ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- אמונה וחסידות
- לימודי אמונה
- הלכה מחשבה ומוסר
- אמונה וחסידות
- מצוות האמונה ומהותה
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ר' יהודה אריה בן שמואל הכ"מ
מה פתאום 'לימודי אמונה'?
המושג תורה כולל בתוכו הרבה מאוד ענינים. ככלל אפשר לומר, שהתורה מבטאת את דבר ה' ואת רצון ה'. התורה מגלה לנו את רצון ה'.
בית המדרש הנאמן לדרכו של הרב קוק זצ"ל ושל הגאון מוילנא לפניו, מדבר הרבה מאוד על 'לימודי אמונה', והדבר טעון בירור מדוקדק ומהותי. תחילה, ננסה להבין באופן בסיסי מהי בעצם אמונה. מיד אחר כך נבין כיצד לימוד האמונה שייך אלינו, אל עבודת ה' שלנו, ונבין מדוע הוא המבוא לתורה.
בפתח הדברים נשאל: כשאנו אומרים 'אמונה', 'לימודי אמונה', או כשאנו אומרים שלימודי אמונה הם נדבך מרכזי בצמיחה התורנית שלנו בישיבה – מה עומד מאחורי המושגים והאמירות הללו? בשפה האנושית הרגילה, 'אני מאמין לך' פירושו 'אני סומך עליך', או אולי אפילו 'אני בטוח'. אולם לא זוהי המשמעות העמוקה של האמונה.
בספרו "מאמרי הראי"ה" 2 כותב הרב קוק: "כח האמונה הוא כח כללי ולא כח פרטי". ודאי שכח האמונה הוא גם כח פרטי, אולם ביסודו הוא כח כללי, המתפרט גם ביחס לכל אחד מאיתנו. ובהמשך כותב הרב:
תוכן האמונה אינו רעיון, כי אם מציאות גמורה הנמצאת בכל חלקי היצירה, גם בדומם, והוא סוד קיומו של עולם. רק שהאדם מכיר את המציאות, וברואים אחרים אינם מכירים אותה.
האמונה אינה דבר מנותק מהחיים אלא להיפך, מציאות מוחלטת הנותנת חיים לכל המציאות הגלויה שלנו, אפילו לעולם הדומם, וקל וחומר לעולם הצומח והחי.
תוכן האמונה הזה הוא סוד קיומו של עולם, ונבאר את הדברים.
אין מציאות ללא יעוד ומשמעות אלוקיים
אם נבוא ונשאל: מה 'מחזיק' את כל העולם שאנו רואים? להיכן העולם מוביל? מהי משמעות המציאות שנולדתי לתוכה, מדוע היא כך ולא אחרת? מדוע בדור שלי היא נמצאת בצורה מסוימת ובדור אחר היא היתה שונה? מדוע אני הגעתי לדור הזה, ולא לדור הבא? התשובה הראשונה והיסודית היא שהכל מדוקדק על ידי ריבונו של עולם. האמונה היא כח אלוקי שמוטבע במציאות, המקיים אותה.
בספר תהלים 3 נאמר:
כִּי הוּא אָמַר וַיֶּהִי, הוּא צִוָּה וַיַּעֲמד:
כשנתבונן נמצא, כי בפסוק זה כלולות שתי מדרגות. 'הוא אמר ויהי' פירושו שאין שום 'יהי', כלומר אין שום מציאות והופעה בלי היעוד האלוקי הפנימי שקדם לה. כל מה שקיים, מרמת הדומם ועד רמת האדם, הוא תוצאה של אמירה אלוקית, רצון אלוקי ותכנון אלוקי.
המדרגה השניה שבפסוק היא 'הוא ציוה ויעמוד'. מה התחדש בה? אחרי שה' ברא את העולם הוא לא 'הלך הביתה', והשאיר את העולם לתפקד מכח ההתמדה. נכון שיש חוק פיזיקלי שמקיים את הנוקשות של האבן, אולם מי שממשיך את התוקף של אותו חוק הוא הקב"ה, בכל רגע ורגע. ה' לא רק הפך את המציאות על שלל מדרגותיה מיש מציאות לאין מציאות, אלא הוא ממשיך לקיים אותה בכל שניה ושניה. התלות של הבריאה באמירה האלוקית היא כמו התלות של אדם בחמצן שהוא נושם. זוהי כוונת הרב קוק בדבריו "תוכן האמונה אינו רעיון, כי אם מציאות גמורה הנמצאת בכל חלקי ההויה". ודאי שהאמונה היא רעיון, אבל אין היא רק רעיון. היא לא ידע פילוסופי מופשט המנותק מהחיים, אלא זוהי מציאות רוחנית שנמצאת בכל מקום ומקום בהויה. אם ניקח את אותה המציאות מתוך הדומם, אז אין דומם. המציאות כולה נשענת באופן מוחלט ובלתי אמצעי על הרצון האלוקי שאותה מציאות תהיה. הבנה יסודית זו מכניסה את העולם כולו לתוך זיקה ישירה ומוחלטת כלפי אלוקיו.
