ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- מאמרים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב משה שפירא זצ"ל
קורה שדווקא איש סגור בד' אמותיו, מצודתו פרושה על פני תבל ומלואה והעדויות על פועלו מתגלות רק עם פטירתו.
מו"ר זצ"ל, שזכיתי לקרבתו קרוב ליובל שנים, היה מסתמא גאון הדור בשילוב כל מקצועות התורה, בהיקף ובעמקות, במעטפת השכלה רחבה והתמצאות מרשימה בתרבות, פילוסופיה וספרות. מכיוון שניחן בכריזמה וחן יוצאי דופן, שפה רהוטה, שנינות ופיקחות נדירים - הפך לשגריר יחידאי של מלכות התורה. הוא הקסים הן את יושבי בית המדרש מכל החוגים והן רחוקים שהיהדות לא דיברה אליהם. אצלו מצאו "אוויר פסגות" - התייחסות אינטלקטואלית לבעיות שהרחוב, גם האקדמי והמשכיל, הציב בפניהם.
מצד אחד כמעט ולא נודע בחוץ; הסתגר בד' אמות של הלכה, ביישן ונסתר היה. אך בתוך אותן ד' אמות, ניצח על מפעלים עצומים של הפצת תורה בסגנון שלא היה לו אח ורע בדור. הוא משך בחוטים גלויים וסמויים ויצר רנסנס של תורה. אומרים שכיום יש יותר לומדי תורה מאשר אי פעם. אבל ההמוניות מכרסמת באיכויות שאפיינו דורות דעה מלפנים. הצימאון לתורה מתוך אמונה והבנה שהיא "מדריך היצרן למשתמש", ה' יתברך הרי "הסתכל בתורה וברא העולם" – נשחק מאוד אף ברוב בתי המדרש.
רק דמויות הוד טהרניות, שהשכילו לשדר את עליונות התורה כשליטה על כל החוכמות ומכוונת את כל הוויית הקיום יכלו לתקן קלקלות אלו.
הרב שפירא זצ"ל נסתלק דווקא בעשרה בטבת, יום המצור על ירושלים. הוא תמיד דיבר על המצור שסימל גם את צמצום המוחין, שמאז לא נותר כביכול לקב"ה בעולמו אלא ד' אמות של הלכה בלבד. גם כשבית שני נבנה, הצמצום שבמצור הרוח נותר בעינו עד הגאולה השלמה. רק אז יתקיים חזון הרמב"ם במילות הסיום של המשנה תורה: "מלאה הארץ דעה את ה'". רבנו ראה את ייעודו לקרב במידת מה את הקץ. הסתלקותו בתאריך המצור החזירה, להוותינו, את עולמנו אחורה.
ועדיין ד' האמות שנותרו יש בהן בשורה; הניתוק מההמון מאפשר פריחת הוויות אביי ורבא. שם, החכם העדיף מהנביא משמר את תפארת גילוי השכינה ששרתה בזמנו במקדש. בטריטוריה טהורה זו מתקיים ממד האינסופיות האלוקית שבתורה.
מתפיסה זו נבעה נסתרות רבנו וזה גם סוד הימנעותו מלכתוב את שיעוריו, שכן מעלת התורה שבעל פה לעומת זו שבכתב היא באינסופיות שבה. ואמנם כל שיעור הותיר שלוש נקודות שתבעו-דרשו להמשיך ולהגות, גירו את החשיבה והעמיקו את העיון האינסופי.
פתוח לכל החוגים
הרב זצ"ל היה אדם אינטנסיבי, טהרן, סלד מזיוף, פרסום ושטחיות. אף שזרק מרה בתלמידיו, שמהם תבע הצטיינות – היה מאיר פנים ומקרין מנועם הדרו ויופיו, לרחוקים.
בזכות נתונים אלו הצליח לקרב אדם כגדעון סער, שר החינוך לשעבר; את הפילוסוף הצרפתי בנו לוי, יד ימינו של ז'אן פול סרטר, ומראשי מרד הסטודנטים שאיימו להפיל את דה גול וזעזעו את אמות הסיפים של העולם המערבי. אדם פחות ממנו בתורה ובחוכמה, אף השולט בחוכמת הנסתר כמוהו, לא יכול היה לפצח שריון של אנשים ברמה כזו. ואכן המונים, מאניני הטעם, מבקשי דעת לא רק בישראל אלא אף ברוסיה, צרפת (שם פעל עם הרב הראשי סיטרוק), אנגליה, אמריקה – צבאו על פתחו.
למרות שהיה בוגר עולם הישיבות הקלאסי, תלמיד מובהק של הגרי"ז סולובייצ'יק, הרב דסלר ולאחרונה של הרב הוטנר – היה פתוח לכל החוגים. חיבב במיוחד בני תורה מבקשי אמת "סרוגים". בהשראתו ובהנהגתו נוסד מכון 'זיו התורה', שהיה ונשאר בית המדרש היחיד המאחד ממיטב הלמדנים ה"שחורים" עם ה"סרוגים" בלימודי עיון, ללמוד וללמד סוגיות ישיבתיות כדי לשדרג את רמת הוראת הגמרא וחיבובה בישיבות התיכוניות.
הוא כאב מאוד פילוגים. בכה על ההתנתקות, לא רק ברמה הלאומית אלא גם כטרגדיה אישית של המפונים. תבע ב'צוק איתן' הגברת התמדה ועמל התורה. הוא הסביר שלא מדובר במצוות תלמוד תורה גרידא אלא גם במצוות מלחמה. כשם שהחייל אינו עולה על יצועו בקרב, כך לומדי התורה אמורים להתגייס ליחידות הקרביות הרוחניות באותה שעה.
רוחב הדעת העצומה הפכה אותו לפליטת בית סופריהם; לשגריר התורה במיטבה ובטהרתה; משול היה לחז"ל שהופיעו בגאון ובעוז בחצרות מלכים וחכמים והוכיחו את עליונות התורה. בזה המשיך שרשרת של ענקים כרמב"ן, המהר"ל מדורות הראשונים – ואחרונים כרב קוק, הרב הרצוג (ואף בנו ד"ר יעקב הרצוג שניצח בפולמוס את טוינבי ההיסטוריון הקנדי האנטשימי) והגרי"ד סולובייצ'יק. ספק אם מצוי כיום גדול תורה מהשורה הראשונה, איש אשכולות בעל חוכמה וקדושה, המסוגל להנגיש בשפת התרבות העולמית את עמדת היהדות. הוא היה מהאחרונים לייצג כשגריר נאמן את אמיתותינו הן כלפי חוץ והן בבית המדרש.
חבל על דאבדין ולא משתכחין.
הכותב הוא רב שכונות רמת שרת ורמת דניה וראש מכון 'זיו התורה' בירושלים
מתוך העיתון בשבע.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
