ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- מאמרים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב משה שפירא זצ"ל
קורה שדווקא איש סגור בד' אמותיו, מצודתו פרושה על פני תבל ומלואה והעדויות על פועלו מתגלות רק עם פטירתו.
מו"ר זצ"ל, שזכיתי לקרבתו קרוב ליובל שנים, היה מסתמא גאון הדור בשילוב כל מקצועות התורה, בהיקף ובעמקות, במעטפת השכלה רחבה והתמצאות מרשימה בתרבות, פילוסופיה וספרות. מכיוון שניחן בכריזמה וחן יוצאי דופן, שפה רהוטה, שנינות ופיקחות נדירים - הפך לשגריר יחידאי של מלכות התורה. הוא הקסים הן את יושבי בית המדרש מכל החוגים והן רחוקים שהיהדות לא דיברה אליהם. אצלו מצאו "אוויר פסגות" - התייחסות אינטלקטואלית לבעיות שהרחוב, גם האקדמי והמשכיל, הציב בפניהם.
מצד אחד כמעט ולא נודע בחוץ; הסתגר בד' אמות של הלכה, ביישן ונסתר היה. אך בתוך אותן ד' אמות, ניצח על מפעלים עצומים של הפצת תורה בסגנון שלא היה לו אח ורע בדור. הוא משך בחוטים גלויים וסמויים ויצר רנסנס של תורה. אומרים שכיום יש יותר לומדי תורה מאשר אי פעם. אבל ההמוניות מכרסמת באיכויות שאפיינו דורות דעה מלפנים. הצימאון לתורה מתוך אמונה והבנה שהיא "מדריך היצרן למשתמש", ה' יתברך הרי "הסתכל בתורה וברא העולם" – נשחק מאוד אף ברוב בתי המדרש.
רק דמויות הוד טהרניות, שהשכילו לשדר את עליונות התורה כשליטה על כל החוכמות ומכוונת את כל הוויית הקיום יכלו לתקן קלקלות אלו.
הרב שפירא זצ"ל נסתלק דווקא בעשרה בטבת, יום המצור על ירושלים. הוא תמיד דיבר על המצור שסימל גם את צמצום המוחין, שמאז לא נותר כביכול לקב"ה בעולמו אלא ד' אמות של הלכה בלבד. גם כשבית שני נבנה, הצמצום שבמצור הרוח נותר בעינו עד הגאולה השלמה. רק אז יתקיים חזון הרמב"ם במילות הסיום של המשנה תורה: "מלאה הארץ דעה את ה'". רבנו ראה את ייעודו לקרב במידת מה את הקץ. הסתלקותו בתאריך המצור החזירה, להוותינו, את עולמנו אחורה.
ועדיין ד' האמות שנותרו יש בהן בשורה; הניתוק מההמון מאפשר פריחת הוויות אביי ורבא. שם, החכם העדיף מהנביא משמר את תפארת גילוי השכינה ששרתה בזמנו במקדש. בטריטוריה טהורה זו מתקיים ממד האינסופיות האלוקית שבתורה.
מתפיסה זו נבעה נסתרות רבנו וזה גם סוד הימנעותו מלכתוב את שיעוריו, שכן מעלת התורה שבעל פה לעומת זו שבכתב היא באינסופיות שבה. ואמנם כל שיעור הותיר שלוש נקודות שתבעו-דרשו להמשיך ולהגות, גירו את החשיבה והעמיקו את העיון האינסופי.
פתוח לכל החוגים
הרב זצ"ל היה אדם אינטנסיבי, טהרן, סלד מזיוף, פרסום ושטחיות. אף שזרק מרה בתלמידיו, שמהם תבע הצטיינות – היה מאיר פנים ומקרין מנועם הדרו ויופיו, לרחוקים.
בזכות נתונים אלו הצליח לקרב אדם כגדעון סער, שר החינוך לשעבר; את הפילוסוף הצרפתי בנו לוי, יד ימינו של ז'אן פול סרטר, ומראשי מרד הסטודנטים שאיימו להפיל את דה גול וזעזעו את אמות הסיפים של העולם המערבי. אדם פחות ממנו בתורה ובחוכמה, אף השולט בחוכמת הנסתר כמוהו, לא יכול היה לפצח שריון של אנשים ברמה כזו. ואכן המונים, מאניני הטעם, מבקשי דעת לא רק בישראל אלא אף ברוסיה, צרפת (שם פעל עם הרב הראשי סיטרוק), אנגליה, אמריקה – צבאו על פתחו.
למרות שהיה בוגר עולם הישיבות הקלאסי, תלמיד מובהק של הגרי"ז סולובייצ'יק, הרב דסלר ולאחרונה של הרב הוטנר – היה פתוח לכל החוגים. חיבב במיוחד בני תורה מבקשי אמת "סרוגים". בהשראתו ובהנהגתו נוסד מכון 'זיו התורה', שהיה ונשאר בית המדרש היחיד המאחד ממיטב הלמדנים ה"שחורים" עם ה"סרוגים" בלימודי עיון, ללמוד וללמד סוגיות ישיבתיות כדי לשדרג את רמת הוראת הגמרא וחיבובה בישיבות התיכוניות.
הוא כאב מאוד פילוגים. בכה על ההתנתקות, לא רק ברמה הלאומית אלא גם כטרגדיה אישית של המפונים. תבע ב'צוק איתן' הגברת התמדה ועמל התורה. הוא הסביר שלא מדובר במצוות תלמוד תורה גרידא אלא גם במצוות מלחמה. כשם שהחייל אינו עולה על יצועו בקרב, כך לומדי התורה אמורים להתגייס ליחידות הקרביות הרוחניות באותה שעה.
רוחב הדעת העצומה הפכה אותו לפליטת בית סופריהם; לשגריר התורה במיטבה ובטהרתה; משול היה לחז"ל שהופיעו בגאון ובעוז בחצרות מלכים וחכמים והוכיחו את עליונות התורה. בזה המשיך שרשרת של ענקים כרמב"ן, המהר"ל מדורות הראשונים – ואחרונים כרב קוק, הרב הרצוג (ואף בנו ד"ר יעקב הרצוג שניצח בפולמוס את טוינבי ההיסטוריון הקנדי האנטשימי) והגרי"ד סולובייצ'יק. ספק אם מצוי כיום גדול תורה מהשורה הראשונה, איש אשכולות בעל חוכמה וקדושה, המסוגל להנגיש בשפת התרבות העולמית את עמדת היהדות. הוא היה מהאחרונים לייצג כשגריר נאמן את אמיתותינו הן כלפי חוץ והן בבית המדרש.
חבל על דאבדין ולא משתכחין.
הכותב הוא רב שכונות רמת שרת ורמת דניה וראש מכון 'זיו התורה' בירושלים
מתוך העיתון בשבע.

מאמרים נוספים הרב אריה למד על מנת ללמד
מתוך דברי בנו, יעקב קורן, באזכרת ה- 30 לרב אריה קורן ביישוב בית אל, התשע"ה
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.










