ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- לאורו
תנו רבנן עלובין ואינן עולבין שומעין חרפתן ואינן משיבין עושין מאהבה ושמחין ביסורין עליהן הכתוב אומר (שופטים ה, לא) ואוהביו כצאת השמש בגבורתו
הנעלבים ואינם עולבים, אומר הרב קוק (עין-איה, שם), זה אומר – נפגעת. אמרו עליך משהו. אז מה עכשיו אתה עושה? אני בשטחיותי עד שאני פוגש את המשפט הזה, אז אני אחזיר. ואני אומר לכם אפשר להחזיר. זה לא הנושא. הנושא הוא להיות אוהב כצאת השמש בגבורתו.
כשהעניין האישי, לפחות בחתירה שלך, רוצה להיות נקי, אז אתה לא עסוק במה שפגעו בך. אתה תגדל באמת. הקיצור שולחן ערוך אומר שאם פגעו בך, אתה יודע מה הנקמה הכי טובה? תהיה יותר גדול. במקום לפחד ולהשתתק, תצמח. אין מכה יותר גדולה מכך למי שפגע בך. והרי יכול להיות שכל מה שהוא פגע בך זה כי אמרו לו שאתה עלול לסכן אם אתה תגדל יותר מדי. אז תגדל, זה בידך. אתה לא משיב בחרפות וגידופים.
זה לא קל. נכון, דבורה הנביאה לא מציבה יעדים קלים. אם היא הייתה עוסקת בשכר חיצוני זה היה קל. אבל היא עוסקת בשליחות ובאחריות שמוטלת על אוהבי ה'. אוהבי ה' הם משרתי האמת האלוקית, ולא האמת האלוקית משרתת אותם. יש על זה בירור נוקב בבחירות האלה. אין מה להסתיר אותו.
אם יש גורם שכולם מטילים עליו בוץ אז או שבאמת אין בו כלום. זה יכול להיות. תבדוק, תברר, אתה אדם בר דעת. או שהוא מאיים עליהם. אולי הוא רוצה לשדר תביעה, חתירה לניקוי.
יש ביטוי כזה בגמרא, תפילה שהיו גדולי האמוראים אומרים אותה בכל יום אחרי התפילה, תעשה שלום בין פמליה של מעלה ופמליה של מטה, בין הכוחות הרוחניים העליונים לבינינו. ותעשה שלום בין אלה שלומדים לשמה לבין אלה שלומדים לא לשמה. יש מתח, כי אני רוצה להרוויח משהו ואתה מפריע לי. רגע, אבל אולי הרווח שלי לא נכון. אולי בזה שאתה מנער אותי אתה יכול לגרום לי להתרומם. אז למה לחרף אותך? "הנעלבים ואינם עולבים".
תעצומות לעם
כך כותב הרב קוק (אורות ישראל ה, ג):
"השקיעה המוחלטת בשאלת השעה לא תוכל להתאים לרוחו, הטמיעה של רוחות מפלגתיות, שכל עניניהן הם מחיה וכלכלה חמרית וסיפוק אסתתי, רק כפי מה שהעין הקצרה, הכבושה בחומר בוער, מתנודד לכל תאוה ארעית, תוכל להתרומם אליו, מכשילה היא את כחו".
לא באנו לעולם בשביל זה. זה מכשיל את כוחו של העם, זה לא עוזר לו. חוץ מהשאלה מי יהיה משרת ציבור, המכונה חבר כנסת, לא מי זכה, לא מי ניצח. מי נבחר להיות משרת ציבור. חוץ מהשאלה הזאת, יש כוח גדול שנקרא כנסת ישראל. נשמתם של ישראל. 'לא תידום הנשמה הזאת מזמרתה הפנימית'. היא לא באה לעולם בשביל שאלות השעה בלבד.
מוסיף הרב קוק – " והצורה הכלכלית גם היא תתרומם ע"י הבטחון המוסרי " – יחולו שינויים בכל הנושא הכלכלי במדינת ישראל. זה ברור. ואם יסתערו על השינוי הזה לא ברמה של "אני טוב אתה לא", לא ברמת פסילה, לא ברמת קטרוגים, אלא ברמת רצון לבנות משהו מתוקן, הוא יזוז, הוא יצמח השינוי הזה.
"אמון של אחים". זה קצת חסר. זה קצת נשחק בכל ההשמצות של השבועות האחרונים. ואני מאמין שהחרפות והגידופים של הרבה על הרבה. זה לא רק מכיוון מסוים. זה ענן כזה. הוא יעבור ויתאדה. כמו שהרמב"ן אומר בהקשר אחר – תשכח השנאה, תזכור, תציף את האחווה. את היסוד הפנימי, שמופיע בגוונים שונים, כמו במשפחה. לא שסע. לא קרעים. לכן הוא אומר: "אמון של אחים, לא רק בביטויים ריקים כי אם בעצם מעמד הנפש והרצון הקבוע, המרכז את החיים ודרישותיהם. וחילוק המקצועות בעבודת המעשה ועבודת הרוח לא יוליד עוד דלות ומשטמה".
האם בעיני רוחנו אנחנו רואים רשימה של ח"כים באיזו תנועה, פעם בשבוע יושבים ולומדים? על מידות, על מה היחס בין לשמה ולא לשמה, על מה זה להיות משרת ציבור. אולי מפלגה אחת תעשה ככה, ותצטרפנה עוד מפלגות. עידן חדש.
מי אמר שהכול צריך להתנהל בצד הקטן של השאלות של חיי שעה? אולי זה יכול להיות דבר ש'לא מוליד דלות ומשטמה' "כי אם עושר ואהבה מלאה חיים ותעצומות לעם" (ערך: הרב ליאור לביא).
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.












