ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- רביבים
- משפחה חברה ומדינה
- משפט עברי
- משפט עברי או אזרחי?
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
מצווה מהתורה שכל הדיונים המשפטיים ייעשו לפני שופטים שדנים על פי התורה, שנאמר (שמות כא, א): "ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם". ואפילו אם במקרה בעניין מסוים שופטי הגויים פוסקים כדין התורה, אסור לדון בפניהם, מפני שהמצווה היא לברר את כל הסכסוכים לפני בית דין שיונק את סמכותו מהתורה (גיטין פח, ב). וכן כתב הרמב"ם (הל' סנהדרין כו, ז): "כל הדן בדייני נכרים ובערכאות שלהן, אע"פ שהיו דיניהם כדיני ישראל, הרי זה רשע, וכאילו חרף וגידף והרים יד בתורת משה רבנו".
מעמד בתי המשפט במדינת ישראל
לדאבון לבנו, בתי המשפט שבמדינת ישראל נחשבים כ"ערכאות של גויים", הואיל ושיטת המשפט שלהם אינה יונקת את סמכותה מתורת ישראל. ואמנם "דינא דמלכותא דינא", כלומר מותר לשלטון המקובל לחוקק חוקים ולתקן תקנות. אולם כל זה בתנאי שהמחויבות הבסיסית לעקרונות התורניים נותרת על כנה. אבל כאשר שיטת המשפט יונקת את תפישותיה וערכיה ממקורות נוכריים, הרי שבתי המשפט נחשבים כ"ערכאות של גויים".
רביבים (823)
הרב אליעזר מלמד
304 - לא לעקור נטוע
305 - החטא ועונשו
306 - דין תורה ודין ערכאות
טען עוד
דברי הפוסקים
כתב הרב צבי פסח פרנק זצ"ל, שהיה אב"ד בבית דינו של מרן הרב קוק זצ"ל, ונתמנה אחריו לרבה של ירושלים: "זה ברור ופשוט ששופטים הללו ערכאות הם לכל דבר, וכל ההולך אצלם הוא מרים ידו בתורת משה, ומרה תהיה אחריתו של המחזק אותם" (ציץ אליעזר יב, פב). וכן דעת הרב יצחק הרצוג זצ"ל, הרב הראשי לישראל בעת הקמת המדינה: "כעת כאשר עם ישראל שוכן בארצו, ולדאבון לבנו הוא דן על פי חוקים זרים, הדבר חמור אלף פעמים יותר מיחיד או קהילה בישראל שהולכים לדון בערכאות של גויים... ותוצאות מצב מחפיר ומביש זה מי ישורן" ('התורה והמדינה' כרך ז). וכן דעת ה'חזון איש' (סנהדרין טו, ד), וכן דעת דעת הרב אליעזר ולדינברג זצ"ל (ציץ אליעזר שם, והלכות מדינה ח"א א, ז; ג, ו), הראשל"צ הרב מרדכי אליהו זצ"ל (תחומין ג, עמ' 244), והראשל"צ הרב עובדיה יוסף שליט"א (יחו"ד ד, סה).
הפגיעה החמורה בישראל
כתב רש"י על פי מדרש תנחומא (שמות כא, א): "המביא דיני ישראל לפני גויים, מחלל את השם ומייקר שם עבודה זרה להחשיבה, שנאמר: 'כי לא כצורנו צורם ואויבינו פלילים' (דברים לב, לא) - כשאויבינו פלילים (כששופטים על פיהם), זהו עדות לעילוי יראתם". כיום אין לנו התמודדות עם עבודת אלילים כפשוטה, אבל מבחינה רעיונית אנו מתמודדים עם אמונות זרות. וכל המחזק שיטת משפט אחרת, בהכרח מחליש ופוגע בעם ישראל. וכפי שנאמר בהמשך פרשתנו "לא תכרות להם ולאלוהיהם ברית... כי יהיה לך למוקש" (שמות כד, לב-לג).
