ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- לאורו
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- בשלח
יחד עם זאת יש לשים לב, שירה איננה נעימה מוסיקלית ריקה מתוכן, בתוך השירה מצויה חשיבה, חשיבה פנימית: "הַלִּמּוּדִים הַמַּעֲשִׂיִּים הֵם מְזוֹנָהּ שֶׁל הַנְּשָׁמָה... כְּדֶרֶךְ שֶׁהַמְּזוֹנוֹת הַגַּשְׁמִיִּים בּוֹנִים אֶת הַגְּוִיָּה. וְהָעִיּוּנִים הָעֶלְיוֹנִים, הֶגְיוֹן הַדֵּעוֹת, הַשִּׁירָה וְהִתְעַלּוּת הָרוּחַ, הֵם אֲוִירָהּ שֶׁל הַנְּשִׁימָה אֲשֶׁר לַנְּשָׁמָה" (אורות התורה ו, ו). כלומר, הלימודים התורניים העוסקים בצד המעשי של החיים (הלכה וכדומה) בונים בנפש את התשתית האישיותית, כשם שהמזון החומרי מזין את גוף האדם. לעומת זאת, העיסוק בתכנים מחשבתיים, בשירה וכו' - מעניק לנפש את שאר הרוח, מעין הנשימה הנותנת לאדם את חיוניותו; ו"כָּל מַה שֶּׁיִּהְיֶה הָאוֹרְגָּן מְכֻלְכָּל בְּמָזוֹן יוֹתֵר מַבְרִיא, יְקַבֵּל יוֹתֵר וְיוֹתֵר אֶת הַשֶּׁפַע הַטּוֹב שֶׁהָאֲוִיר הַטָּהוֹר מַשְׁפִּיעַ עָלָיו" (שם) - כדוגמת מאכלים בריאים, המאפשרים לגוף האדם לתפקד ומשמשים בסיס לחיים איכותיים יותר, כך לימוד הלכתי איכותי ישמש מצע להתרוממות רוחנית ושירית. חשוב לציין כי שירה מלווה פעמים רבות במוסיקה שגם לה יש משמעות רוחנית; הרמב"ם למשל מדבר על המוסיקה, המלווה של השירה, כבסיס להשראה נבואית: "אין הנבואה שורה... אלא מתוך שמחה ולפיכך בני הנביאים לפניהם תוף וחליל וכינור והם מבקשים הנבואה" (רמב"ם, הלכות יסודי התורה ז, ד). במקום אחר (ערפילי טהר, קיז) מתבטא הרב: הַחֹק הַנַּפְשִׁי - שֶׁהָרוֹמְמוּת הַמּוּסִיקָלִית וְהַשִּׁירִית כְּשֶׁהִיא מִתְחַבֶּרֶת, הִיא הַמַּעֲלִילָה אֶת הָעֹז שֶׁל כָּל חֵפֶץ נִשְׂגָּב וְנַעֲלֶה - הוּא חֹק מִתְגַּלֶּה בְּנֶפֶשׁ הָאָדָם בְּתוֹר זִיק מֵאוֹר הַגָּדוֹל שֶׁל הַהֲוָיָה כֻּלָּהּ. קָצָר הוּא צִיּוּרֵנוּ מִלְּתָאֵר אֶת הָעֵרֶךְ הַשִּׁירִי וְהַמּוּסִיקָלִי שֶׁל כָּל הַיֵּשׁ בְּיִחוּדוֹ הַנִּשְׂגָּב, אֲבָל מִתּוֹךְ הִתְעַלּוּתֵנוּ עַל יְדֵי הַחֹפֶשׁ שֶׁל שִׁירֵי זִמְרָה אֱלֹהִיִּים, אֶל הָעוֹלָם הָעֶלְיוֹן, הַמָּלֵא חֲפָצִים רוֹמֵמִים, קְדוֹשִׁים וְנִשְׂגָּבִים, אָנוּ רוֹאִים אֶת הַטּוֹב שֶׁל אוֹר חֵי הָעוֹלָמִים, אֶת הַמִּשְׁטָר הָאֱלֹהִי בְּכָל הַמָּצוּי, אֶת הַיִּחוּד הַשָּׁלֵם, הַמְמַלְּאֵנוּ הִשְׁתּוֹמְמוּת וּגְדֻלָּה בְּהוֹד מִשְׁטָרָיו, וּמְבָרְכִים אָנוּ מִתּוֹךְ שִׂמְחַת עוֹלָמִים: "בָּרוּךְ הַבּוֹחֵר בְּשִׁירֵי זִמְרָה, מֶלֶךְ יָחִיד אֵל חֵי הָעוֹלָמִים".
במילים אחרות: שירה אמיתית מגיע מתוך עולם שכלי ומעשי עשיר, המסוגל להביט באחדות האלוהית המצויה בבריאה. בעת בה אדם מתמלא בהרמוניה המצויה בבריאה – מתנוצצת בו תחושת רוממות שמתבטאת בביטוי לירי ומוסיקלי. כאשר עם ישראל יוצא מהמיצרים, קורע את הים, מנפץ את כבלי השעבוד של עולם הטבע, נוגע בקדושה, מתחבר לתורה - רק אז מופיעה השירה: "אז ישיר משה ובני ישראל". שירת הים היא ביטוי מופלא לעולם הרמוני שבו כוחות הטבע כולם שותפים לחופש האלוהי שמתגלה לעיני משה ובני ישראל. בתרבות הדתית כיום נשמעים קולות רבים המעוניינים בהתחדשות של 'שירה מתוך קדושה'. הרצון הזה כשלעצמו הינו חיובי, אולם חשוב לזכור שלא כל מנגינת פופ זולה שמולבש עליה פסוק מתהילים הופכת להיות אוטומטית נעימה מנעימותיו של דוד המלך; על אותו משקל, לא כל חמשיר שנכתב בידי בחור חובש כיפה על מערכת יחסים רומנטית נכזבת הוא בחזקת 'משב רוח רענן בחברה הדתית'. על מנת ליצור שירה איכותית, יש צורך בעולם מאד פנימי, עמוק והלכתי שרק הוא יביא לנו את המשוררים שיחדשו באוזנינו את שירת הים. על מנת לבטא עולם רוחני עדין מעבר למילים - צריך לפני כן להתמלא בהרבה מילים, בהרבה שכל, בהרבה תורה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
