ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- שעורים בתנ"ך
- לימוד תנ"ך
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
שולמית בת צביה
אישית הפנמתי את הגדרת מו"ר הגר"י הוטנר, בעל ה'פחד יצחק'. הוא כותב בספרו: "עניינו של יופי הוא בסוד הקצב בין תנועות מתחלפות וכו' עד שהקצב וההתאמה הופכים את החילוף עצמו להיות חלק משלמות אחת. יופייה של המנגינה הוא בקצב תנועות הקול המתחלפות מן העוז אל הרוך... יופייה של התמונה הוא בהתאמה השולטת בין היסודות השונים של חלקיה".
הגדרה דומה נמצאת אצל הרקליטוס, פילוסוף יווני קדום, שדיבר על "האחדות שבריבוי" (פחד יצחק חנוכה ז, ד). הרב הוטנר, תלמיד הראי"ה קוק, בעצם פיתח כאן מה שמופיע בעין אי"ה: "היופי הוא קיבוץ חוקים נפרדים אל מערכה אחת וסידור מקביל" (עין אי"ה ברכות ו, מו). הרב קוק תמך באומנות המבוססת על טוהר.
הרב הוטנר העמיק עוד בעניין תוך ביאור הפסוק "אתה מושל בגאות הים, בשוא גליו אתה תשבחם" (תהלים פט, י) כמתכתב עם המלצת חז"ל להורדוס. הם ביקשוהו לבנות את המקדש בשיש כחול, דווקא משום שהוא מזכיר את גלי הים (בבא בתרא ד, א). ופירש רש"י: "גלי הים, שהם נעים ונדים והעין משתעשעת בראייתן" (שם, ד"ה אדוותא).
נראה לי שההתייחסות לגלי הים, לפי רש"י שהבין את מהותם כשיא של ביטוי אסתטי אלוקי, תואמת את דברי מו"ר. טבע הגלים, במצב סביבתי יציב של רוחות וכיו"ב, שהם סוערים ונרגעים ומתעוררים לתנועה זהה וחוזר חלילה במקצב קבוע ואחיד. המוטיב החוזר בתוך האנדרלמוסיה הוא מקור היופי וההנאה מההתבוננות בהם.
מעניין במיוחד הקשר למקדש דווקא, ועוד לבית הורדוס, שלפי הגמרא מי שלא ראהו "לא ראה בניין נאה מימיו". הרי בסוף ספר משלי המקרא זועק "שקר החן והבל היופי", מה אפוא לחיצוניות של נוי ולבית המקדש?
מסתבר שכל מחציתו השנייה של ספר שמות, מסוף פרשת משפטים ועד סוף הספר, אינה אלא בית מדרש אינטנסיבי כסאבטקסט העוסק בסוגיה זו ממש. בכל הפרשיות הללו אנו למדים דרך פסוקים רבים לא רק על קיומם של הפריטים אלא אף על יופיים הנפלא באדריכלות המדהימה, בעיצוב הכלים ובהידור המלכותי של בגדי הכוהנים.
היופי כערך עליון מופיע במקורות רבים שכולם קשורים למצוות ולקדושה. "התנאה לפניו במצוות", הכהן הגדול צריך שיהא גדול מאחיו אף בנוי. הדבר תמוה מאוד. אך באמת רואים שהדברים התקיימו בהצלחה באהרן, שכל דמותו נועם ואהבת הבריות. הפיוט "מה נהדר היה כהן גדול בצאתו מבית קודשי הקודשים" לא רק שמחדד את תכונת היופי אלא אף את התקשרותה עם שיא הקדושה, קודשי הקודשים – בזמן (ביום הכיפורים) ובמקום. גם רבים מגדולי האומה ומצדיקיה מתוארים במקראות ובמדרש כיפים, החל משרה ורחל אמותינו, המשך ביעקב אבינו ויוסף בנו ועד שאול המלך, ר' יוחנן ועוד.
הפרדוקס בין המסר הטמון במקורות אלה ובין הפסוק במשלי נפתר בעליל בחתימת "אשת חיל": "אישה יראת ה' היא תתהלל". לפי מפרשי משלי ובראשם הגר"א, האישה היא רמז לתורה ולמצוות. גם דעת האומר בגמרא (בסוף מסכת תענית) שאין אישה אלא ליופי מכירה מסתמא את משלי. הכוונה בעליל היא שאם יש יראת שמיים מובטחת, היופי מצטרף לערך מוסף חשוב. יתר על כן, בענייני קדושה ומצוות הוא אף הופך למצרך הכרחי.
אור הנשמה
לצערנו מושגים אלו אינם שולטים כיום בחוגים רבים. תרבות הרחוקים, במיוחד בתקופתנו, סוגדת להבל שביופי ולשקר שבחן, אשר מייצגים חיצוניות גסה וטמאה.