אם בעת הקמת המדינה עוד היו יהודים שיכלו לפקפק בהשלכותיו החמורות של האיסור, הרי שכיום, כבר יכול כל יהודי לראות בעליל את חומרת החטא ואת גודל עונשו, ואיך כל דברי התורה ואזהרותיה נאמנים וקיימים. אציג בפניכם סקירה תמציתית של פסיקות בג"ץ שפגעו ביסודות קיומו של עם ישראל. ראוי לקרוא בשבת פרשת 'משפטים' סקירה זו כפרשנות עדכנית לדברי התורה.
הפגיעה בזהותה היהודית של המדינה
מתחילה היו בתי הדין הרבניים מוסמכים לקבוע את הזהות היהודית. בתהליך זוחל, בית המשפט החילוני השתלט על תחום זה, ובשורה של החלטות פגע בזהותה היהודית של המדינה: א) בית המשפט הולך ומפשיט את מדינת ישראל מערכי השבת, תוך שהוא מתיר יותר ויותר חילולי שבת ציבוריים (בתי קולנוע, מרכזי קניות מחוץ לערים וכו'). ב) הכנסת חוקקה את "חוק יסודות המשפט", לפיו בכל שאלה משפטית שהחוק הישראלי לא הכריע - בית המשפט יפסוק על פי המשפט העברי. אולם בפועל בית המשפט העליון רוקן חוק זה מכל תוכן. ג) פגע בערכי המשפחה היהודית בכך שהכיר בתנאים מסוימים ב'נישואים' חד-מיניים, ובאימוץ ילדים בידי זוגות חד מיניים. ד) בניגוד לתורה, קבע שהזהות היהודית תיקבע גם לפי האב. ה) הכיר בגיורים רפורמיים שנערכים בחוץ לארץ. ו) הכיר בפועל (דה פקטו) בנישואים אזרחיים שנערכו בחוץ לארץ. ז) פגע במעמדה של השפה העברית כשפת המדינה, תוך שהוא כמעט משווה את השפה הערבית לשפה העברית. ח) מנע פסילת מפלגת בל"ד, וזאת בניגוד לעמדת ועדת הבחירות שפסלה אותה פעמיים, על פי חוק יסוד הכנסת האוסר התמודדות של מפלגה ששוללת את זהותה היהודית של המדינה.
פגיעה ברבנות ובבתי הדין
א) בשורה של החלטות בג"ץ התערב בשיקול דעתם של רבני ערים ביחס למתן כשרות - עובדה שהחלישה את מעמד הרבנות הממלכתית וחיזקה את הבד"צים הפרטיים. ב) חייב את בתי הדין לפסוק על פי החוק החילוני בענייני ממונות. ג) אסר על בתי הדין הממלכתיים לשמש כבוררים לפי חוק הבוררות.
פגיעה בערך יישוב הארץ
כבר מאה וחמישים שנה מתרחש מאבק לאומי בין היהודים והערבים על ארץ ישראל. כדי לגאול את הארץ וליישבה הוקמה הקרן הקיימת לישראל ואח"כ מדינת ישראל. אולם בית המשפט העליון, בתהליך הדרגתי, פוגע ביכולתה של מדינת ישראל להגשים את ייעודה. א) בית המשפט העליון אסר על הממשלה להקצות קרקעות מדינה להתיישבות המיועדת ליהודים בלבד. ב) אסר לתת תמריצים ליישובים יהודיים בגליל ובנגב ("ייהוד הגליל והנגב"), ובכך ביטל את האידיאל שליווה את התנועה הציונית מראשיתה. ג) אפילו ביחס לייעודן של קרקעות הקרן הקיימת לישראל, שנקנו בכספי יהודים, בעקבות דיוני בית המשפט העליון, הורה היועץ המשפטי מר מזוז שלא להעדיף יותר התיישבות יהודית. ד) בעקבות עתירת 'שלום עכשיו' בית המשפט הזדרז להתערב ולדרוש פינוי שכונות ומאחזים של יהודים ביהודה ושומרון, תוך שבירת כללי הדיונים המחייבים הליכים משפטיים בין הטוענים לבעלות על הקרקע בפני בתי משפט שלום ומחוזי. ה) בית המשפט אסר על המדינה לרסס מן האוויר בקוטלי זרעים חלקות שנזרעו שלא כחוק ע"י בדואים בנגב, למרות שהוכח שזו שיטה יעילה לבלימת השתלטותם על אדמות המדינה. ו) בית המשפט חייב את המדינה להטות את אפיק נחל חברון בצפון הנגב בעלות של 30 מיליון ₪, בטענה שהביוב שהרשות הפלשתינית מזרימה בו מפריע לבדואים במאחז הלא חוקי 'אום-ביתין' הסמוך לתוואי הנחל. ז) אסר על ראש הממשלה נתניהו בשלהי כהונתו הראשונה לסגור את ה'אוריינטהאוס' בטענה שממשלתו היא 'ממשלת מעבר'. לעומת זאת הוא דחה עתירה זהה נגד קיום שיחות טאבה בשלהי כהונתו של ברק.
