דור של גאולה | הרב דוד חי הכהן | בית המדרש

משפחה חברה ומדינה
בעקבות עמונה

קטגוריה משנית

ספריה
ד - בעקבות עמונה

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

ר' אברהם בן דוד ז"ל

3 דק' קריאה

טוב למות בעד ארצנו
בראותם את צבא מצרים רודף אחריהם. טענת ישראל כלפי משה היתה: מדוע נלקחנו ממצרים למות במדבר? הלא טוב לעבוד במצרים מן המוות במדבר. מסגנון דבריהם של ישראל נראה שלא הזדהו בנפשם עם יציאת מצרים, וראו את התהליך כעניינו האישי של משה רבנו, באומרם: "לקחתנו למות במדבר... מה זאת עשית לנו להוציאנו ממצרים".
קושי נוסף מעורר האבן-עזרא בפירושו על דברי משה: "התייצבו וראו את ישועת ה': יש לתמוה כיצד יירא מחנה גדול, של שש-מאות אלף איש, מהרודפים אחריהם? ולמה לא יילחמו על נפשם ועל בניהם?" בתשובתו עונה האבן-עזרא: "כי זה הדור היוצא ממצרים למד מנעוריו לסבול עול מצרים, ונפשו שפלה, הלא תראה שעמלק בא בעם מועט ולולא תפילת משה היה חולש את ישראל, וה' לבדו עושה גדולות ולו נתכנו עלילות, סובב שמתו כל העם היוצא ממצרים הזכרים, כי אין כוח בהם להלחם בכנענים עד שקם דור אחר, דור המדבר שלא ראו גלות והיתה להם נפש גבוהה". מדברי האבן-עזרא עולה, שלא תבוא גאולת ה' לדור שהוא שפל בנפשו, ולצורך הגאולה יש לרומם את הנפש לפני הרמת האמצעים החיצוניים.

כנגד חולשת אותו הדור ראינו בדורות ראשונים, בעת תקומת המלכות, את גבורתו של יהונתן ונושא כליו שהתקומם מול הפלשתים, כדבריו שאין מעצור לה' להושיע ברב או במעט. דבריו אלו של יהונתן הוכיחו את בשלותו של עם ישראל לעצמאות פנימית, שבזכותה תבוא גם יד ה' המושיעה בימי בית שני בעת מלחמת המכבים. שהרי ידוע כי בשעת הקרב האחרון של יהודה המכבי, כנגד צבא בכחידס היווני, טענו חיילי ישראל כי אין טעם לפתוח בקרב כאשר התבוסה והנפילה נראים מראש. כנגדם ענה יהודה כי עצם הזכות והרצון להלחם הם המרוממים את רוח ישראל, ועדיף למות בקרב ולא לסגת מפני אויב. ואכן, יהודה נפל באותו קרב, אבל אחיו החשמונאים זכו מאוחר יותר, בזכות כוח גבורתו, להקים את מלכות ישראל בימי בית שני.

רוח גבורה לעומת שיעבוד רוחני
בדורנו, דור התקומה והתחייה, לאחר גלות ארוכה בת שנות אלפיים, מוטטה הגלות את גבורת ישראל והביאה למורך רב בלבבות, עד אשר היתה המנוסה לקול עלה נידף ורודף אין. לשיבתנו לארצנו נלוותה רוח גבורה, שהוכחה במלחמות ישראל בעשרות השנים האחרונות. עיקר הגבורה ומאמצי ההצלה היו קשורים בהצלת נפשות ובמאבק על עצם הקיום. מאמצים אלו יונקים את כוחם מטבע האדם, אשר קם על נפשו גם כנגד אויבים חזקים ממנו – כי כל אשר לאיש ייתן בעד נפשו. עד היום לא זכינו לראות מאבק ומסירות בשעת סכנות נפש למען אמונה ורעיון. והנה, הגיעה השעה שבה נבחן עם ישראל, על-ידי ההשגחה העליונה, על זכותו להיגאל. בבת אחת חברו כוחות שונים, שהמשותף לכולם הוא שיעבוד רוחני לתרבות הנוכרית ולדברי הפריץ היושב בבית הלבן.
בתוך כוחות רשע אלו היו גם שרי הממשלה, שופטי בית המשפט, אנשי הצבא ושוטרי המשטרה עם חיל הקלגסים, המכונה יס"מ – מתוך החלטה לקבל את משמעת הגויים, ולעקור מישראל כל מרכיב בבניין הארץ ובתחיית האומה, הנמשך מתוך אמונת ישראל, קדושת התורה וקדושת הארץ. כנגד תשע משפחות ביישוב עמונה, אומנו אלפי שוטרים וחיילים בשיטות שלא היו מביישות את פראי הגויים בימי הפוגרומים הקשים ביותר. מול אותה עוצמה דורסת ורומסת התייצבו אלפי בני נוער, רכים וצעירים, ובתוכם בנות חיל, נשים צדקניות שבאו ללא נשק וללא ארגון, לחסום בגופם את הסערה המשתוללת. גם כאשר כלו כל הקיצים, ונסתמו בגזירת בית המשפט הצעות אחרונות לפשרה, כאשר מול עיני הנערים והנערות ניצבו פרשים ושוטרים חמושים בכל כלי משחית ובאים בחשכת הלילה לפרוע פרעות, לא נסוגו הבנים והבנות מעמידת משמרתם למען כבודם של ישראל וארצו.
באכזריות שאין כדוגמתה נדרסו בפרסות הסוסים, הוכו באלות השוטרים מכות נמרצות בשפיכות דם, ללא רחמים, גם פצועים, רבנים ואנשי שיבה. ובכל זאת לא נסוג אחור לבם של גיבורי הנפש חלשי הגוף. מול גולגלות שבורות ועצמות מרוסקות, ומול חילול כבודן של בנות ישראל, המשיכו ועמדו ללא תקוות ניצחון, אך באמונה כי טובים הייסורים בעד ישראל וכבודו מן השייכות למחנה העבדים שהולבש במדים וחומש בנשק.

כנגד אותו דור גלות, שעליו מבאר האבן-עזרא, קם לנו דור חדש, דור מבשר גאולה. ואם גם הציפייה לא מתממשת מיד, אין שום ספק כי מסירות זו לא לשווא היתה. כל כאב וכל זעקה מוצאים את מקומם בכוסות התרעלה ששתינו מיד הגויים בעבר, ובידי עושי רצונם בהווה. על דורנו יאמר: "קומי אורי כי בא אורך", כי ייקח ה' מידינו את קובעת כוס התרעלה אשר שתינו מצינו ויחל להשקות בה את אויבינו. ייסורים אלו הם הגלגלים שיניעו לפנים את מרכבת הגאולה, לא רק גאולת העם אלא בעיקר את גאולת רוחו של העם.
אשרינו שזכינו לראות ולשמוע את קולות הגבורה והאמונה, שיצאו מפי בנינו ובנותינו בני ציון המסולאים בפז. זכותם, וזכות אמונתם, יעמדו לנו עד אשר יקום ה' כגיבור להושיענו מידי הקמים עלינו, מבית ומחוץ. וגם אנו נזכה, כמו בדורות הראשונים, לשיר שיר חדש על גאולתנו ועל פדות נפשנו: "ה' ימלוך לעולם ועד".

--------------
באדיבות תנועת "קוממיות". להזמנת חוברת המאמרים 9974425 02.

ד - בעקבות עמונה

בעקבות עמונה