ישיבה
בית המדרש
- ספריה
- במעמד השחר
- קדיש
- הלכה מחשבה ומוסר
- תפילה ובית כנסת
- הקדיש
בתוך השנה
חשיבות זו גדולה בעיקר בתוך השנה הראשונה, וליתר דיוק בתוך שנים עשר חודש, מיום הפטירה והקבורה. על פי מאמרי חז"ל 2 נראה שבתוך שנים עשר חודשים מקבורת האדם הוא עומד לדין של מעלה וחייב לתת דין וחשבון על מעשיו. ואם נתחייב, ח"ו, בעונש הרי עיקר עונשו בתוך שנה זו. יש כח באמירת הקדיש לכפר על הנפטר ולהצילו מצער העונשים המגיעים לו. אמנם, על פי דברי האר"י נראה שיש כח באמירת הקדיש לא רק להציל ולכפר על רשעים, אלא גם להעלות ולרומם את הצדיקים מדרגה אחת לדרגה גבוהה יותר. אמירת הקדיש בשנה הראשונה יש לה כח להעלות את נשמת הנפטר, וגם אחרי השנה הראשונה אם היא נאמרת ביום השנה להסתלקותו.
נתבונן מעט ונבין מהו עניין זה של יום השנה ואמירת הקדיש בו. לשם זה כדאי לזכור מהו עניינו של האדם, חייו ומותו.
יום הולדת
במסכת סנהדרין 3 על הפסוק 4 : "יקרא אל השמים מעל ואל הארץ לדין עמו" אמרו חז"ל: "אל השמים מעל"- זו הנשמה, "ואל הארץ"- זה הגוף. האדם מורכב משני חלקים שונים, הנשמה השמימית האלוקית והגוף הארצי הגשמי. הנשמה בהיותה שמימית, ערכה הוא כללי והיא אינה מוגבלת במקום ובזמן, ואם כן היא כללית ואיננה פרטית. לעומתה, הגוף סגור בשטח מסוים שבו הוא נמצא, וכל השפעתו היא רק בסביבה הקרובה אליו ביותר. רגע הלידה הוא הזמן שבו מתחברת הנשמה אל הגוף, והיא חייבת לפעול במסגרתו ועל ידו. אם זכה האדם, הרי שנשמתו מראה את כוחה על גופו, והופכת אותו מגוף גשמי מוגבל לגוף מאיר המקרין על סביבותיו מאורו הפנימי שזכה בו.
ישנם אנשים מעולים שעוד בהיותם בחיי העולם זכו להשפיע ולרומם, להאיר ולהקרין, פעמים לסביבה הקרובה, ופעמים למרחקי מקום ולמרחקי זמן, על עמים וארצות, לשנים ולדורות. בין אלה היו כל גדולי ישראל שלאורם אנו חיים וממשיכים אורה וחיים. לפי זה יש ערך רב ליום ההולדת של אדם גדול, שבזכות אותו יום זכתה הסביבה הגשמית וזכה העולם לקבל לתוכו שפע אורה. על ידי ההתחברות אל הגוף הדומה אל העולם הזה ומסגרותיו התאפשר לאותה נשמה, שפעת אורה עליונה, להאיר ולהשפיע גם על חלשים ועלובים ולמלאם באור לקוח ממרומים.
גם לאדם בעצמו שזכה לפעול ולקדש יום זה הוא יום גדול, כי בו ביום התחילה שרשרת מעשיו, קיום השליחות האלוהית שהוטלה עליו ברדתו מטה. ירידה לצורך עליה שלו, של סביבתו, ואם זכה גם של עולם ומלואו. יום זה איננו מקרי אלא מכוון מלמעלה לצורך השלמת השליחות המיוחדת שלצרכה שלחו יוצר הכל מלך העולם אל עולמו ואל בריותיו.
על פי זה יש ערך לחגיגת יום ההולדת אם הוא נעשה מתוך תחושה של הודאה על העבר ולקבלת אחריות על העתיד. כך כותב החיד"א 5 , שביום ההולדת של האדם יש לו כח גדול והוא מוגן מפגעים ומצרות יותר מכל יום אחר, ובאותו יום טמונים כל גרעיני הצלתו בעולם הזה.
