ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ימים נוראים
- עשרת ימי תשובה
הדברים תלויים בשאלה מהי העמדה הנפשית שלנו. אם העמדה היא כזו שמחפשת שלמות ומוחלטות, הרי באמת עלולה להיווצר אצלנו תחושה מייאשת ולא-סלחנית כלפי עצמנו (במקרה הטוב) וכלפי העולם (במקרה הרע). לעומת זאת, כאשר העמדה הנפשית היא תביעה מתמדת לשיפור והשתלמות, אנו מתמלאים ברחמים.
היכולת לסלוח לעצמנו נובעת ממידת הרחמים. בעולם המערבי מידת הרחמנות מתחברת אסוציאטיבית עם ותרנות (ולכן כיום אנשים ממהרים מדי לסלוח לעצמם מבחינה מוסרית). זוהי הבנה שאינה נכונה. חז"ל אומרים ש"כל האומר הקדוש ברוך הוא ותרן הוא - יוותרו מעיו". אי אפשר לבקש מאת הבורא רחמים במשמעות של החלקת פינות. האמת האלוקית חייבת להופיע בעולם. בקשת ויתור מאת ה' נמשלת לאדם שמתחנן בפני המורה לחשבון שיסכים ששתיים ועוד שתיים הן חמש ולא ארבע.
לכן צריך להבין שהמילה רחמים מגיעה מהמילה רחם. הרחם הוא המקום שבו העובר מתפתח לפני צאתו לאוויר העולם. הוא המקום שבו מתרקמים חיים חדשים שיופיעו בעתיד. במילים אחרות, היכולת לרחם ולסלוח, לעצמנו ולעולם - היא היכולת לתת אמון. אנחנו סולחים לעצמנו לא כוותרנות, אלא מפני שאנחנו מאמינים שלמרות שכעת אנחנו מצויים בכישלון – עוד נשכיל להצמיח כוחות חדשים שיובילו אותנו אל היעד.
היכולת לסלוח לעצמנו היא היכולת להיות סבלניים ולהבין שהמציאות כולה, ואנו בתוכה, מתקדמים לאט לאט. יש נפילות וירידות, אבל הכיוון הכללי הוא התקדמות. המבט הבוגר מבין שאין דבר כזה ניצחון מוחלט, אין דבר כזה "ממחר לא אכשל יותר לעולם". יש הבנה שממחר אשתפר עוד קצת; ומתוך ההקשר הזה – גם אפשר לסלוח לעצמך ולחיות עם הכישלונות באופן ראוי.
זאת הסיבה שבגללה אנחנו פותחים את יום הכיפורים בתפילת "כל נדרי": כל הנדרים, השבועות, החרמות והקונמות – כל החבלים, המיתרים והנימים שקושרים אותנו לצדדי הכישלון של השנה שעברה – כולם בטלים ומבוטלים, לא שרירין ולא קיימין. היכולת להתחיל מחדש איננה תמימות, אלא הבנה בוגרת במהות המושג תהליך. אין דבר כזה "להגיע". אין דבר כזה "לא ליפול יותר". יש אפשרות להתקדם כל הזמן. השנה הצלחתי להתרכז בתפילה חמש דקות יותר מאשר בשנה שעברה; השנה, לעומת השנה שעברה, הצלחתי לקבוע עוד שיעור אחד בשבוע; השנה הצלחתי לדבר קצת פחות לשון הרע – כל אלה הם הישגים אדירים שאמורים לתת את המנוע והשמחה להמשיך להתקדם הלאה. לקראת השנה הבאה.
בתפילת כל נדרי אנחנו נולדים מחדש, אנחנו מבינים שהכישלונות הם זמניים וחולפים והתשובה היא הבריח היציב; זו הסיבה מדוע מכריזים בתחילת התפילה כי אנו "מתירים להתפלל עם העבריינים". העבריינות היא זמנית, הנשמה היא הקבועה.
מוציאים את הטוב מהרע
התהליכיות באה לידי ביטוי גם בעבודת הכהן הגדול בקודש הקודשים. בזמן שבית המקדש היה קיים, עיקרו של יום הכיפורים בא לידי ביטוי בעבודת הכהן הגדול. השיא של עבודת הכהן הגדול הייתה הַכניסה לקודש הקודשים, המקום המקודש ביותר שכל השנה כולה נאסרה אליו הכניסה. בקודש הקודשים היה הכהן הגדול מקטיר קטורת – ערבוב של אחד עשר סוגי אבקות שונים, עשר מתוכן בעלות ריח טוב, ואחת - אבקה בשם חלבונה - בעלת ריח רע. והנה למרבה הפלא, כאשר ערבבו את האבקות הללו ביחד, הקטירו אותן יחדיו, ריחה של החלבונה הפך מריח רע לריח טוב. ביום הכיפורים מתברר כי כאשר קושרים (תרגום המילה "קטיר" בארמית הוא קשר) את כל פרטי החיים יחדיו – גם כוחות הרע הופכים לטוב. במהלך ההקשר הרחב של החיים אנחנו אט אט ממתקים את הרע. מתמלאים ברחמים גם על כוחות השלילה ומתקנים אותם במהלך חיינו.
השנה, אולי יותר מכל שנה אחרת, יש לנו הרבה מאוד על מה להתפלל גם במישור הלאומי. מדינת ישראל ניצבת השנה מול אתגרים לא פשוטים בכל התחומים: הביטחוני, הכלכלי ובעיקר הרוחני. ביום הכיפורים הזה אנחנו ניצבים מול אלוקינו, מול עצמנו, מכריזים באומץ על כוונתנו להשתחרר מחיינו הקודמים, להתיר את הנדרים והקיבעונות ולהיפתח לחיים חדשים, לחיים של רחמים. חיים של שנה חדשה.
הכותב הוא ר"מ בישיבת ההסדר שדרות
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
