ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- אמונה וחסידות
- לימודי אמונה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב אברהם בן ציון ב"ר שבתי זצ"ל
לפעמים אדם לומד לימודי אמונה, ונראה לו במבט שטחי שישנן מחלוקות עצומות: השיטה הזו כך, והשיטה הזו אחרת; האחד "תופס" שהקב"ה דורש מאיתנו להתנהג באופן מסויים, ותפיסתו של האחר היא שיש לעשות בדיוק להיפך. והאדם עומד מול הדברים מאוד נבוך ומבולבל: מהי היהדות האמיתית? וכי יש שתי תורות, חלילה?
מצב זה נובע מכך שאין לאדם "שלד" של לימודי האמונה. ישנו שלד אמוני שיסודותיו בספריהם של גדולי הדורות: הרמב"ם, הכוזרי, המהר"ל, רמח"ל, נפש החיים, הרב קוק, ועוד. את השלד לא מזיזים לעולם: ניתן "להוסיף קירות גבס", למלא את החללים, אבל לא לגעת בשלד - אחרי שהוא ברור, אין יותר מה לשנות. כמובן שבמסגרת השלד יש מקום לאוצר עצום של דעות, חידושים וגוונים, והיהדות אף התברכה בשפע הדעות והצדדים שבה - כל עוד כל דעה משלימה את החלק שלה, בלי לפגוע בעיקרים המוסכמים.
דוגמא לטעות שניתן להגיע אליה בשל חסרון השלד האמוני היא מחשבה, שיש מחלוקת האם קיימת סגולת ישראל. הרב צבי יהודה היה גוער מאוד במי שאמר כך, והיה רב שנעשה נזוף אצלו בעקבות דברים שאמר.
בחירה וידיעה
ישנו דיון מפורסם בעניין הבחירה והידיעה: האם קורות העולם מסורים לאדם או שנשארו ביד הקב"ה? קיימים אמנם גוונים והדגשים שונים, אבל הן "בתוך החדר", לא בשלד - לא בעמוד המרכזי: מציאות הבחירה קיימת ומפורשת בתורה פעמים רבות, ואין חולק על כך - את עניין זה מחזק הרמב"ם. וכי אפשר להבין את כל התורה והנביאים, את עצם האפשרות לצוות את האדם ולקרוא לו לחזור בתשובה - בלי יסוד הבחירה? גם ביסוד הידיעה וההשגחה, התכנון האלוקי שיש לעולם, אין מחלוקת. כך למשל אנו רואים לפעמים אדם עם יצרים חזקים, שאינו מצליח להיות טוב גם כשהוא מאוד רוצה, ואי אפשר להתעלם מכך שיש גם משהו מלמעלה - יש יסוד של בחירה ויש יסוד של השגחה, והשילוב בין השניים לא תמיד ניתן להבנה אנושית. הרמח"ל מבאר רבות כיצד משתלבות הבחירה והידיעה: יש מצד אחד גזר דין, אך מצד שני האדם יכול לשנות; איך הכלל והפרט משתלבים יחד, ועוד.
היכן בכל זאת נמצאת המחלוקת? התכנון האלוקי מבטיח שתהיה גאולה, והבחירה נותנת לנו לקבוע איך ובאיזו צורה תגיע הגאולה. אם למדנו ספר המדגיש שהגאולה תלויה במעשי האדם - הריהו מדבר בתוך עולם הבחירה. מי שמדגיש שהגאולה מובטחת - הריהו מדבר בתוך עולם הסגולה והידיעה, ואין כל מחלוקת מהותית. וכן בנושא התשובה: האם היא באה מהקב"ה, בסיעתא דשמייא, או מהאדם? התשובה היא שאי אפשר לבטל את יסוד הבחירה, מי שיאמר שיסוד זה בטל - הרי איננו מדבר במסגרת היהדות. כך גם ברור שהתשובה תלויה בחסד אלוקי, שהקב"ה פותח פתח לשבים: האדם בכח בחירתו לבד איננו יכול לשוב בתשובה שלמה. בשאלת ה"מינון" בין שני הצדדים יש מקום לדעות שונות של חכמי ישראל.
האדמו"ר הזקן מחב"ד עוסק רבות בספר "ליקוטי תורה" - שלא מש משולחנו של הרב קוק - באלוקות. ברור שמדובר בבחינות שבהתגלות ולא בעצמותו של הקב"ה חלילה, אך זה לא כל כך מודגש בספר - ולכן מה שקורה עכשיו אצל מקצת מחסידי חב"ד אינו מקרה, הטשטוש בין עולם הזה לעולם הבא, בין הצדיק לבין האלוקות (כמובן שאצל הגדולים של חב"ד זה לא קורה, אלא רק בשוליים. אם נשאל את גדולי חב"ד הם ימצאו את הדרך לחלק בין המושגים המוחלטים לבין הבחינה שעליה הם מדברים). ענייני חב"ד הם מאוד חביבים ויקרים, אחרי שיש את השלד. זה שייך לחדר הזה, זה שייך לחדר השני. רוצה לעבור? שיכנס דרך הפתח, לא דרך העמודים הראשיים, שלא ישבור אותם. הרי לא יתכן שרצה לפגוע בעמודים הראשיים! מקצצים איזושהי נטייה, סגנון, אבל לא פוגעים במשהו מתורתו של האדמו"ר הזקן - רק בהצגת הדברים במקום הנכון.