יום המיתה
אם זו חשיבות יום הלידה, מהי חשיבותו של יום המיתה? למדנו משלמה המלך החכם 6 : "טוב שם משמן טוב ויום המוות מיום הוולדו". אם כן, יום הוולדו טוב אבל יום המוות טוב יותר. מדוע?
ההסבר פשוט ביותר: אם יום ההולדת חשוב בהיות הגוף מקבל לתוכו את אור הנשמה המאירה אותו, אף על פי כן אליה וקוץ בה. ההשפעה היא הדדית, הנשמה מאירה אל הגוף אבל הגוף מחשיך ומשפיל את הנשמה. על כרחה היא מוגבלת בגבולותיו, אורה הכללי העצום חייב לעבור רק דרך מסגרות הגוף, המקום והזמן, ואם כן ערכה הכללי הגדול יורד אל הפרט הקטן.
יום המיתה, לפי זה, הוא התעלות מחדש אל הכלל. יום המיתה הוא השתחררות ממסגרות הגוף ועליה מחדש אל הטובה במרומים בלי שכנפי הנשמה מוגבלות. מובן שנשמה שהיתה בגוף שהשפיל והרשיע צריכה זמן רב גם אחרי המיתה כדי שההשפעות המזיקות יחלפו והיא תשוב לאיתנה הקודם. אבל נשמת אדם גדול, שזכר בימי חלדו שהוא בעל נשמה ונזהר בכבודה שלא להשפילה בשפלות גופו, זכר שהיא העיקר ורק נתן לגוף את ההכרח כדי קיומו, אבל בשום אופן לא נתן לו להשתלט על הנשמה. בשבילו יום זה הוא יום גדול שבו יוצא לחירות והריהו דואה מחדש בשמי שמים.
מי שזכה והשפיע ורומם גם אחרים, דוקא על ידי גופו העושה מצוות ועוסק בתורת ה', חכמתו ורצונו, הוא לא רק חוזר הביתה ביום מיתתו, לחופש. הוא מביא איתו גם אוצרות של מעשים טובים שעשה, וברגע פטירתו הוא מרומם אותם יחד איתו למדרגה גבוהה בהרבה ממה שהיתה בחייו.
כך ניתן להבין את גדולי ישראל שהשפעתם העצומה האירה דוקא אחרי פטירתם, יותר מאשר בחייהם. אם בחייהם נדחפו ונעצרו דברי האורות שיצאו מהם, הרי שבעליתם הפרטית מגופם עלו דבריהם, אורותיהם עימהם.
כך היה הרמב"ם, שבחייו סבל מצרות ומחלוקות, ואחרי מאות שנים ככל שעובר הזמן, גדלים דבריו והשפעתם העצומה. כך היה המהר"ל מפראג שרק בדורות האחרונים התחילו דבריו לצבור עוצמה ולהתפשט בבתי מדרשות ובבתי כנסיות, מה שלא זכה בעודו בחיים חיותו, וכך הוא בזמננו מרן הרב קוק זצ"ל, ועוד גדולי ישראל רבים וחשובים.
נשמה אדירה חצובה משמי שמים יורדת לעולם למשך עשרות שנים ופועלת פעולות נשגבות בתורה ובמצוות לא רק למען עצמה ולא רק ליחידים. אלא בכל דרכיה פעלה לבנות את ישראל, העם והתורה והארץ, לגוף עצום וכביר הראוי להיות כסא ה' בעולם. אין זו פעולה עם האדם, זוהי פעולה עם האלוהים. וביום הפטירה משנה לשנה עולים מעשיו ומחשבותיו של אותו הצדיק שפעל עם אלוהים ועם אנשים. אותם מעשים מקבלים את הערך הכללי הרוחני המשוחרר ממסגרות הגוף והחומר.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.
מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.
אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.
חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.
שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.
לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.
יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.
עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.
רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.
חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.
חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
