ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- יתרו
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
למדנו קודם לכן כי העולם נברא ומושגח בעצת ה', אבל לא יכולנו לדמות בדמיון המופרז ביותר כי יוצר בראשית יירד אל עולמנו זה וידבר פנים בפנים עם יצורי חומר בשר ודם וימסור בידם את רצונו, שעל פיו ולמענו ברא, יצר ועשה את כל ההוויה העצומה - שמיים ושמי שמיים, עולמי רוח ועולמי חומר גם יחד. כיצד יעמוד האדם, ולו יהיה הנשגב ביותר, במעמד נורא כל כך ולא תפרח נשמתו. כבר שמענו מכתבי הקודש כי "ה' מביט לארץ ותרעד, ייגע בהרים ויעשנו", ומי זה אשר יוכל לעמוד ברגעים אלו, ומי יוכל לכלכל את שמיעת קול אלוקים חיים הבוקע מלהבות אש, אפילו משרתיו שרפי מעלה שואלים זה לזה איה מקום כבודו.
איך ניתן לחבר את שני חלקי הפרשה הללו, חלק חברתי אנושי עם חלק הנישא מכל אשר לא יכילוהו מקום, זמן, דיבור ומחשבה?
הבנת הדברים מחייבת אותנו להתבונן על עניינו של הבורא בעולמנו: מה צורך יש לו בעולם חומר וביצוריו השפלים, שגם הגדול שבהם נחשב כתולעת קטנה באדמה. אין ספק כי רק למען כבודו שעתיד למלאות את הארץ יש צורך ב'מסגרת' שבתוכה יאיר אורו כנאמר: "כל פעל ה' למענהו". לשם כך נברא עולם ובתוכו נתייחד מקום טהור וקדוש הראוי להשכנת האור העליון, וגם בתוך האנושות נבדל עם קודש להיות חלק ה' ונחלתו.
לעם הזה, העתיד לשכון בארץ חמדה, הוכנו דרכי קודש וטהרה שבאמצעותם יזכה לחבר להשראת שכינה שמיים וארץ, עם זה העתיד להיות לב ומוח באומות יפיץ אור בעמים כולם, וכך ימלא כבוד ה' את כל הארץ. על מנת ליצור קשר בינו לעמים נבנתה מסגרת ארצית לאומית הדומה לשאר קיבוצי העמים ובכך תתאפשר ההשפעה מן הדומה על הדומה. בניין קודש מפואר זה הוכן בעצת הבורא נדבך אחרי נדבך: קומת האבות, הבנים, יציאת מצרים והניסים המופלאים שהראו לעין כל, "כי בנו בחר ה' ורוממנו מכל לשון".
כאשר יצאו ישראל לחירות והתחילו במדבר את בניינם הלאומי בא יתרו, האציל שבין גויי הארץ, וגיבש בישראל את המדרגה החברתית הטובה ביותר מבחינה אנושית. לא ייתכן לעלות למעלת הקודש קודם שקומת החול בנויה ומעוצבת כדת וכראוי. כשם שלא תבוא שבת אם לא קדמו לה ששת ימי החול, בהם יכינו את אשר יביאו ורק אחר כך יקראו את השבת מקרא קודש, כך גם צריכה להיות האומה הישראלית מתוקנת ומשופרת בכל דרכי תיקון ושיפור לאומיים ובין לאומיים, ורק על גבם תונחל הנשמה העליונה - אורה של תורת ה' מן השמיים.
אחרי שזכינו לשלמות הכשרתנו הראשונה, הגיע הזמן לקשר המחבר את ישראל לאביהם שבשמים. קשר זה המעלה את העם להיות בנים לה' וקדושים מקדושתו, גורר איתו שינויים בכל הסביבה ובכל הדורות. בניין חדש הדומה לבניין משפחה המעלה את הבחור למדרגת הבעל האב ואת העלמה אל בחינת הרעיה האם, מחייב הכנה המתאימה לאותו זיווג.
הכנה זו כוללת בירור ההתאמה שביניהם והכשרתם אל הרגע שבו ייפסקו חיי הרווקות ויחלו חיי האישות. בחינת ההתאמה מחייבת הכרת צורת החיים החדשה והסכמה הדדית להשתתף בבניינה. הכרה זו באה בדבר ה' אל העם באמצעותו של משה במילים: "אתם ראיתם... ועתה אם שמוע תשמעו והייתם לי סגולה... ואתם תהיו ממלכת כהנים וגוי קדוש". הצעה זו נענתה במחווה אהבה שאין כמוהו בדברי העם, כנאמר: "ויענו כל העם יחדיו כל אשר דיבר ה' נעשה ונשמע", כל העם ללא יוצא מן הכלל מקבל את כל התורה ללא חיסור כלשהו.
מתוך העיתון בשבע
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
