ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- מאמרים אקטואליים
- בעקבות עמונה
- ספריה
- קומי אורי
- ד - בעקבות עמונה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ר' אברהם בן דוד ז"ל
בראותם את צבא מצרים רודף אחריהם. טענת ישראל כלפי משה היתה: מדוע נלקחנו ממצרים למות במדבר? הלא טוב לעבוד במצרים מן המוות במדבר. מסגנון דבריהם של ישראל נראה שלא הזדהו בנפשם עם יציאת מצרים, וראו את התהליך כעניינו האישי של משה רבנו, באומרם: "לקחתנו למות במדבר... מה זאת עשית לנו להוציאנו ממצרים".
קושי נוסף מעורר האבן-עזרא בפירושו על דברי משה: "התייצבו וראו את ישועת ה': יש לתמוה כיצד יירא מחנה גדול, של שש-מאות אלף איש, מהרודפים אחריהם? ולמה לא יילחמו על נפשם ועל בניהם?" בתשובתו עונה האבן-עזרא: "כי זה הדור היוצא ממצרים למד מנעוריו לסבול עול מצרים, ונפשו שפלה, הלא תראה שעמלק בא בעם מועט ולולא תפילת משה היה חולש את ישראל, וה' לבדו עושה גדולות ולו נתכנו עלילות, סובב שמתו כל העם היוצא ממצרים הזכרים, כי אין כוח בהם להלחם בכנענים עד שקם דור אחר, דור המדבר שלא ראו גלות והיתה להם נפש גבוהה". מדברי האבן-עזרא עולה, שלא תבוא גאולת ה' לדור שהוא שפל בנפשו, ולצורך הגאולה יש לרומם את הנפש לפני הרמת האמצעים החיצוניים.
כנגד חולשת אותו הדור ראינו בדורות ראשונים, בעת תקומת המלכות, את גבורתו של יהונתן ונושא כליו שהתקומם מול הפלשתים, כדבריו שאין מעצור לה' להושיע ברב או במעט. דבריו אלו של יהונתן הוכיחו את בשלותו של עם ישראל לעצמאות פנימית, שבזכותה תבוא גם יד ה' המושיעה בימי בית שני בעת מלחמת המכבים. שהרי ידוע כי בשעת הקרב האחרון של יהודה המכבי, כנגד צבא בכחידס היווני, טענו חיילי ישראל כי אין טעם לפתוח בקרב כאשר התבוסה והנפילה נראים מראש. כנגדם ענה יהודה כי עצם הזכות והרצון להלחם הם המרוממים את רוח ישראל, ועדיף למות בקרב ולא לסגת מפני אויב. ואכן, יהודה נפל באותו קרב, אבל אחיו החשמונאים זכו מאוחר יותר, בזכות כוח גבורתו, להקים את מלכות ישראל בימי בית שני.
רוח גבורה לעומת שיעבוד רוחני
בדורנו, דור התקומה והתחייה, לאחר גלות ארוכה בת שנות אלפיים, מוטטה הגלות את גבורת ישראל והביאה למורך רב בלבבות, עד אשר היתה המנוסה לקול עלה נידף ורודף אין. לשיבתנו לארצנו נלוותה רוח גבורה, שהוכחה במלחמות ישראל בעשרות השנים האחרונות. עיקר הגבורה ומאמצי ההצלה היו קשורים בהצלת נפשות ובמאבק על עצם הקיום. מאמצים אלו יונקים את כוחם מטבע האדם, אשר קם על נפשו גם כנגד אויבים חזקים ממנו – כי כל אשר לאיש ייתן בעד נפשו. עד היום לא זכינו לראות מאבק ומסירות בשעת סכנות נפש למען אמונה ורעיון. והנה, הגיעה השעה שבה נבחן עם ישראל, על-ידי ההשגחה העליונה, על זכותו להיגאל. בבת אחת חברו כוחות שונים, שהמשותף לכולם הוא שיעבוד רוחני לתרבות הנוכרית ולדברי הפריץ היושב בבית הלבן.
בתוך כוחות רשע אלו היו גם שרי הממשלה, שופטי בית המשפט, אנשי הצבא ושוטרי המשטרה עם חיל הקלגסים, המכונה יס"מ – מתוך החלטה לקבל את משמעת הגויים, ולעקור מישראל כל מרכיב בבניין הארץ ובתחיית האומה, הנמשך מתוך אמונת ישראל, קדושת התורה וקדושת הארץ. כנגד תשע משפחות ביישוב עמונה, אומנו אלפי שוטרים וחיילים בשיטות שלא היו מביישות את פראי הגויים בימי הפוגרומים הקשים ביותר. מול אותה עוצמה דורסת ורומסת התייצבו אלפי בני נוער, רכים וצעירים, ובתוכם בנות חיל, נשים צדקניות שבאו ללא נשק וללא ארגון, לחסום בגופם את הסערה המשתוללת. גם כאשר כלו כל הקיצים, ונסתמו בגזירת בית המשפט הצעות אחרונות לפשרה, כאשר מול עיני הנערים והנערות ניצבו פרשים ושוטרים חמושים בכל כלי משחית ובאים בחשכת הלילה לפרוע פרעות, לא נסוגו הבנים והבנות מעמידת משמרתם למען כבודם של ישראל וארצו.
באכזריות שאין כדוגמתה נדרסו בפרסות הסוסים, הוכו באלות השוטרים מכות נמרצות בשפיכות דם, ללא רחמים, גם פצועים, רבנים ואנשי שיבה. ובכל זאת לא נסוג אחור לבם של גיבורי הנפש חלשי הגוף. מול גולגלות שבורות ועצמות מרוסקות, ומול חילול כבודן של בנות ישראל, המשיכו ועמדו ללא תקוות ניצחון, אך באמונה כי טובים הייסורים בעד ישראל וכבודו מן השייכות למחנה העבדים שהולבש במדים וחומש בנשק.
כנגד אותו דור גלות, שעליו מבאר האבן-עזרא, קם לנו דור חדש, דור מבשר גאולה. ואם גם הציפייה לא מתממשת מיד, אין שום ספק כי מסירות זו לא לשווא היתה. כל כאב וכל זעקה מוצאים את מקומם בכוסות התרעלה ששתינו מיד הגויים בעבר, ובידי עושי רצונם בהווה. על דורנו יאמר: "קומי אורי כי בא אורך", כי ייקח ה' מידינו את קובעת כוס התרעלה אשר שתינו מצינו ויחל להשקות בה את אויבינו. ייסורים אלו הם הגלגלים שיניעו לפנים את מרכבת הגאולה, לא רק גאולת העם אלא בעיקר את גאולת רוחו של העם.
אשרינו שזכינו לראות ולשמוע את קולות הגבורה והאמונה, שיצאו מפי בנינו ובנותינו בני ציון המסולאים בפז. זכותם, וזכות אמונתם, יעמדו לנו עד אשר יקום ה' כגיבור להושיענו מידי הקמים עלינו, מבית ומחוץ. וגם אנו נזכה, כמו בדורות הראשונים, לשיר שיר חדש על גאולתנו ועל פדות נפשנו: "ה' ימלוך לעולם ועד".
--------------
באדיבות תנועת "קוממיות". להזמנת חוברת המאמרים 9974425 02.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.
נח פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי
מידות הראי"ה תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.
