ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חנוכה
- חנוכה בראי דורנו
בוודאי שהטרדה ואונס הם תועבות שיש למונען בכל מחיר. אנסים וכיו"ב נחשבים גם לפי ההלכה לרשעים ולמזיקים. ואף על פי כן, אם המחאה העולמית נגד התנהלות זו יוצאת דווקא מחוגי הוליווד ומקביליהם, שהנהנתנות והפריצות חוגגות בהם ללא מיצרים, זו צביעות. מי שמופיעים בפרהסיה ומצטלמים כחיות השדה לעיני עשרות מיליוני צופים, אינם תמימים. אלו שהערך הקדוש הבלעדי שלהם הוא ההתנגדות לכל צנזורה, נוהגים כזמרי ומבקשים שכר כפנחס. למרות זכותם להגנה ולפרטיות, התיקון לנורמות ההתבהמות הללו לא יושג בווידויים ובהאשמות חושפניים, אלא בשינוי יסודות אורחות חיים, ביניהם צנזורה על תכנים של מ"ט שערי טומאה.
אחד המקורות לסוגיה זו הוא חנוכה שבפתח. הרמב"ם מציין שהיוונים פשטו ידם בבנות ישראל. עובדה זו נראית משנית לפי רוב המקורות, ולא קשורה ישירות לחנוכה. היא מופיעה בספר יהודית מהספרים החיצוניים ומעט בחז"ל (במסכת כתובות ובמגילת תענית), אך רק במדרש אזוטרי ("בית המדרש", ילניק, ח"א, עמ' 137) מדובר על התעללות היוונים בבת מתתיהו החשמונאי.
ואולם, חכמינו הבינו בעליל שהאומנות, הספרות, המחזאות וכל אורח החיים היווני, לא עמדו בסתירה גמורה ליהדות ולא סיכנו אותה, אלמלא קלקולי פריצות ואיום על טהרת בנותינו. אף חטא עץ הדעת עיקרו היה בתאווה - בכניעה לבהמה שבאדם. הקלקול היה בהתפתות נוכח דבר "נחמד למראה ותאווה לעיניים". הפסוק לא מדבר על קנאה או כבוד, אלא על תאווה, הבולטת מהשלושה שמוציאים את האדם מן העולם.
למרות שיוון הצטיינה במוחין, ברגש, באסטתיקה, בפילוסופיה, בספורט, באומנות ובעצם במה לא, המנוע הפנימי שלה היה ההדוניזם, תאוות הנהנתנות. אף ישראל לא ביקשו לעבוד עבודה זרה אלא להתיר להם עריות. היוונים האינטלקטואלים היו חכמים מדי מכדי להתייחס ברצינות לפולחנים הפגאניים. אלו היו אך תירוץ להצדקת החושניות, כמו גם חלקים גדולים מהאומנות, אז כהיום. דווקא החוכמה שהם הצטיינו בה, היא דרדרה אותם לתועבות.
תיעול היצר
סתם יצר הוא עריות וזימה. הדרך לנטרלו היא על ידי משיכת אותו מנוול להתמכרות לקדושה, לבית המדרש. בית מדרש זה בתחום הזמן הוא החנוכה, מועד חוכמת התורה שבעל פה, כמודגש במהר"ל ועוד. נס פך השמן מסמן את האור הגנוז האיכותי הכובש את טומאת ההלניזם.
לא במקרה המועד האחרון המהווה את הצידה לדרך לאודיסיאה שלנו, לגלות הארוכה, מתרחש בדורות יצירת המשנה. חוכמת ישראל עיקרה בתורה שבעל פה, והיא היכולה לחוכמות הזרות. אנחנו לא "עם הספר". תרגום המקרא, הספטואגנטה, גזל אותו מעמנו. אנחנו עם התלמוד, כדברי וולטייר. לכן הנס התרחש במנורה המסמלת חוכמה. הרוצה להחכים ידרים, שמנורה בדרום.
הניצחון על יוון היה בתיעול היצר, היצירתיות, למלחמתה של תורה וקדושה. האלטרנטיבה היא זליגת הליבידו, יצר החיים, אל מחוזות האופל וההתבהמות כמשתאות דיוניסוס. אפילו סוקרטס, שנתפס פעם בקלקלתו, התנצל: אני בחופש, איני פילוסוף כרגע.
ועדיין אין זה מחייב התנתקות מהמיטב שביוון. חוכמה בגויים תאמין, נאמר עליהם. יוסף, גיבור פרשיותינו, לא נקרא "הצדיק" אלא מפני שגבר על יצרו נוכח פיתויים שחינו ומעמדו (רק הכיסא גדל ממנו) זימנו לו בחברה שטופת זימה. הוא נותר, למרות היותו נטול כל קשר חברתי עם אחיו, דבק באלוקיו. אשת פוטיפר והבנות שצעדו עלי שור והטרידוהו (לפי רש"י: טיפסו על חומות מתחם ארמונו לחזות ביופיו, משל היה כוכב עליון) לא יכלו לחינוך הטהור שספג מבית אבא.
לכן יוסף, המשמר טהרתו בתוך עולם הטומאה, הוא הצדיק האולטימטיבי. דרכו היא קידוש השם בכלי עולם הזה, כתיאור מרן הרב ב"הספד בירושלים" (על הרצל) ושל הגרי"ד סולובייצ'יק ב"חמש דרשות". אף הרש"ר הירש היה יוסף מודרני. תיקון עולם בבחינת משיח בן יוסף עובר דרך הקידמה שהעולם המשוכלל מציידנו.
זה עובד רק אצל מי שיראתו קודמת במודגש לחוכמתו. אם נצליח לתקן את יצר התאווה ששוטף הכול בדורנו – דור מבול חדש – נזכה, כבית חשמונאי, להיכנס אל התיבה ולהישרד עד שתמלא הארץ דעה.
הכותב הוא ראש מכון 'זיו התורה' ורב שכונות רמת שרת, רמת דניה והולילנד בירושלים
מתוך העיתון בשבע.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
