ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- בין המצרים
- האבילות על החורבן
לאור כל האמור זועקת ההשמטה של האירוע אולי הדרמטי ביותר בתולדות ישראל ובעצם של כל הקוסמוס. אין לו זכר לא בלוח ולא בשום מנהג. הכוונה היא לתקופה המקדימה את בין המצרים - ארבעים הימים שבין שבועות לי"ז בתמוז. בשבועות בזכות קבלת התורה הסתלקה מאיתנו זוהמת נחש וגזירת מיתה. חזרנו למציאות אדם הראשון קודם החטא, והתעלינו למדרגת מלאכים ועולם הבא. כל זה עד י"ז בתמוז, עד ההתרסקות ושבירת הלוחות עם חטא העגל.
המקור הבולט הקדום לאמור הוא בתהלים פרק פ"ב: "אני אמרתי א-לוהים אתם ובני עליון כולכם, אכן כאדם תמותון כאחד השרים תיפולו". "א-לוהים", לפי פירוש רש"י - מלאכים. "כשנתתי לכם תורה... אין מלאך המוות שולט עוד (בכם, עד שחטאו בעגל, שאז נאמר להם:) אכן כאדם (הראשון) תמותון וכו'".
ההנגדה החריפה בין ה"אני אמרתי" ובין ה"אכן", טיפוסית למדרש. היא גם המודל לשלמה המלך שמזדעק: "אמרתי אחכמה, והיא רחוקה ממני". "אמרתי" מקבילה ל"עלה במחשבה לברוא העולם במידת הדין", אשר מייצג אידיאל של שלמות. ההמשך, "ראה שאינו יכול לעמוד" (ר' רש"י על הפסוק הראשון בתורה), מדבר על האכזבה.
השמטת ארבעים הימים הללו מהתודעה אינה רק בגלל הבושה נוכח הנפילה. היא נעוצה גם בנשגבות מ' יום אלו המחייבת כיסוי - איתכסיא.
עצם תופעת הכיסוי קשור למהות הטוב והרע בבריאה. בנגלה נראה שהרע הוא השולט בעולמנו. "יצר לב האדם רע מנעוריו". ואכן מקורותינו מלאים בתוכחות ובחטאים, רשעות וחידלון. אף התרבות הכללית מתנהלת בהתאם. מקובל שמיטבה עוסק בשלוש העבירות הגדולות. קנאה, תאווה וכבוד הם לוז המיתולוגיה הקלאסית. הפורגטוריום והגיהינום הם רוב בניין "הקומדיה האלוהית" של דנטה. השטן אינו רק גיבורו של ספר איוב אלא, להבדיל, גם של כתבי מילטון וגתה ועוד. ואילו המאה העשרים חידשה תרבות ניהיליסטית עקרה ושטופת זימה שבועטת בכול. תולדות אנוש, במיוחד שלנו, רוויות בעיקר במלחמות ובברוטליות. יעקב אבינו, היהודי בגורלו מכל האבות אומר: "מעט ורעים היו ימי שני חיי".
הציניקנים יפרשו שרקורד ריבוי השלילי צרב את התודעה רק מפני שהרוע מעניין ומגרה יותר מהטוב. כבר הרמב"ם ציין שדווקא האכילה מעץ הדעת הרחיבה ידיעותינו, אופקינו ותחכומנו. אך אין זה מסביר את הגמוניית הרוע גם בתורה הקדושה ובתולדותינו, שתיים שהן אחד, הן ישראל והתורה חד הם.
המהר"ל נקט שעצם הבריאה מייצגת רוע מפני שהיא התפרדות מהבורא, צמצום שכינתו והגבלת האינסוף. יקום חומרי ואלוקות מופשטת הם תרתי דסתרי. עולם הוא היעלם הטוב והקדוש בנגלה. אך למרות ירידתם למחתרת, הם חיים ומשפיעים באיתכסיא. הגאולה תבוא עם המלכת האינסוף האלוקי, הטוב המוחלט הנסתר בינתיים. עבודתנו היא לגלות את הניצוצות החבויים במרחבי הזמן והמקום, ולהשליטם על ההיעדר. להשיב אבידה לבעליה.
