ישיבה
בית המדרש
- ספריה
- במעמד השחר
- מבוא - יסודות התפילה
- הלכה מחשבה ומוסר
- תפילה ובית כנסת
- מצוות התפילה וערכה
לשתי בחינות אלו יש ביטוי הלכתי: מצד אחד קבעו הפוסקים שנשים יכולות להתפלל את כל התפילה כולה בלי להחסיר מאומה, ומצד שני הסכימו שאשה יכולה לצאת ידי חובה בתפילה אחת ביום, ואפילו בבקשת תחנונים כלשהי.
על כרחנו שמעלתה העצומה של האשה בתפילה קשורה במיעוט הטיפולים הנדרשים ממנה בתיקון חיי העולם, ומתוך כך עולה סגולתה הפנימית בהשתייכותה לתיקון הכולל העולמי.
תפילת חכמים
יחס דומה מצאנו בהלכה מלבד לנשים, שנחשבות במבט שטחי כחסרות מצד חיובן החלקי בתורה ובמצוות, לסוג אחר של אנשים בעם ישראל שהתייחסותם ללימוד התורה היא המקיפה ביותר מבין כולנו והם הנחשבים לעילית האריסטוקרטית של העם, והכוונה לתלמידי החכמים. כתב השו"ע 3 על פי הגמרא במסכת שבת 4 , שתלמידי חכמים הדבקים בתורה יומם ולילה עד שאפשר לומר עליהם שתורתם היא אומנותם, כר' שמעון בן יוחאי וחבריו, פטורים מתפילה. אבל הוסיף ואמר: בימינו אנו מפסיקים לתפילה, והכוונה אפילו לתלמידי חכמים הגדולים שבדור. יש לזכור כי בדורו של השו"ע שכנו כבוד בעירו, מלבדו, עוד גדולי עולם מצוקי ארץ כהאר"י הקדוש, המבי"ט, המהר"ם אלשיך ועוד, תקצר היריעה מלהזכירם. אפילו הם לא נכללו בגדר זה של תלמידי חכמים שתורתם אומנותם, וחייבים היו להתפלל שלוש תפילות.
יש לחקור מדוע תלמיד חכם כר' שמעון בר יוחאי לא יתפלל, הרי תפילתו היתה מקובלת ביותר? וישנם סיפורים רבים בגמרא על גודל מעלת תפילתו, שהיה הוא שייך לסוג של אותם צדיקים שנאמר עליהם: "צדיק גוזר והקב"ה מקיים" 5 . שמא נאמר, ר' שמעון גדלה זכותו ומעלתו מפני צדקותו הגדולה, אבל אין להקיש ממעלתו המיוחדת על מעלת תלמיד חכם שכוחו הוא כח התורה הנמשך אל לומדיה?
אולם מצינו שבמסכת בבא בתרא 6 הזכירה הגמרא: "מי שיש לו חולה בתוך ביתו ילך אצל תלמיד חכם שבעירו ויבקש עליו רחמים". אם כן קבעה הגמרא, שכח התפילה הגדול הוא בגלל לימוד התורה, ולא סיבה אחרת, שהרי לא נזכר ילך אצל צדיק גדול, או חסיד ובעל מעשים, אלא דוקא אצל תלמיד חכם. מכאן שכח התלמיד חכם הנובע מכח התורה, הוא המתאים והראוי ביותר לתפילה, ואם כן מדוע פטור מתפילה העוסק בתורה תדיר? שאלה זו ביסודה היא מגמתית-ערכית בגלל כדאיות התפילה, שהרי בודאי השתתפותם של אנשים גדולים וצדיקים בתפילה תרומם את כל הציבור ותפילתו. ולהיפך, היעדרותם של תלמידי חכמים מתפילה תגרום נזק רב למדרגת התפילה של הציבור, שיחסר את העילית שבו.
נוסף לכל השאלות האלו, יש תמיהה גדולה מהצד ההלכתי. הרי כלל בידינו שאדם העוסק בתורה ויש לפניו מצוה עוברת, שאם לא יקיימנה לא תתקיים, חייב להתבטל מתלמודו בשביל לקיים את המצוה, ואפילו המצוה היא מדברי סופרים. והזכיר בעל המשנה ברורה 7 את מאמר הגמרא, שהלומד ואינו מקיים נוח לו שלא נברא. כך, שאפילו אם ננקוט כשיטת הפוסקים הסוברים שחיוב התפילה הוא דרבנן, איך ייתכן שלומד תורה יפטר מן התפילה?
תורת החכם כוללת בתוכה תפילה
נראה לבאר על פי הגמרא במסכת שבת 8 , שם מסופר שר' זירא ור' ירמיה, שניהם מגדולי האמוראים שהיו בארץ ישראל, היו עוסקים בתורה והגיע זמן התפילה, והיה ר' ירמיה מפציר בר' זירא להפסיק את הלימוד על מנת להתפלל. קרא עליו ר' זירא את הדברים הבאים: "מסיר אזנו משמוע תורה גם תפילתו תועבה", כלומר- מניחים חיי עולם ועוסקים בחיי שעה.
משמעות הדברים היא כך: ענינה של התפילה הוא בקשה מלפני רבון כל המעשים למילוי הצרכים שלנו בעולם הזה. צרכי הגוף וצרכי הנפש, צרכי הציבור וצרכי היחיד. מילוי צרכים אלו הוא על מנת להמשיך את קיומנו בעולם הזה, שכל הבריות שבו קיומם זמני בלבד, אם מעט ואם הרבה, כנאמר באיוב: "הלא צבא לאנוש עלי ארץ וכימי שכיר ימיו" 9 . החיים אינם יכולים להיות נצחיים, והם מוגבלים בעצם היותם חיי גוף בעולמנו זה, שגם הגוף וגם העולם בצורתו הנוכחית עתידים הם לכליון, מאז חטאו של האדם.