זה פשר שייכות פרשת העגל לסוגיית המשכן. העגל הוא בנו של השור, שעל פי ברכת משה לשבט יוסף מייצג הדר: "בכור שורו הדר לו" (דברים לג, יז). עצם היווצרות העגל, לפי המדרש (רש"י לשמות לד, ד), התאפשרה בשימוש בכוח היופי של יוסף, שרשעי האספסוף זרקו לאש טס עם כיתוב "עלה שור" – תווית הזיהוי שלו. מטס זה, שמשה העלה עמו את ארון יוסף מהיאור, נוצר העגל. המעורב באסון זה היה אהרן הכהן שמידתו הוד, תיוג דומה לשל יוסף. במעשה זה נתקבצו אלמנטים של כוח היופי שקדושי עליון התעלו באמצעותו, אך כאן בגלל הערב-רב הפך הכול לרועץ. בהיעדר יראת ה', שתגן ותרומם את כוחות ההוד וההדר לתנא דמסייע לקדושה, הכול קרס. הסיכוי שביופי הפך לסיכון שבמציאות העגומה.
בקשר שבין העגל ומעשה המשכן נחלקו הספורנו (בסוף פרשת משפטים) והרמב"ן. הראשון נוקט שהמשכן אינו אלא מענה בדיעבד למורגלים המגושמים בעבודה זרה, הזקוקים לאמצעי מתווך בעבודת ה'. הספורנו סובר כרש"י, שציווי המשכן היה אחר חטא העגל ואין מוקדם ומאוחר בתורה. אך הרמב"ן, אשר מקפיד על רצף הפרשיות, רואה במשכן את הסיבה לחטא. החשיפה המועצמת ליופי ורוב כסף וזהב בלבלו את הערב-רב וגרמו לסגידה לקליפה ולהתעלמות מהפנימיות. הם לא צלחו בהכלת "יפייפיותו של יפת באוהלי שם" (וראו כוזרי, אשר מסנגר על תהומות החטא).
אף בימינו, למרבה הצער וההפתעה, יראי ה' במגזרים ובמחנות רבים מתעלמים מכוחות היופי באופנים שונים ומשונים. הדבקות בצניעות ובפשטות לפעמים לובשת מימדים קיצוניים, סגפניים ואף פראיים. דבר זה עלול להתבטא בלבוש, באורחות החיים, בהתנהגות הנוער, בדיור, בסגנון סביבת העבודה, בסדר ובניקיון הפרהסיא ועוד, עד כדי הזנחה מזלזלת לפעמים. מאידך גיסא פולחן המוחשי ובקשת גורמי תיווך משגשגת דרך התמכרות לאישים, לרבנים, לבאבות, לחפצים וכיו"ב. שביל הזהב בתחום, שיכול להביא לתהילה אך גם לשלילת ההבל והשקר, עדיין ממתין להתרקמות גואלת.
תפיסת היופי הנכונה מבוססת על האמונה שה' לא ברא כוחות ואנרגיות אלא להיטיב. חלילה להתייחס דווקא לאסתטיקה כדבר שנברא ח"ו לבטלה, קל וחומר להבל ולריק, לשקר ולקלקול. כשהרב נויבירט בנה מקווה וגילה כסף עודף בקופת המגבית, הוא שאל את הרב אברמסקי, ה"גדול" של בית וגן: האם לממן מנגנון הידור הלכתי מיוחד שיענה גם על דרישות המחמירים, או לצפות את חדרי ההמתנה והטבילה בחרסינה איטלקית? איני מבין את השאלה, ענה ה"גדול". פשיטא שחרסינה איטלקית.
תפקיד המקווה לא רק ליצור אלא אף לשווק ולהנעים קדושה וטהרה, שכן מושגים אלו מרתיעים. אימת שבת על עם הארץ. אם לא יצטיין המקווה מבחינת ההלכה במקסימום, לא נורא. מצוות הטבילה תתקיים. אבל צורה עלובה והיעדר ניקיון, אלגנטיות והדר עלולים להפוך את ביקור הניסיון של האישה הרחוקה לאחרון.
מו"ר בספרו מציין הגדרה נוספת, משלימה לאסתטיקה: "אור הנשמה" המשתלב ומקרין מפני אנוש נשגבות אלוקית מרוממת (שם, אות ה). גם אפלטון ולימים יהודה בן דון יצחק אברבנאל האריכו בכיוון זה. מסתבר שתיקון הדור בימינו נזקק גם ובמיוחד להגדרה האחרונה הקובעת שהמוטיב החוזר הוא אור הראשית, השמימיות שבטבע.
מתוך העיתון בשבע.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.