נדגיש שבמסגרת השלד יש מקום להרבה חידושים וגוונים שונים - כל עוד הם אינם פוגעים בעמודים הראשיים, שכן השלד הוא למעשה העמוד המרכזי של המחשבה הישראלית. בחסידות יש המון דברים נפלאים - אך אם לא לומדים אותם בצורה נכונה עלולים להגיע לבלבולים גדולים. וכן בלימודי הקבלה, פילוסופיה וכו'. כשמתעמקים ברמב"ם ובכוזרי רואים שאין כמעט חילוקי דעות ביניהם - אמת שישנן הבדלי הדגשים, אך לא ביסודות. פעם נשאל הרב צבי יהודה - מהי דעת הרב קוק על שיטת המוסר? כהקדמה לתשובה אמר הרב צבי יהודה שאין "שיטות" ביהדות, אלא רק זרמים והדגשים.
צורת לימודי אמונה כשהבסיס אינו קיים
לסיכום, כשעיקרי האמונה המוסכמים ידועים, כשהשלד ברור ומבורר - הריהו מאפשר מקום לכל הדעות והזרמים, בלי להעמיד את הדברים כמחלוקת, אלא לראות כיצד הדברים משתלבים ועומדים יחד. לעומת זאת, ישנם היום כל מיני מאמרים, שבשל העדר השלד הם מפרשים בצורה מעוותת וקיצונית דעות ביהדות, כאילו שאם בספר מסויים מדגיש המחבר צד אחד - כוונתו לשלול את הצד האחר. כיום, מי שמוביל את התפיסה הלא נכונה היא האוניברסיטה, שבה הדברים מוצגים כשיטות שונות, כאילו יש שתי תורות חלילה. מצב לימודי היהדות שם הינו רע מאוד, גם אם יש כוונות טובות. יש הרבה אנשים שלומדים יהדות בבר אילן, ועדיף שלא ילמדו כלל. דנים שם ביהדות כמו שדנים על כל דת אחרת, כעל משהו אנתרופולוגי - ומתעלמים מכך שהיהדות באה מהקב"ה. מי שלא מבין את המבוע האלוקי של כל התורה רואה את הכל כיוצא מתוך אנשים - זה אישיותו היתה כך ולכן אמר כך, וזו אישיותו היתה אחרת ולכן אמר אחרת. זה חי במקום זה והושפע מסביבתו, ולכן חלק על האחר שהושפע מדברים אחרים. לא מבינים שיש כאן תנועה אחת מלמעלה, ממתן תורה ובעומק מבריאת העולם, וברור שהאחדות היא הדבר הבולט בתנועה האחת הזו - ולא ההדגשים השונים, וכשתופסים אחרת תופסים את היהדות כאנשים, וממילא המחלוקות קשות וקיצוניות. לא מבינים על מה צמח כל אחד מגדולי ישראל, וחושבים שכל אחד רצה לתת ביטוי לנטיותיו האישיות. מי שגדל בבית המדרש יודע שזה הבל. אם לומדים את כתבי ר' צדוק, למשל, במנותק מהיסוד - עלולים לומר שיש "שיטת ר' צדוק" השוללת את הבחירה, ולעומתו שיטות אחרות שחולקות עליו - אלו הם עיוותים גדולים!
הדעות השונות - שלמות התורה!
כשלומדים בצורה נכונה, כשעיקרי האמונה ברורים - אפשר אף לראות כיצד המחלוקות והדעות השונות לא רק שאינן פוגעות בשלמות ובאחדות התורה, אלא בדיוק להיפך! התורה היא אחת, שמיסודה מעודדת אותנו לראות דעות שונות, ולראות כיצד אלו ואלו דברי אלהים חיים. כל עבודת המהר"ל בספריו היתה להראות כיצד הדעות השונות מבטאים צדדים שונים המשלימים זה את זה, וזו אחת הסיבות לכך שספרי המהר"ל הם כל כך יסודיים. כך למשל אומר הירושלמי (סנהדרין פרק ד, הלכה ב) "אמר רבי ינאי, אילו ניתנה התורה חתוכה לא היתה לרגל עמידה; מה טעם? ''וידבר ה' אל משה' אמר לפניו: ריבונו של עולם, הודיעני היאך היא ההלכה? אמר לו: אחרי רבים להטות, רבו המזכים - זכו, רבו המחייבים - חייבו, כדי שתהא התורה נדרשת מ"ט פנים לטמא, ומ"ט פנים טהור". גילוי הצדדים השונים הוא לכתחילה, ובלעדיו התורה לא תוכל להתגלות בשלמות - התורה האלוקית הכוללת אינה יכולה להתגלות אצל אדם פרטי. זוהי הגישה בה יש לפנות ללימודי אמונה, שבה כל דעה רק מוסיפה עושר ושלמות ולא מבוכה ובלבול.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
