^ 1 תהלים צ"ח, ג.
^ 2 עוד על כך ב'אורות', 'ארץ ישראל', ב.
^ 3 הרחבה בספר 'שיבת ציון' מהדורת שלמון, מרכז דינור, תשנ"ח - במכתבי הנצי"ב מוולוז'ין עמ' 175-179.
^ 4 ראוי לזכור שחלוקה זו כלל ועיקר איננה יכולה להיות חיצונית כאמור בדברי הרמב"ם 'הלכות תשובה' פ"ג, הל' א-ב.
^ 5 כמו האמור בשמות י"ד, כג-לא.
^ 6 על פי מסכת סוטה מ ע"א.
^ 7 עוד על כך בפירוש 'שם משמואל', שמות ח"ב, ל'פרשת זכור' תרע"ז.
^ 8 וכן בעניין "דבר ה' - זה הקץ" - על פי מסכת שבת קלח ע"ב - ומאמרו של מו"ר מרן הגאון רבי אברהם שפירא, הרב הראשי לשעבר, וראש ישיבת 'מרכז הרב' בספר 'נשמה של שבת', עמ' 273-277.
^ 9 הרחבה בפירוש 'אוצר התפילות' ח"א - לברכת 'יוצר אור' בשחרית, בתחילתה.
^ 10 ועל כך נסוב מאבקם של ישראל נגד עמלק - בפירוש הרש"ר הירש שמות י"ז, ח-יד.
^ 11 לעומת התיקון לכך כמבואר בהושע ב', טז-יט.
^ 12 ולכן "הדור קבלוה בימי אחשורוש", וזוהי קבלה מרצון (על פי שבת פח ע"א).
^ 13 על פי המלבי"ם ויקרא א', ג - "לרצונו".
^ 14 הרחבה בפירוש 'אבן עזרא' ל"לא תחמוד" (שמות כ',יד).
^ 15 עוד על כך בישעיהו י"ג, א-יד, ובפירוש רש"י ורד"ק שם.
^ 16 תהלים קי"ח, כג.
^ 17 על פי אסתר ט', כו, ופירוש מהר"ל ב'אור חדש', שם.
^ 18 מצד המודעות וההכוונה אצל המלאכים כמבואר ב'ילקוט שמעוני' לישעיהו ו', ג.
^ 19 מעין ההרחבה של מו"ר מרן הרב צבי יהודה קוק זצ"ל ב'אור לנתיבתי' עמ' קעח-קפ.
^ 20 כמו המבואר במסכת סוטה י ע"ב בעניין "כבושים".
^ 21 כמו שהמשיח בא בהיסח הדעת, על פי מסכת סנהדרין צח ע"א.
^ 22 מעין המבואר ברמב"ם 'מורה נבוכים' ח"ג פ"כ.
^ 23 עוד על כך ב'פרקים במחשבת ישראל' למו"ר מרן הגר"ש ישראלי זצ"ל, ראש ישיבת 'מרכז הרב', וחבר מועצת הרבנות הראשית ובית הדין העליון, עמ' 128-129.
^ 24 הרחבה ב'על התשובה' לגרי"ד סולוביצ'יק עמ' 196-197 בעניין 'לידע'.
^ 25 בראשית ב', ח-יז.
^ 26 בראשית רבה א, א, בעניין האומן.
^ 27 עוד על בורא החיים שהוא נותן התורה - רס"ג, 'אמונות ודעות' ג, ו.
^ 28 "אדם לעמל יולד" (איוב ה', ז), סנהדרין צט, והרחבה ב'העיקרים' ג, טו.
^ 29 הרחבה בספר 'נתיב בינה' לרב יששכר יעקובסון ח"ג עמ' 377-387.
^ 30 נבואה שהוצרכה לדורות - נכתבה, וכן מבואר במסכת מגילה יד ע"א.
^ 31 לא רק 'התחברות' של סיפוק אישי ואטימות אנוכית גם כזו הרוחנית.
^ 32 עוד על כך ב'אבן ישראל', למו"ר הרב עודד וולנסקי, ח"ג עמ' שעא-שפו.
^ 33 חיובית ולא האטומה הרגעית.
^ 34 כגון בתהלים ס"ג, א-ז.
^ 35 הרחבה בפירוש 'שפת אמת', 'בהעלותך' תרל"ה, לעניין האספסוף, בשר התאווה והתגלות הנבואה.
^ 36 הרחבה ב'פרי צדיק', ח"ב, פורים סעיף א, עמ' 185-188.
^ 37 מסכת עירובין סה ע"ב.
^ 38 הרחבה בספר אבודרהם, עמ' רט-רי.
^ 39 'שולחן ערוך', 'אורח חיים' תרצ"ה, ב, ברמ"א.
^ 40 מעין המקורות שנלמדו לעיל בסעיפים ד-ח.
^ 41 קהלת ב', ב.
^ 42 הרחבה ב'פלא יועץ' ערך 'שמחה'.
^ 43 עוד על כך בדברי המלבי"ם לסוף פרשת 'שלח לך'.
^ 44 קהלת ח', טו.
^ 45 מעין דברי רבי יוחנן למלמד התינוקות (ירושלמי דמאי פ"ז ה"ג).
^ 46 רק מתוך ההכרה ש"כשאני לעצמי מה אני" (אבות פ"א מי"ג).
