ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חנוכה
- חנוכה בראי דורנו
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
אספר לכם, כיצד אירע נס פך השמן. שנים רבות לפני ימי החשמונאים, עמד אחד הכוהנים בלשכת השמנים שבמקדש, ומילא כדי שמן מתוך אחת מחביות השמן הגדולות. בכל כד, מילא כמות המספיקה למנורה ליום אחד.
והנה להפתעתו הגדולה, בעת שמילא את אחד הכדים, סירב הכד להתמלא, והוא נאלץ ליצוק לתוכו כמות שמן גדולה מאד, המספיקה לשמונה ימי הדלקה. רץ הכהן המופתע אל הכהן הגדול, ושאל אותו לפשר האירוע הניסי.
שמע הכהן הגדול את האירוע המופלא, ואמר – איני יודע את פשר הנס. אולם, רמז רומזים לנו מן השמיים, שיהיה צורך בכד זה ובשמנו הרב בדורות הבאים. לפיכך, נחביא כעת את הכד במקום סתר, למען יעמוד ימים רבים. ואף אחתום אותו בחותמי המיוחד, כדי שביום המיועד ידעו הזקוקים לאותו הנס, שכד זה טהור וקדוש הוא.
ובזה, סיים ה'שפת אמת' את סיפורו, תתורץ קושיא גדולה – הלא, מסתמא, על השמנים במקדש היה חתום הממונה על לשכת השמנים, ומדוע פך השמן היה חתום בחותמו של כהן גדול? אלא, שפך זה היה מיוחד במינו.
הסיפור מתרץ יפה את הקושיא, ובכל זאת הוא קשה מאד - מניין ל'שפת אמת' הסיפור המופלא הזה? מה המקור לאותו נס קדמון, שלא נזכר בחז"ל ובמדרשים?
אולם, באמת סיפור זה, שיתכן והוא משל, גונז בחובו רעיון חשוב ומרכזי בחנוכה, שמופיע גם בכתבי השפת אמת. תקופת החשמונאים חלה זמן קצר לאחר שפסקה הנבואה בישראל. בתחילת ימי בית שני, התחדשה הנבואה לזמן קצר אצל חגי, זכריה ומלאכי, ואחר כך נעלמה מאיתנו לדורות הגלות. גם לאחר שפסקה הנבואה, עדיין נשאר ממנה רושם אצל שמעון הצדיק, שהיה משיירי כנסת הגדולה (אבות א, ב). שמעון הצדיק זכה למראות מעין נבואיים, כמו ביום הכיפורים, שהיה רואה זקן נכנס עימו ויוצא עימו, ולפי זה ידע את גורלו באותה שנה.
בימיו של שמעון הצדיק, היה גם נס קבוע בנר המערבי במנורת בית המקדש, שהיה ממשיך לדלוק באופן תמידי. לאחר ימיו, לעיתים היה ממשיך לדלוק ולעיתים כבה (יומא לט). כך שלמעשה בימי שמעון הצדיק, נס דומה לנס חנוכה היה מתרחש בקביעות, ולאחריו פסק מקביעותו.
שמעון הצדיק הוא הכהן הגדול שפגש את אלכסנדר מוקדון – מייסד האימפריה היוונית (יומא סט). נמצאנו אומרים שבמקביל לימי היוונים, נכנס עם ישראל לתקופה חדשה. ימי הנבואה הם הימים שבהם ה' מופיע בקרבנו באופן גלוי, ימי חוסר הנבואה הם ימים שה' מופיע אצלנו באופן נסתר. "וחושך על פני תהום' – זו מלכות יוון.
אם כך, נס פך השמן שהוא נס גלוי המתרחש בימי היוונים, מתאים לתקופת הנבואה ולא לתקופתו. וזה עומק דברי השפת אמת. באמת זהו נס מתקופות קדומות שהתגלגל ובא לימי החשמונאים. בכך אומר ה' לישראל – דעו לכם, גם כשאתם בחושך ובימים שפלים, אני איתכם ומסייע לכם.
וכך כותב השפת אמת: "מצוות נר חנוכה, קצת נחמה בגלות.... אף תוך ההעלם וההסתר יהיה הארה מנרות המנורה". "העם ההולכים בחושך ראו אור גדול, ואותו הדור בימי יוון הרשעה הלכו בחושך... מ"מ אותו הדור מסרו נפשם והלכו בעבודת ה' גם תוך החושך, לכך זכו שהאיר להם מאור הגנוז ונשאר הארה מזה האור לימים השפלים בכל שנה ושנה".
ונזכה לשוב אור ה' לציון, אור חדש על ציון תאיר ונזכה כולנו במהרה לאורו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
