפחות מעשרה יהודים בני מצווה. באמירת הקדיש אפשר לראות כבר במילים הראשונות שאנו באים לקדש את שם ה', כי הקדיש פותח במילים: "יתגדל ויתקדש שמיה רבא", כלומר שמו הגדול. נמצא שברגעים בהם אנו אומרים קדיש, מלבד העובדה שזוהי פתיחת התפילה הציבורית שלנו שבה ועל ידה אנו נקראים גוי גדול, אנו בזה מתקשרים למצוה הגדולה ביותר בתורה שהיא שיא השיאים של כל המצוות, קידוש ה'. מצווה זו היא המדרגה החשובה ביותר שתלמיד חכם יכול לשאוף להגיע אליה.
אם כן, חשוב לשים לב באמירת הקדיש, ולהשתתף בו כפי יכולתינו. בזוהר 6 מסופר שרבי שמעון בר יוחאי ראה פעם יהודי שקפץ ממקומו ורץ לענות קדיש, ואמר שבודאי יהודי שמשתדל לענות קדיש בצורה כזאת יהיה אדם גדול, ואכן כך היה.
בודאי שאסור בתכלית האיסור לדבר דברי חול בזמן ששומעים קדיש, ואפילו אם לומדים תורה או מתפללים חייבים להפסיק ולשמוע ולענות אמן עד סוף החלק הראשון המסתיים במילים "דאמירן בעלמא ואמרו אמן". יותר מזה, גם במקום שאסור להפסיק בשום אופן, כמו בתפילת העמידה, נפסקה ההלכה שאסור להמשיך ולהתפלל כאילו מתעלמים מאמירת הקדיש, אלא יש להפסיק ולהקשיב עד שיסיימו את חלקו הראשון של הקדיש.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
