ישיבה
בית המדרש
- ספריה
- במעמד השחר
- מבוא - יסודות התפילה
- הלכה מחשבה ומוסר
- תפילה ובית כנסת
- מצוות התפילה וערכה
מדוע שתי משמעויות אלו קשורות עם התואר "גדול"? ומדוע התורה הקדימה את ערך התפילה שלנו לגדולת התורה, והרי לכאורה התורה היא תורת ה' מן השמים, והתפילה היא תפילת האדם, וגם אם האדם הוא איש המעלה, ברור שכח התורה הוא לאין ערוך גדול מכוחה של תפילה. כך למדנו גם מדברי חז"ל 3 שקראו לתורה "חיי עולם"- חיי נצח, ולתפילה "חיי שעה". מדוע אם כן הקדימה התורה את עובדת היותנו "גוי גדול" בזכות תפילתנו, לקריאתנו בשם זה בזכות נצח התורה שאנו שייכים לה והיא ניתנה לנו- לישראל?
לבירור הענין יש צורך בהקדמות אחדות. בראשית נתחיל לברר את המושג "גדול" בהופעתו בתורה.
יש לדעת כי התורה שהיא דבר ה' הפונה אלינו, אל האדם, אמנם משתמשת במילים שיובנו על ידינו, אבל איננה עוזבת לגמרי את מקורה האלוהי העליון. ועל כן יש בדבריה משמעות כפולה, המשמעות הנתפסת על ידינו, וגם אותה משמעות המזכירה לנו את מקורה האלוהי. המילה "גדול" במילון שלנו היא מילה המעידה על היחס בין מימדים שונים, שאחד גדול מחבירו הקטן. אבל גם אותו הנקרא על ידינו "גדול" הוא לא באמת גדול, כי לעומת גדול ממנו גם הוא יהיה נקרא קטן.
מהו גדול באמת?
במשמעותה האלוהית של המילה "גדול", צריך להיות מובן מוחלט שאיננו משתנה גם כשיעמוד מול גדלים אחרים. מה אם כן נקרא "גדול" בלשון הקודש, לשון האמת של תורת אמת? למי אפשר לקרוא גדול תמיד, בכל מצב ובכל זמן, מול כל אחד ואחד? כל המושגים שלנו משמעותם וחשיבות ערכם הוא רק מתוך עולמנו שלנו, ובגלל חשיבותו של העולם חשובים גם הם. אבל העולם כולו הוא עולם נברא, יש לו התחלה ויש לו סוף, יש לו עליות וירידות, ומתוך כך, כמו שהוא לא מוחלט כך כל מה שיש בו איננו מוחלט. אמנם התורה מלמדת אותנו שגם בבריאת העולם לא עזב אותו ה', אלא בירך את עולמו וקידש אותו, ומצא על ידי סידור מיוחד אפשרות להיות בקשר תמידי איתו. גדולתו של הקב"ה איננה יחסית, אין בה עליות וירידות, היא אמיתית יותר מכל אמת שבעולם, "אני ה' לא שניתי" 4 .
המילה "גדול" נקראת בפינו כתואר לקב"ה בהופיעו בתוך המציאות שלנו, שהרי מעבר למציאות זו של עולמנו אין לנו שום השגה ואיננו יכולים גם לדבר עליה. אם כן, בתוך עולמנו יש גדול אמיתי מוחלט, שתמיד, בכל מקום ובכל זמן יהיה גדול, "גדול ה' ומהולל מאד ולגדולתו אין חקר" 5 . על פי זה, כל מה שקשור בקשר של קימא, שאינו ניתן להפסקה, עם הקב"ה, גם הוא יכול להקרא באותה גדולה, שהיא גדולת אמת ולא גדולה יחסית.
גדולת ישראל
מתוך כך ברור מדוע נקרא עם ישראל "גוי גדול", במובן המוחלט של המילה ולא רק בין העמים, שהרי לא נאמר "מי גוי גדול כמוך בין הגויים". לא בגלל קטנותם של הגויים אנו גדולים, ולא יקטן ערכנו גם אם יגדלו הגויים ככל שניתן להעלות על הדעת. גדולת ישראל היא מתוך דבקותו בה' הגדול, הגיבור והנורא, שלא השתנה, ואיננו משתנה, ולא ישתנה, ולעד ולנצח נצחים הוא הגדול, הוא הגיבור, והוא הנורא. ואם זכינו, וה' השכין את שכינתו בתוכנו ובחר בנו להיות לו לעם, הרי כמו שהוא נצחי בגדולתו כך בחירתו בנו היא נצחית, "כי לא יטוש ה' עמו ונחלתו לא יעזוב" 6 . ומתוך כך גם גדולתנו שלנו היא גדולת עולם, גם במובן העליון של המילה "גדול".
