ישיבה
בית המדרש
- ספריה
- במעמד השחר
- מבוא - יסודות התפילה
- הלכה מחשבה ומוסר
- תפילה ובית כנסת
- תפילה בציבור ובבית הכנסת
קבע ר' יוחנן את דבריה להלכה, שהמתפלל במקום רחוק יותר יש בזה שכר יותר, לפי שהוא מראה שכדאי להתאמץ לכבוד המעמד היקר לפני מלך מלכי המלכים הקב"ה. אולם במקום אחר מוזכרת בגמרא ברכה שברכו את ישראל: "יהי רצון שיהיה בית הכנסת סמוך לביתך". לכאורה נראה שיש סתירה בדבר, מה עדיף יותר?
נראה שהדבר תלוי באדם. אם הוא יודע שבכוחו ללכת לבית הכנסת הרחוק יותר באופן קבוע ולא יפסיד את התפילה שם בגלל עסקיו, והוא מכיר את עצמו שלא יטרידנו יצר הרע, עדיף לו להתפלל במרחק. כמובן שזהו רק כאשר בית הכנסת שם הוא מתוקן ומסודר בסדרי התפילה לא פחות מאשר בית הכנסת הקרוב אליו, אחרת ברור שאיכות התפילה הפנימית קודמת בהרבה להידור שבהילוך בדרך לקראת התפילה. אבל לרוב בני אדם, העלולים להתקשות במאמץ ההליכה למרחק ומתוך כך להפסיד את התפילה, עדיף שבית הכנסת יהיה סמוך לביתם כדי שתהיה תפילתם בטוחה.
יחד עם זה, ברור שאלה המתאמצים במצוה שכרם גדול בהרבה. אין להשוות את המתפללים בנחת ליד ביתם לעושים את דרכם אל בית ה' בגשם ובקור, בשרב ובשמש, ולא יעצרו את עצמם מתפילה. הם השלמים באמת בעבודת ה' הנשגבה. ואולי לזה רמז דוד המלך בתהילתו בפסוק "אשרי תמימי דרך ההולכים בתורת ה'". ולא אמר הלומדים את תורת ה', אשרי אלה שגם דרכם תמימה לפניהם וגם הליכתם היא לקראת התורה, אלה הם עובדי ה' באמת.
ריצה לתפילה
אולם, לא רק מצוה ללכת לבית הכנסת אפילו הוא רחוק, אלא יש מצוה גם לרוץ לבית הכנסת, ואפילו בשבת שצריך לשמור על הילוך בנחת. הליכה זאת לבית הכנסת במהירות יש בה משלימות מנוחת הנפש לאדם, כדברי הנביא ישעיה : "זאת המנוחה וזאת המרגעה". והעיר המשנה ברורה שעיקר הריצה תהיה כאשר הוא סמוך לבית הכנסת, שיהיה ניכר שהוא רץ לכבוד התפילה היקרה. ובכל אופן, בתוך בית הכנסת לא ירוץ למקומו, אלא ילך באימה ויראה מפני השוכן בבית זה.
עוד העיר המשנה ברורה שכאשר אדם הולך לבית הכנסת ובדרך פוגש את חבירו לא יעמוד לשוחח עמו, שאין זה כבוד לתפילה. ופעמים הוא עלול לאחר לתפילה בגלל זה.
לאידך גיסא, היוצא מבית הכנסת אסור לרוץ, שמראה כאילו התפילה היתה משאוי עליו, אלא ילך בנחת. ואם הוא ממהר לעסקיו, ילך בתחילה לאיטו ורק אחר-כך ימהר, כדי שיהא ניכר שקשה עליו הפרידה מהמקום היקר.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
