ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חנוכה
- שיחות לחג החנוכה
- ספריה
- מועדים
- שיחות לחנוכה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב אברהם בן ציון ב"ר שבתי זצ"ל
בדבריו מסביר הנצי"ב זצ"ל את סיבת החורבן, אבל עדיין עלינו לחקור מה קרה לחכמים באותו הדור? מדוע נפלו בבור השנאה ולא הגנה עליהם התורה שעסקו בה?
נראה לבאר בטעם הדבר על פי הידוע מברכות השבטים שבירכו יעקב אבינו ומשה רבנו ע"ה. כל שבט ושבט קיבל ברכה מיוחדת לעצמו, דבר המורה על תפקידו המיוחד אך ורק לו בתוך מחנה ישראל. כל שבט זכה לדגל מיוחד שבציוריו נרמזו תפקידי השבט ויעודו. שבט ייששכר לתורה, שבט יהודה למלוכה, שבט זבולון למסחר, שבט נפתלי לזריזות וכו'. וכן על זו הדרך נקבעו הנחלות בארץ ישראל בהשגחה אלוהית שקבעה לכל שבט את חלק הארץ הראוי לשורש נשמתו.
מיוחדים היו הכהנים שלא קיבלו נחלה בארץ, להראות בזה שאין להם תפקיד פרטי בחיי האומה. תפקידם היה למלא באמונה וצדקות את כל בית ישראל, איש על מחנהו ואיש על דגלו, שתהיה עבודת כל אחד במקומו המיוחד לשם שמים. אמנם מתוך שליחותם להשפיע קדושה וצדקות לכל מעלה ובחינה בישראל, קיימת היתה בתוכם אחיזה מסיומת בכל תכונה ותכונה של שבטי ישראל הקדושים. נמצא שבשרשם נאחזו שרשי התורה והמלוכה הנבואה והגבורה וכדומה.
בתחילת בית שני, כאשר התגלתה הגאולה בכוחה לבנין הארץ והמקדש, נתעמעם הזוהר הלאומי ממנה, היות ולא עלו כל בני הגולה ורובם נשארו בחוץ לארץ. עם ישראל לא יכול היה לגלות את צורתו השלמה בהיותו מחוסר איברים, ובזאת אבדה מאתנו בחינת המלכות שבישראל. אין גילוי לכח המלכות אלא בשלמותם של ישראל על אדמתם.
כאשר הגיע תור מלכות יון לשלוט "בכיפה" וחלפה עברה מלכות פרס מן העולם, הגיעו בית ישראל עד משבר. מלכות יון, שהתנשאה להביא לעולם ערכים רוחניים ולמלאות את הכל על פי התוכן המיוחד להם, ראתה את ישראל כבני תחרות בלתי נסבלים. הערכים הרוחניים הברורים והמוצקים שפיעמו בקרב ישראל לא הראו שום סימן לנחיתות כלשהי כלפי יון עם כל גדולי המדע והחכמה שבה. אז פנתה יון בכוחה הגדול, המלכותי, לשבור את עוז ישראל, ועל ידי כך לאבד את המשענת לאמונתו. את אשר נכשלו בכח המוח והרוח ניסו להשיג בכח הנשק והזרוע.
כאשר חשכת יון איימה לכסות בצילה הקודר את כל הארץ, צצה הישועה מפינה קטנה עלומה לא מוכרת לאיש מקודם. משפחת הכהנים אשר במודיעין העמיקה בשורשיה וגילתה משם את ענפי הגבורה והמלכות המכוסים. גדול בניו של מתתיהו, יהודה, גילה את כוח המלכות באישיותו, והנהיג את עם ישראל למלחמת תקומה ותנופה נגד הצר הצורר. בגבורתו ובהשגחת ה' יתברך הדף שטף את עוז הגויים, וזכה לחדש ולחנוך את ירושלים ואת מקדשה. אחיו גיבורי התהילה המשיכו בעקבותיו את מלחמת הגבורה עד שניקו את הארץ כליל משטף האויב שפגע בה ועכר את רוחה.
כאשר זכתה הארץ סוף סוף לתחייתה תחת בניה-בוניה, חזרה התורה להאיר בבית ישראל. הגיע הזמן שיחזרו הכהנים אל מקדש ה', לשאוב מתוכו את אור היראה ולהמשיך בתפקידם הקודם- הפחת הנשמה הקדושה בבית ישראל. אמנם, הכהנים הגיבורים דבקו בדרכם החדשה, דרך המלכות והגבורה, ולא שבו אל משימת הקודש שלשמה נבחרו על ידי הבוחר בעמו ישראל.
טעות זו היתה הרת אסון להם ולכל בית ישראל. משפחת החשמונאים הצדיקים והקדושים, אשר הערו למות נפשם למען ה' ולמען עמו ותורתו, נהרגו עד האחרון שבהם, ורק בזכרוננו נשארו לשם ולתהילה. ובית ישראל, שחסר במשך מאות שנים כוחות נשמה וקדושה המאחדים את ענפי העם מבפנים, ירד לפירוד לבבות וביתו נפל והוכה לרסיסים.
"שבע יפול צדיק וקם" אומר הכתוב במשלי. כוחה של חנוכת המזבח עם הטעות והמפלה שנגרמו בהמשך הזמן, ילמדונו יחד לקח בימינו אלה. אל לנו להסתפק בבנין חלק מהאומה, ויהיה חשוב ככל שיהיה. יש לנו להפריש מאתנו כוחות לכל המשימות הלאומיות, בנין התורה במלוא גובהו וקומתו הראויים להר קודש זה, ובנין האומה- כוחה, גבורתה, תפארתה והדרה- ככל הראוי לעם ה' הקדוש. ובייחוד את אנשי הקודש המרימים את כוחה של האמונה והיראה ומפיחים עוז ואמונה, הן בקרב לומדי ההלכה ופוסקיה והן בקרב עמלי הארץ ובוניה, חייליה בכל צבא עבודת ה'.
אשרינו שבדור תקומה אנו חיים, וגדול יהיה אושרנו אם נזכה להשתתף בכל כוחנו לבנו, נפשנו ומאדנו בבנין בית ישראל על כל חלקיו הרוחניים והגשמיים גם יחד.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