פגיעה בביטחון ישראל
גם בתחום זה נזכיר רק חלק מהחלטות בג"ץ: א) איסור טלטול נחקרי שב"כ גם במצבים של "פצצה מתקתקת". ב) ביטול "נוהל שכן" - שיטה שהצילה חיי חיילים רבים. ג) בפסק הדין שבו בג"ץ אישר באופן עקרוני סיקול ממוקד (של מחבל או מפקד שעומד לבצע פיגוע), הציב שורת מגבלות חמורות שקושרות את ידי צה"ל. ד) פסל חוק של הכנסת(!) שהתיר לעצור מחבלים "קשים" במשך שבועיים בלי לראות שופט, למרות שהדבר נועד לשפר את היכולת להוציא מהם מידע. ה) בניגוד לעמדת מערכת הביטחון, במקומות רבים הורה על פירוק והזזת קטעים בגדר ההפרדה או בגדרות הישובים, תוך ידיעה ברורה שהדבר עלול לגרום לסיכון בטחוני. ה) פתיחת כביש 443, כמו גם כבישים ומחסומים אחרים ביהודה ושומרון לתנועת כלי רכב ערביים.
יש לציין, כי לעיתים עצם העובדה שבג"ץ מתחיל לדון בעתירות מסוימות, כבר גורם למערכת השלטונית לסגת מתוכניתה. לדוגמא: בג"ץ קיים דיונים בעתירות השמאל נגד צמצום אספקת דלק, חשמל ומצרכים שונים לעזה, ובעקבות זאת הורה היועץ המשפטי, מר מזוז, לממשלה להתקפל מתוכניתה.
הממסד האנטי יהודי וישראלי
בסקירה זו לא הובאו כל הפסיקות שפגעו בזהותה היהודית של המדינה ובביטחונה, אבל די במה שהובא כדי לקבוע, כי המערכת המשפטית היא כיום הממסד שהכי פוגע בערכי היהדות והציונות בישראל.
ארץ ישראל בפרשה
בפרשתנו מופיעה מצוות יישוב הארץ על גבולותיה, ויחד עמה אזהרה שלא להיגרר אחר אמונות הנוכרים, ולא לתת למי שאינו גר תושב להתגורר בארץ, "פן יחטיאו אותך לי" (שמות כג, כ-לג). על ידי תיקון המשפט נוכל לקיים את מצוות יישוב הארץ כראוי, ולתקן על ידי כך את העולם בצדק וברחמים.
לא רק על תומכי המשפט החילוני מוטלת האחריות, אלא גם על לומדי התורה, שאינם מזדרזים להציב אלטרנטיבה משפטית לחיי החברה והמסחר המודרניים. על כל לומדי סדרי נשים ונזיקין בישיבות להתעורר בתשובה, ללמוד ברצינות את משפטי התורה, לא כדי לפלפל בלבד, אלא כדי להסיק הלכה למעשה. לבחון לאור הסוגיות את פסקי בתי המשפט החילוניים בארץ ובעולם, לא לקבוע מראש שכל משפטיהם פסולים, וגם לא לנסות לדחוק את הסוגיות ההלכתיות כדי שיתאימו למשפט החילוני. אלא בהגינות וישרות לבקר את הנצרך ולקבל את הראוי, ולהעמיד חזון משפטי לתיקון עולם.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