התורה שהיא עץ החיים, כנאמר בספר משלי 10 , פועלת כאן ומשפיעה לנצח. מקור ההגיונות והרצונות שבה הלוא הוא במחשבת הבורא וברצונו, שהם גבוהים מהעולם כולו עם כל המדרגות שבו, מהתחתונות ועד העליונות. התורה ומצוותיה הם אלה שמשכללים את כל העולם ומרימים אותו משפלותו, עד שיגיע למצב בו יהיה שלם מכל חסרונותיו. משה רבנו, מקבל התורה, עמד ארבעים יום וארבעים לילה בלי מאכל ומשתה, קרע את מי ים סוף לגזרים, נכנס בתוך האש, הענן והערפל, וזרחו פניו באור נפלא, עד שלא יכלו בני ישראל, שעמדו במעמד הר סיני, להביט בו. כוחות אלו נתגלו על ידי משה בזכות שליחותו לקבלת התורה בהר סיני.
אם כן מה שהתפילה פועלת בקטנות, פועלת התורה בגדלות עצומה ונפלאה לעולם הזה ולעולם הבא, לשעה ולנצח. כל כח התפילה בא בזכות התורה, ואם כן אין הלומד תורה פחות בערכו מן המתפלל, והוא פועל לתקן עולם יותר ממנו ומכל אחד אחר. תלמידי חכמים הם הבנאים הגדולים של בית ישראל ושל העולם כולו. גם בערך ההווה הזמני וגם לעתיד הרחוק הנפלא.
מכאן שפגיעה בתלמידי חכמים היא פגיעה בצפור נפשה של האומה כולה. אין קיום לעם ישראל בלי תלמידי חכמים. אולם, דוקא מפני שכל כך גדולה הסכנה לאומה ברדיפת תלמידי חכמים, זהו גם מקור לבטחון גדול שהדבר לא יצליח, כיון שעל קיום האומה כרת הקב"ה ברית, שלא יצליח שום אויב להשבית את קיומה ח"ו. לכן ברור שגם אם תהיה סכנה לתלמידי חכמים בודאי הקב"ה יתערב. כך נאמר במסכת ברכות 11 , שתלמיד חכם שנפגע או מתבזה הקב"ה יתבע בעצמו את כבודו, ויעניש את הפוגעים בו בלי שהייה מיותרת. ושומר נפשו יזהר מפני פגיעה בתלמידי חכמים כאשר יזהר מפני אש בוערת.
חכמי דורנו
למה בכל זאת היום תלמידי חכמים צריכים להתפלל? התשובה היא כפי שנזכר בגמרא 12 ובפוסקים 13 : מפני שאנו פוסקים מן הלימוד למלאכתנו, ולא ייתכן שתהיה התפילה פחותה בערכה מן המלאכה. על כן תלמידי חכמים חייבים להיזהר ולהקפיד להתפלל עם הציבור, ולא לזלזל חלילה בשום תפילה, כיון שמלבד זה שאין להם שום צידוק הלכתי לכך, יש בזה גם חילול שם שמים לעיני המון העם. וכתב המשנה ברורה 14 בשם "הרוקח", שאם תלמיד חכם מבטל תפילה משום לימוד, אפילו לומד עם אחרים כל היום כולו כאילו לא למד, כי אין לנו היום תלמידי חכמים במדרגות של ר' שמעון בר יוחאי וחביריו.
אף על פי כן יש לדעת שאין להקל חלילה בערך רבני וחכמי ישראל שבימינו. אדרבא, דוקא בדור של מיעוט תורה כל אחד מהם יקר מזהב ומפז. ונאמנים דברי חז"ל 15 : "תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם, שנאמר 16 : וכל בניך למודי ה' ורב שלום בניך".
^ 1 ירמיה לא.
^ 2 שמואל א פרקים א-ב.
^ 3 או"ח סימן קו סעיף ב.
^ 4 דף יא ע"א.
^ 5 מסכת תענית דף כג ע"א.
^ 6 דף קטז ע"א.
^ 7 סימן קו ס"ק ז.
^ 8 דף י ע"א.
^ 9 איוב ז, א.
^ 10 ג, יח.
^ 11 דף יט ע"א.
^ 12 מסכת שבת דף יא ע"א.
^ 13 שו"ע סימן קו סעיף ב.
^ 14 שם ס"ק ח.
^ 15 מסכת ברכות דף סד ע"א.
^ 16 ישעיה נד, יג.
^ 2 שמואל א פרקים א-ב.
^ 3 או"ח סימן קו סעיף ב.
^ 4 דף יא ע"א.
^ 5 מסכת תענית דף כג ע"א.
^ 6 דף קטז ע"א.
^ 7 סימן קו ס"ק ז.
^ 8 דף י ע"א.
^ 9 איוב ז, א.
^ 10 ג, יח.
^ 11 דף יט ע"א.
^ 12 מסכת שבת דף יא ע"א.
^ 13 שו"ע סימן קו סעיף ב.
^ 14 שם ס"ק ח.
^ 15 מסכת ברכות דף סד ע"א.
^ 16 ישעיה נד, יג.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