^ 47 ושותה יותר מכפי לימודו, וממה שראוי לו בהתאם לאמת - על פי פירוש רד"ק, תהלים ק"ד, טו.
^ 48 זו שכבר מעבר לאותו טשטוש רצוי עליו נכתב לעיל בעניין פורים דווקא.
^ 49 או אז "נכנס יין ויצא סוד" לא במובן של הרז הפנימי, אלא קלקול שהיה מוסתר ונתגלה ואין בכך שום תיקון ולא מתקרב הדבר לעבודת ה' באמת.
^ 50 הרחבה בספר 'אורחות חיים', הלכות פורים, סעיף ל"ח.
^ 51 סעיף יח.
^ 52 מעין "עבדא בהיפקרא ניחא ליה", גיטין יג ע"א.
^ 53 כאשר כל כולו של העכשיו - מקבל את ערכו רק כאשר קודם לו "וכשאני לעצמי - מה אני" (אבות פ"א מי"ג).
^ 54 כפי שלמדנו לעיל בתחילת המגילה על המשתה שעשה המלך.
^ 55 זה שמנסה לפצל בשורש בין האדם, תחושותיו ושאיפותיו לבין מגמת השליחות האלוקית בעולם.
^ 56 הרחבה בספר 'לאמונת עתנו', למו"ר הרב צבי ישראל טאו, 'חוסן ישועות', עמ' יא-לג.
^ 57 'אורות', 'אורות התחיה', סעיף כו-ל.
^ 58 על פי 'צדקת הצדיק', אות מז.
^ 59 סוגיית הגמרא בשבת קלח-קלט, דברי רשב"י על פי דברים ל"א, כ: "ואכל ושבע ודשן"
ועמוס ח', יא-יב.
^ 60 קהלת ז', כט. וירושלמי ברכות פ"ג ה"ה, לעניין "משעה שננער לצאת מבטן אימו".
^ 61 בגלל קליפות אלו מתפרשת שאלת "אַיֶכָּה" לא כשאלת מקום, אלא כשאלת מהות.
^ 62 עוד על כך בספר 'על התשובה' עמ' 121-122 בעניין הרצון.
^ 63 מעין דברי רבי עקיבא באבות פ"ג מי"ז - "חיבה יתירה נודעת לו" - כאשר יש מודעות לחיבה היא מתוֹסֶפֶת ומתבהרת ביתר שאת - כפירושו של מו"ר מרן הרב צבי יהודה קוק זצ"ל.
^ 64 דברים ד', א-ד.
^ 65 עוד על כך בפירוש רמב"ן, שמות י"ג, טז, ודווקא שם - איסור הצמדות לבעל פעור ואיסור "בל תוסיף ובל תגרע".
^ 66 אסתר ט', כב.
^ 67 הרחבה ב'שמירת הלשון', 'שער התבונה', פ"ח, בעניין "כל גיהנם".
^ 68 על פי רמב"ן, דברים כ"ב, א-ד, בפירושו לשינוי בין "אחיך" ל"שונאך".
^ 69 כך מבארת הגמרא במגילה יב ע"א את התנהגות ישראל: 'לפנים' - היינו, כלפי חוץ.
^ 70 על פי החשבונות המוטעים - כמתואר שם בגמרא יא ע"ב.
^ 71 ולכן היא נחשבה פועלת באותו כיוון של ארבעים ושמונה נביאים ונביאות שעמדו לישראל - מגילה יד ע"א.
^ 72 לעומת "והתיצבו בתחתית ההר" שכפה עליהם הר כגיגית, לפי מסכת שבת פח ע"א.
^ 73 הרחבה בקידושין ל ע"ב - בעניין התבלין.
^ 74 על פי ירושלמי נדרים פ"ט ה"ד, וביאור בדברי ה'חפץ חיים', 'שמירת הלשון', 'שער התבונה' פרקים ב-ד.
^ 75 שהן אלו שגורמות לאותם דמיונות של ניכור וקיטוב.
^ 76 וכן ביום הכפורים, בשעה שהם כמלאכים - מתחדשות הטהרה והאחדות.
^ 77 על פי 'פרי צדיק', שמות, ח"ב, פורים, סעיף ב.
^ 78 אסתר ד', טז.
^ 79 רק כאשר היא מתגלית - אז יכול מעמד הר סיני להתקיים - על פי מדרש מכילתא שמות י"ט, ב.
^ 80 הרחבה ב'אורות', 'אורות התחיה', פרק י"ח.
^ 81 ולא בכדי מצווה התורה בויקרא י"ט, ז - "ואהבת לרעך כמוך".
^ 82 שיר השירים פרק ח', ז.
^ 83 אסתר ט', כב.
^ 84 'שולחן ערוך', 'אורח חיים' תרצ"ג, ג.
^ 85 על פי פירוש השל"ה, פרשת ראה בסופו על "איש כמתנת ידו, כברכת ה'".
^ 86 כמו "מה הוא חנון אף אתה היה חנון" - שבת קלג ע"ב.
^ 87 כחלק מהותי מעבודת ה' וממצוות היום וקדושתו.
^ 88 "וגדול המפייסו בדברים" על פי מסכת בבא בתרא ט ע"ב.
^ 89 הרחבה בדברי ריה"ל, 'כוזרי', מאמר ג', יט - בעניין תפילת הצבור, ויחיד כאֵבָר מהכלל.