ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חנוכה
- עיונים בעניני חנוכה
השיר התפשט אצל כל העדות, ומכיוון שמחברו נחשב לאדם גדול, ראוי להתעמק בו: מדוע שרים אותו דווקא בחנוכה ולא, למשל, בליל הסדר או בפורים? הרי הוא עוסק בכל המלכויות?
כנראה שחנוכה וגלות יוון הן הפרדיגמה ל"מלכויות", שכן מצאנו בהן ממד מיוחד וכפול: לא רק שנלחמנו ב"מלכות", אלא גם במתייוונים, שהיוו "גיס חמישי". הרב הוטנר ב'פחד יצחק' לחנוכה מדגיש שיש רק "מתייוונים", אין "מתמצרים" ו"מתבבלים". מסתבר שגם אם מלכות יוון כישות מדינית נכחדה, המתייוונים, סוכני ההלניזם הכפרני והשכלתני, עדיין חיים ובועטים בלבושים שונים גם היום. הבארות שיוון הרעילה עדיין מניבות מים באושים. היוונים הם גם היחידים שמלחמתם בנו התפרשה-התפרטה בבראשית רבה: "וחושך – זה גלות יוון, שהחשיכה עיניהם של ישראל בגזירותיהן, שהייתה אומרת להם כתבו על קרן השור שאין לכם חלק באלוקי ישראל".
הדיסוננס בינינו הוא ההתנגשות החריפה ביותר עם מלכות כלשהי. זאת משום ששתי התרבויות העריצו חוכמה ומוחין. כעומק הדמיון בין "בני אור", סימן לנאורות, כן עוצמת המאבק. לעומת אוריינות יוון, לנו יש אורייתא. אבל "חוכמה בגויים תאמין; תורה - אל תאמין". אורם אינו אלא כוח נגדי מסנוור. משל למכונית שנוסעת ממולנו עם אורות גבוהים שמסמאים את העיניים. יוון, שבאה עלינו בנשק שאנחנו המצאנו, הייתה מסוכנת מכל המלכויות. היא היחידה שגזירותיה פגעו באושיותינו הרוחניות. באור התורה והאמונה.
ההיסטוריון טקיטוס מציין שאף במלחמותיה יוון התנהלה ככובש נאור. המודוס אופרנדי (שיטת הפעולה) שלהם לא היה ונדליזם ברוטאלי. הם לא החריבו את המקדש, רק הציבו צלם בהיכל.
תורתנו היא חוכמה קדושה. אורם - נהנתנות וטומאה, נעדרת יראה ומעשים טובים. לכן דווקא הכוהנים החשמונאים (שהרמב"ן החשיבם ל"קדושי עליון") פתחו במרד.
מסתבר שיראת שמיים צרופה ומידות תרומיות לא תפסו מקום מרכזי בדת היוונית. עבודת האלילים שלהם הייתה ביזיון לאינטליגנציה הנפלאה של האומה שייסדה את הקדמה האנושית. אליליהם לא היו אלא "סופרמנים" מאותגרים עם חולשות של שליטים בשר ודם (ר' ש. ליברמן ב'יוונים והתיוונות' וא"א אורבך ב'אמונות ודעות חז"ל'). טקסיהם הפגאניים נועדו בעיקר להמונים. ואילו הפילוסופים דגלו בעצם במעין אתאיזם בנוסח תקופתנו, ובתפיסות מדעיות, שכלתניות ורציונליות. להכרה בישות אלוקית מופשטת אינסופית ומונותאיסטית, המעניקה תחושת חום ושייכות, משמעת ואחריות, משמעות ורוממות – הם לא הגיעו.
בין הרמב"ם לאריסטו
הרמב"ם השווה את אריסטו, ראש פילוסופי יוון, לנביאי ישראל. רק כפירתו בקדמות הבורא - היסוד הרביעי מי"ג עיקרי האמונה, הוציאתו מכללם.
מי שפרסם, לפי הרמב"ם, את קדמות ה' ועליונותו היה אברהם אבינו. בני הפלוגתא שלו, תלמידיו של אנוש, סברו בעצם כאריסטו. אלו ואלו התמקדו בסגידה לכוחות הטבע ולהגיון הרציונלי המתיימר להסבירם. וכמו אנוש כך גם היוונים השוו בין מלכות שמיים ומלכות בשר ודם.
לאמונה במופשט, אומניפוטנטי, אינסופי ועל-חושי לא הגיע אלא אברהם אבינו, שגילה את המנהיג המסובב את "הגלגל בכוח שאין לו קץ... שאין לו הפסק" (הלכות יסודי התורה א, ה וכן בהלכות עכו"ם שם). זו הייתה ההוכחה שהתניעה את המונותאיזם.
אי התייחסות לאינסוף שדעת אנוש אינה משיגה בהיגיון היא שורש הפער שבין האמונה לכפירה, שבין החשמונאים ליוונים, שבין אריסטו לרמב"ם, שבין המאמין בן ימינו ובין האתאיסט המתבולל בתרבות המערבית.
נגד כפרנות שכלתנית זו כוונה הצהרתו של הרבי מקוצק: איני יכול להאמין בבורא שניתן להבינו לאשורו. לכן המדע, מאז יוון ועד עצם ימינו, העוסק בטבע, במוחשי ובתבוני בלבד, אטום לשפת האמונה.
מי שממיר אמונה בסגידה לרציונל האנושי, אינו שונה מהותית מדורו של אנוש ומאריסטו. הציניקן, הכופר במה שאין חושיו משיגים, נוטה לגאווה ולביטחון בכוחו ובעוצם ידו, במיוחד מעת שהשכל האנושי הגיע להישגים מדהימים. על תפיסות מוטעות אלו מבוססת האג'נדה הקוסמופוליטנית של המאה האחרונה.
רק כש"מעוז צור" ישתדרג ל"שיר מזמור חנוכת המזבח", תקרוס ההתייוונות. או אז בעל הבירה יציץ עלינו שוב ויפזר את ערפל הספקנות השקרית, כנראה תולדתה ההרסנית ביותר של תרבות יוון, בת לווייתן של הסובלנות והליברליות המזויפות.
אלו הסיבות ש"מעוז צור" מעלה על נס את הגאולה מהמלכות השלישית דווקא.
הכותב הוא רב שכונות רמת שרת, רמת דניה וגבעת הולילנד וראש מכון 'זיו התורה'
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.