קשר זה שלנו עם מלך העולם הוא פנימי בעצם הויתנו ויצירתנו, בין אם הוא נסתר ובין אם הוא נגלה, אין זה דבר שיכול להשתנות בשום אופן. כך הם דברי הנביא מלאכי 7 : "כי אני ה' לא שניתי ואתם בני יעקב לא כליתם". וכדברי הרמב"ם באגרתו 8 , שהקב"ה הנציח את קיומנו, כביכול כקיומו הוא. ולכאורה קשה להבין: וכי יש שני נצחיים בעולם ח"ו, ה' וישראל, והרי זהו איסור עבודה זרה- "לא יהיה לך אלוהים אחרים על פני" 9 ? התשובה לכך היא: קיומנו הנצחי הוא מתוך קיומו, כביכול, של הקב"ה, ואיננו קיים, ולא יוכל להתקיים בלעדיו בדרך טבעית או בכל דרך אחרת.
קיום גדול זה מופיע כלפי חוץ בשתי צורות: הצורה הפותחת היא הופעת הקשר מהקב"ה אל ישראל עמו במתן תורה, "אתם ראיתם כי מן השמים דברתי עמכם" 10 . הצורה השניה היא החזרת הקשר מאתנו אל הקב"ה: "דרשתי את ה' וענני ומכל מגורותי הצילני" 11 , "יקראני ואענהו עמו אנוכי בצרה" 12 , ועוד. שניים שהם אחד- תורה ותפילה- דבקותינו בה' והתגלותו בעולם על ידינו. "ואתם עדי נאום ה' ואני אל" 13 , "אין אלוהים בכל הארץ כי אם בישראל" 14 .
תורה לעומת תפילה
כשאנו רוצים לבדוק מה משני מושגי "גודל" אלו ראוי יותר לציין את ישראל, התורה או התפילה, ברור שאם אנו רוצים להעריך את התורה מול התפילה, התורה היא קדושה לאין ערוך. לא רק זה, אלא שכל אפשרות קבלתה של התפילה היא רק בזכות התורה. כך נאמר במשלי 15 : "מסיר אזנו משמוע תורה גם תפילתו תועבה". ללא ה' שבחר בנו והתגלה אלינו בתורתו, איך היינו יכולים להעיז ולפנות אליו? מה עוד שיסודות התפילה נלמדים מהתורה.
אבל כשאנו באים לראות מה מאפיין את עם ישראל, יותר מבין שני אלו, נראה שהתפילה שייכת לעצם מציאותנו העצמית יותר מהתורה. ראשית, התורה היא מתנת ה' אלינו ולא אנחנו יצרנו אותה ח"ו. מקורה הוא מן השמים, גם אם זכינו והיא נהגית בפינו. לעומת זאת, התפילה נשאבת מתוכנו פנימה, על התפילה נצטוינו בתורה 16 : "ולעבדו בכל לבבכם", ודרשו חז"ל שעבודת הלב היא תפילה. בלבנו נמצאים כל כוחות חיינו השופעים ממנו אל רמ"ח אברינו ושס"ה גידינו. אם עבודת התורה נעשית על ידי השכל והפה, "והגית בו יומם ולילה" 17 , עבודת התפילה היא עבודת הלב, שמשם מתחילים חיי האדם לנבוע אל הוייתו, כדברי הכתוב: "מכל משמר נצור לבך כי ממנו תוצאות חיים" 18 .
גדולת התורה איננה יכולה להיות נחלת העם כולו. אמנם כולנו מצווים על לימוד התורה כפי יכולתנו, אבל לזכות לתורה ולכתרה לא נוכל לבד בלי סייעתא דשמיא. ה' הבוחר בתורה ובוחר בישראל, הוא שבחר ויצר את חכמי ישראל ובחר במשנתם.
לעומת זאת, התפילה יכולה להיות תפילה בוקעת שחקים גם אם היא באה מהיהודי הפשוט שבפשוטים: "תפילה לעני כי יעטוף" 19 . ואמרו חכמי הזוהר ששלוש תפילות נזכרו בספר תהילים: "תפילה למשה איש האלוהים" 20 , "תפילה לדוד" 21 - מלך ישראל ו"תפילה לעני כי יעטוף", ורק אצל העני נזכר הביטוי "כי יעטוף". תפילתו גדולה יותר מתפילות משה ודוד, גדולי ישראל. הטעם לזה, כי העני, שאין לו למי לפנות, קורא מקירות לבו אל האלוהים, ומשווע על עצם חייו אל ה' שאתו מקור החיים. וה' "כי לא בזה ולא שיקץ ענות עני, ובשוועו אליו שמע" 22 .
