ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ימים נוראים
- חודש אלול
הדבר תואם באופן כללי את מסקנותינו במאמרנו "מדוע המזרחיים שמחים יותר", שהתפרסם במדור זה בכ"ב בתמוז. שם נידונה ההקלה הספרדית במנהגי האבלות של בין המצרים לעומת ההחמרה האשכנזית. הסברנו הסתמך בין היתר על האופטימיות הספרדית הרווחת בנושא הגאולה, לעומת פסימיות אשכנזית מסוימת. מכיוון שנישואין הם מעין גאולה פרטית לזוג, כמשתקף אף בתכני השבע ברכות, כל עדה לשיטתה גם כאן.
אלא שלמרבה הפלא, באלול המגמה מתהפכת. האשכנזים, שמחמירים בדרך כלל, אינם מצטרפים לספרדים באמירת הסליחות אלא במוצאי השבת הקרובה. עד עתה הם פטרו את ההכנות לימים נוראים של אלול בקלות יתרה: בכמה שניות של תקיעת שופר הנוהגת אחר תפילת שחרית ואמירת מזמור "לדוד ה' אורי וישעי" אחריה. ואילו הספרדים מתייסרים בהשכמה באישון לילה כבר מתחילת החודש. הלא דבר הוא.
מתברר שאמנם האשכנזים מקילים בביצוע, אבל מחמירים בתוכן. תקיעת השופר היא הכנה ליום הדין, לראש השנה. מטעם זה, אחר ראש השנה כבר מפסיקים לתקוע.
אבל הסליחות, למרות תובענותן, מלטפות את אומרן במגע של מידת הרחמים. הן הכנה ומבוא ליום הסליחה האולטימטיבי, ליום הכיפורים, שבו ה' עובר כביכול מכיסא דין לכיסא רחמים. הסליחות עוסקות בבקשת הכפרה שהיא חלק מרכזי בתשובה. הסליחות הן עיקר עבודת יום הכיפורים מזמן שחרב המקדש, ותפילות היום יוכיחו. בראש השנה אין סליחות ואין תשובה כי הווידוי אסור בו. ה'בית יוסף' שולל וידוי בראש השנה, אף באמירת "אבינו מלכנו חטאנו לפניך". מצוות יום הדין מצטמצמת בתקיעת השופר.
נמצא שגם בנושא זה דווקא האשכנזים הם המחמירים.
ועדיין האווירה של ימים אלו מורכבת. אנו מצויים בתקופה של שבע דנחמתא, על שם ההפטרות הנקראות בשבע השבתות בפרק זה. הן עוסקות בנחמות ציון. גם האשכנזים, המחמירים, מתנחמים בעליל. יש כאן ביטוי לאוקסימורון יהודי מאוד טיפוסי: "גילו ברעדה". מחד, שמחה וציפייה לגאולה ולתיקון הכלל והפרט. ומאידך, חששות המלוות את חודש אלול לקראת העמידה בפני כס המשפט האלוקי שבשער הקובע גורלות לשנה הבאה. אלול הוא החודש השישי, אשר מכין לחודש השביעי, הוא תשרי – משל היה ערב שבת המכין לשבת.
באמת אף הספרדים לא מתעלמים מהשופר כליל. הם תוקעים בו בסליחות בשעה שאומרים י"ג מידות. גם הקללות שבפרשת כי תבוא, אשר נקראות לפי תקנת חז"ל סמוך לראש השנה, והפסוק "הייתקע שופר בעיר והעם לא יחרדו" מוכרים היטב גם בקהילותיהם.
נמצא שהקצוות נפגשים הפעם. הכול חווים אלול רב ממדי, רווי תקווה ואף שמחה ששזורות יחד עם אימת הדין.
שתי העדות מתנהלות בדרך העולה לפסגות התשובה. זו הסיבה שהפטרות הנחמה מתחלפות אחר ראש השנה ב"שתיים דתיובתא", שתיים של תשובה. האחת בצום גדליה והשנייה בשבת שובה, על שם הפסוק "שובה ישראל" הפותח את הפטרת אותה שבת (על פי הפסיקתא שבתוספות מגילה לא, ב ד"ה ראש).
הפטרות התשובה, הבאות בעקבות שבע הנחמות, קשורות אליהן. גאולת הכלל וגאולת הפרט שבתשובה עשויות מעור אחד. גאולת הכלל, הגנוזה בנחמת ציון וירושלים, היא המבוא לגאולת הנפש של כל אחד מישראל בזמנים אלו.
על כך אמר הרמב"ם: "ואין ישראל נגאלים אלא בתשובה, וכבר הבטיחה תורה שסוף ישראל לעשות תשובה בסוף גלותן ומיד הם נגאלים" (הלכות תשובה ז, ה).
מנהגי 'הארץ'
מעניין לעניין באותו עניין: מאמרי הקודם אודות הבדלי המנהגים בין העדות זכה להתייחסות (מסתמא לא מכוונת) בעיתון 'הארץ'. במאמר מפרי עטו של סלמאן מצאלחה, "בין חסד הספרדים לאש האשכנזים" (11.8), הכותב (פלשתיני, לפי שמו) מגלה ידענות מפליגה בהלכה היהודית. הוא עומד על התפלגות הפסיקה הספרדית נוכח האשכנזית תוך הסתמכות על החיד"א ועל פסקי הרב עובדיה. לא פחות! הם תולים את הגישה המקלה של עדות המזרח בבחינת החסד שמניעתן, זו המסומלת במים, ואת ההחמרות האשכנזיות – באש, הרומזת לקושי שבהם.
מצאלחה ניצל את האמור לניגוח היהודים העסוקים במלחמות בין-עדתיות מכוערות, תוך ביטויי שמחה לאידנו. הגבתי למאמרו תוך חלוקת שבחים ללמדנות הכותב. 'הארץ' פרסם בהבלטה את תגובתי, אלא ששכח משום מה לכלול בה את הסיום שבו הצעתי לפרסם מאמר מקביל, בשם האיזון והפלורליזם הקדוש היאה לביטאון לאנשים חושבים, שיתאר גם את הבדלי המנהגים בין הסונים והשיעים באסלאם. דרשתי גם התייחסות לתוצאות הידועות בשטח שם בעקבות התהום הפעורה בין שתי העדות.
מכיוון שאיני מאמין ש'הארץ' יתקן השמטה זדונית זו, אשר משנה לחלוטין את כוונת תגובתי, בגלל ההקשר לדברים, רציתי לפרסמה כאן.
הכותב הוא רב שכונות רמת שרת, רמת דניה והולילנד בירושלים
מתוך העיתון בשבע.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.