שני תקדימים
למרות הסוף הצורם, מסתבר שארבעים הימים הללו הותירו רושם לעתיד. המטמורפוזה שעברנו למשך חודש ומשהו לא הייתה לשווא, כפי שנראה. מכיוון שמדובר בהצצה לעולם הבא שהוא בבחינת "עין לא ראתה אלוקים זולתך", אנו נטולים יכולת להשיג משמעות עניין זה בנגלה ולכן היא נעדרת מתודעת הנגלה, מהלוח ומהמנהג. המהר"ל מסביר שעולם הבא אינו נזכר בתורה שבכתב, הפרדיגמה של הנגלה, מפני שטרם חווינו אותו.
לשיטת הרמב"ם התיקון הסופי בנוי על שניים: א. גאולה בכלי העולם הזה בלי נסים גלויים עם ביאת המשיח, שבהם "עולם כמנהגו נוהג". ב. גאולה פלאית של עולם הבא. עתיד נשגב אינו אוטופיה יוצאת מגדר הרגיל, אלא כולל תקדים מסוים עם טעימה מהרעיון בעבר.
זו הסיבה שנכונו שני תקדימים לשתי תופעות התיקונים הצפויים לעתיד לבוא: א. ארבעים הימים הללו צופנים בתוכם את עתיד הגאולה הרוחנית האולטימטיבית, היתכנותה והאמונה בה. בחג השבועות מלאכי השרת בסיני קשרו לראשינו שני כתרים שרוממונו לדרגת אדם הראשון קודם החטא. גם אחר חטא העגל הם ממשיכים לעטר את ראשינו בהווה מדי שבת שהיא מעין עולם הבא. יתר על כן, כשהתנצלו ישראל את עדייהם זכה בהם משה רבנו. מכאן קרינת עור פניו. משה רבנו, שבחינתו נצח, לא מת לפי הרמב"ם וממשיך להנהיגנו באיתכסיא. ב. ימי מלכות דוד ושלמה הם התקדים הרציונלי לימות המשיח ששמים קץ לגלותנו בעולם הזה.
שבירת הלוחות בי"ז בתמוז היא המיצר הראשון לימי בין המצרים. עניינה איבוד העדיים של עולם הבא. ואילו חטא המרגלים בתשעה באב הוא המיצר השני. עניינו הוא דחיית הגאולה הארצית ותחילת הגלות ההיסטורית.
מסתמא, מכוח רעיונות אלו זכה הרמ"צ נריה ז"ל לחבר את שירו הנפלא: "הווי עם בוטח, חי וקיים על אף הכול, על מוקד מזבח יצא במחול". הם גם שאיפשרו את הלחנת ההימנון המודז'יצאי הנשגב למילים "אני מאמין באמונה שלמה בביאת המשיח" ברכבת בדרך לאושוויץ.
היסודות האמורים מפרנסים גם את רעיון החוק האולטימטיבי – פרה אדומה המטהרת מטומאת מת. מכיוון שחוק אינו נתפס בהיגיון האנושי, לכן אף משלמה, החכם באדם, נעלם פשר הלכה זו. חוכמתו שייכת לימות המשיח, לעלמא הדין. רק משה רבנו – איש עולם הבא, זכה להבין רזי חוק זה. בספירה של עולם הבא אין סוד לא במוות ולא בחוקי התורה הקשורים אליו.
פרה אדומה אף מכפרת על חטא העגל, שמחק את תפארת מתן תורה ומ' יום שאחריו. אך הוא גם המקור למסתורין האולטימטיבי – סוד המוות ופשרו. גם הטהרה מטומאת המת מהווה תיקון אבי אבות הטומאה. אפר הפרה לדורות מעורב עם זה שהכין משה. כוחו, בחינת מלאך, מניע את התיקון ואת הטהרה. ואילו אנו, בני תמותה, לא מבינים לא את המוות ולא את תיקונו.
הקבלה והחסידות, שפרשו כנפיים במאות האחרונות, הבחינו בניצני הגאולה הנסתרת והרחיבו בלימודם. וכן כתב הרב קוק: "צריך לעסוק בדור שלנו בבירור מפתחות לכל עניין נשגב". הסימנים להתממשות ה"בכוח" והסתלקות שלמה של זוהמת הנחש העמלקי הולכים ומתרבים. הנעלם מסוגל להתגלות בעקבתא דמשיחא במיוחד בימים אלו, בבין המיצרים. מי ייתן ונזכה לכך בקרוב.
מתוך העיתון בשבע
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.