אם כן התפילה כוללת כל יהודי ויהודי, אפילו הרחוק הרשע, שברגע אחד יכול לחזור בלבו אל ה' ולקרוא אליו, וה' ישמע לו. כנאמר בתהילים 23 : "קרוב ה' לנשברי לב ואת דכאי רוח יושיע". אמנם אין להעלות על הדעת שאדם שחוזר בתשובה, ותהיה תשובתו גדולה שבגדולות, יכול ברגע להיות גדול בתורה. גדולה בתורה נקנית במאמץ ארוך וקשה של ימים ולילות, ושנות חיים ומסירות ללא גבול, בכל זמן.
לא בכל מקום יהודים שומרי תורה ומצוות עוסקים בתורה, אבל אי אפשר לדבר על יהודי שומר מצוות שאיננו מתפלל. התפילה היא הגרעין הפנימי של יהדותנו. כך ניתן להבין את הצרוף הנפלא בדברי דוד המלך: "ואני תפילה" 24 , "ואני תפילתי" 25 . האני האמיתי שלנו הוא התפילה שאנו מתפללים.
לכן, צריכים המתפללים להבין עד כמה חשובה תפילתם, עד שחז"ל 26 הזהירונו באמרם דברים מזעזעים לפירוש הפסוק בתהילים 27 : "כרום זולות לבני אדם"- אלו דברים העומדים ברומו של עולם ובני אדם מזלזלים בהם. כמו כן אמרו חז"ל שמניעת התפילה היא הסיבה הגורמת שהקב"ה מביא יסורים לבני אדם כדי שיתפללו באמת.
מכל האמור צריך להבין שיש לנו צורך גדול להשתדל בתיקון יחסנו לתפילה וביחסנו לבתי התפילה- בתי הכנסת. בזכות זאת נזכה לקיום דברי דוד המלך 28 : "דרשתי את ה' וענני, ומכל מגורותי הצילני", "קרוב ה' לכל קוראיו, לכל אשר יקראוהו באמת. רצון יראיו יעשה ואת שוועתם ישמע ויושיעם. שומר ה' את כל אוהביו ואת כל הרשעים ישמיד" 29 .
^ 1 דברים ד, ז.
^ 2 שם ח.
^ 3 מסכת שבת דף י ע"א.
^ 4 מלאכי ג, ו.
^ 5 תהילים קמה, ג.
^ 6 תהילים צד, יד.
7 מלאכי ג, ו.
^ 8 אגרת תימן.
^ 9 שמות כ, ב.
10 שמות כ, יח.
^ 11 תהילים לד, ה.
^ 12 שם צא, טו.
^ 13 ישעיה מג, יב.
^ 14 מלכים ב ה, טו.
^ 15 משלי כח, ט.
^ 16 דברים יא, יג.
^ 17 יהושע א, ח.
^ 18 משלי ד, כג.
^ 19 תהילים קב, א.
^ 20 צ, א.
^ 21 שם פו, א.
^ 22 שם כב, כה
^ 23 לד, יט.
^ 24 שם קט, ד.
^ 25 שם סט, יד.
^ 26 מסכת ברכות דף ו ע"ב.
^ 27 יב, ט.
^ 28 תהילים לד, ה.
^ 29 שם קמה, יח-כ.
^ 2 שם ח.
^ 3 מסכת שבת דף י ע"א.
^ 4 מלאכי ג, ו.
^ 5 תהילים קמה, ג.
^ 6 תהילים צד, יד.
7 מלאכי ג, ו.
^ 8 אגרת תימן.
^ 9 שמות כ, ב.
10 שמות כ, יח.
^ 11 תהילים לד, ה.
^ 12 שם צא, טו.
^ 13 ישעיה מג, יב.
^ 14 מלכים ב ה, טו.
^ 15 משלי כח, ט.
^ 16 דברים יא, יג.
^ 17 יהושע א, ח.
^ 18 משלי ד, כג.
^ 19 תהילים קב, א.
^ 20 צ, א.
^ 21 שם פו, א.
^ 22 שם כב, כה
^ 23 לד, יט.
^ 24 שם קט, ד.
^ 25 שם סט, יד.
^ 26 מסכת ברכות דף ו ע"ב.
^ 27 יב, ט.
^ 28 תהילים לד, ה.
^ 29 שם קמה, יח-כ.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