במובן זה אפשר להתבונן על המדרש המפורסם "אם בני ישראל מקבלים את התורה מוטב, ואם לאו אני מחזיר את העולם לתוהו ובוהו". אם אתם מקבלים את התורה שהיא רצון ה' אז יש מציאות, ואם לא אז אין מציאות. צריך להתרגל למבט הפנימי הזה, כי כלפי העין הנגלית שלנו לא תמיד הדברים נראים כך. הפער נובע מכך שיש בחירה חופשית, אחרת - אדם שפעם אחת חילל שבת היה צריך להיעלם מיד. אולם כיון שהקב"ה מסר את מגמת העולם ביד בני האדם, המוּעדים לנפילה ותיקון, אז במציאות הנגלית לא תמיד רואים את הדברים בצורה מוחלטת.
התפקיד שלנו בתוך המערכת
כאשר אנחנו מבינים את היסוד הזה – אנו יכולים להתחיל להבין את העולם באמת, להיכן הוא צריך להתקדם, ומה התפקיד שלנו בתוכו. ביחס לכל מציאות וכל מאורע שאנו נפגשים בו, אנו שואלים: מה הקב"ה רוצה לדבר אלינו בדור הזה דרך אותה המציאות? התביעה הראשונית והבסיסית מבן תורה היא לפתח עינים של אמונה, עינים אנושיות שתובעות מעצמנו להבין את העינים האלוקיות, את הדיבור האלוקי, שהרי אנו זוכרים תמיד שאין מציאות שהקב"ה אינו מחיה אותה.
בתפילת שמונה עשרה של ימים נוראים אנו אומרים: "אלוקי, עד שלא נוצרתי איני כדאי, ועכשיו שנוצרתי כאילו לא נוצרתי". ומפרש הרב קוק:
לפני שנוצרתי - כל אותו הזמן הבלתי מוגבל שמעולם עד שנוצרתי, ודאי לא היה דבר בעולם שהיה צריך לי. כי אם הייתי חסר בשביל איזו תכלית והשלמה הייתי נוצר, וכיון שלא נוצרתי עד אותו הזמן הוא אות, שלא הייתי כדאי עד אז להבראות, ולא היה בי צורך כי אם לעת כזאת שנבראתי, מפני שהגיעה השעה שאני צריך למלא איזה דבר להשלמת המציאות. ואילו הייתי מייחד מעשי אל תכלית בריאתי הנני עכשיו כדאי, אבל כיון שאין מעשי מכוונים לטוב התכלית הרי לא הגעתי אל תכלית בריאתי, ואיני עדיין כדאי כמו קודם לכן.
השאלה 'מדוע אני נמצא כאן' צריכה לפתוח בכל יום את הבוקר שלנו. "מודה אני לפניך מלך חי וקיים שהחזרת בי נשמתי, רבה אמונתך" – אני חי עוד יום, מכאן שהקב"ה רוצה אותי כל יום. האמונה היא סוד הקיום שלי, אם אני קיים משמעות הדבר היא שאלוקים רוצה שאני אהיה, שהרי "הוא אמר ויהי", אם הוא לא היה אומר - לא הייתי. כיון שכך, כל חיי מוקדשים לשאלה אחת, מה אלוקים רוצה? אחרי שאני אבין מה הוא רוצה, אשאל את עצמי מה עלי לעשות.וכך אומר הרב קוק על המילים 'רבה אמונתך':
האמונה האלהית היא החוקקת את התפקידים של כל כחות ההויה, שיעשו את עבודתם בכל עז ומרץ, בכל איתניות של קיום ונצחון, שהכח הכביר של אור האמונה האלהית מאיר עליהם, למסור בידם תוכנים וענינים מתוקנים עומדים על מכונם, ולקלקל ולהפסיד את צורתם וערכם, כדי להוציא על ידי קלקול זה ערכים יותר נפלאים בחדוש פנים לעילוי ולשבח.
האמונה חוקקת את התפקידים של כל כוחות ההויה – הרצון האלוקי הוא הקובע ומטביע את התפקיד של כל כח במציאות. הוא הקובע את התכנים, התפקידים, היעודים, השליחויות, המשימות והחזון, הכל בכלל האמונה. מה שמענין אותנו וצריך לכוון אותנו הוא השאלה מה התפקיד שלנו, של כל אחד מאיתנו.
עתה כבר אין צורך להסביר מדוע האמונה היא מבוא לתורה. דרך המבוא הזה אנו נכנסים לתורה, והוא צולח לנו את הדרך להבין - גם אם לא מרגישים זאת בכל שניה ושניה – שבכל סברא שכותב רש"י, בכל סיום מסכת, בכל 'קצות' ו'נתיבות' ובכל דיבור של תוספות, יש עמל שלי לחבר את ההבנה המצומצמת שלי כאדם לרצון האלוקי הגדול. דבר זה צריך להיעשות על ידי כל אדם, לפי יעודו ויכולתו.
בשיעור הבא נעסוק בדרך מימוש היעוד של כל אחד מאיתנו, ובצורך המהותי בענווה ובהתבטלות כתנאי ללימוד התורה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
