ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- לאורו
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- יתרו
"אמר רבי אלעזר: בשעה שהקדימו ישראל נעשה לנשמע יצתה בת קול ואמרה להן מי גילה לבני רז זה שמלאכי השרת משתמשין בו דכתיב (תהילים קג, כ) "בָּרֲכוּ ה' מַלְאָכָיו גִּבֹּרֵי כֹחַ עֹשֵׂי דְבָרוֹ לִשְׁמֹעַ בְּקוֹל דְּבָרוֹ" ברישא - עושי והדר - לשמוע" (שבת פח:).
דברי רבי אלעזר מבוססים על הפסוקים בפרשת משפטים ופרשת יתרו, עם ישראל קודם הכריז שהוא יעשה את דבר ה' ורק אחר כך ישמע וזו לא סגולה אנושית רגילה, זה רז – סוד. מה הסוד ולמה זו יכולת כל כך מיוחדת? מלאכי השרת מצויים במדרגה נעלה מהסדר וההיגיון האנושי, הם תחילה מוכנים לעשות ואחר כך מבררים את הפרטים. וזו הפליאה של בת הקול, שעם ישראל, שלכאורה הוא עם רגיל ככל שאר העמים, נוהג כמו המלאכים, וזה מעיד שיש כאן עם לא רגיל, כנראה שהקב"ה בחר בנו ורשם בנו רישום של נפש מיוחדת, זו מעלת אבותינו בהר סיני.
כפיה או רצון?
הראשונים והאחרונים מנסים להבין את היחס בין דברים אלו לבין דברי הגמרא בתחילת אותו עמוד: "'וַיִּתְיַצְּבוּ בְּתַחְתִּית הָהָר' (שמות יט', יז') אמר רב אבדימי בר חמא בר חסא: מלמד שכפה הקדוש ברוך הוא עליהם את ההר כגיגית ואמר להם אם אתם מקבלים התורה מוטב ואם לאו שם תהא קבורתכם". כפיית הר כגיגית זהו ביטוי לכפייה מוחלטת, ולכאורה, לא מובן מדוע נצרכת הכפייה לאחר שעם ישראל כבר הכריזו בלשון המלאכים שיעשו, וקיבלו עליהם לקיים את דבר ה'. אם מישהו מתנדב לאיזו משימה, מתנדב ללמוד תורה, לשם מה יש לכפות עליו?! חוסר ההיגיון הזה מוביל אותנו לנסות להתעלות להסבר אחר יותר עמוק. את שאלה זו מעלה גם המהר"ל (תפארת ישראל פרק לב) והתשובה שלו מאוד אופיינית לכל הסתכלותו ושיטתו.
התורה לא ניתנה לנו בגלל בחירתנו
המהר"ל מבחין בין שני מישורים: המישור הראשון הוא מצד התוקף של התורה, הוא אלוקי ולא תלוי בבחירתם של ישראל לקיימה, כי אם חלילה כל מתן תורה היה נשען על הסכמה אנושית התורה יכולה לעבור מן העולם, מכיוון שאי אפשר לדעת מה יהיה שנה לאחר מעמד הר סיני. יכול לקום דור שלא ירצה להמשיך במסורת, או לא פחות חמור מכך יכול לקום דור שחלק ממצוות התורה, כל מה שנחמד ונעים, הוא מקבל ומקיים, ולחלק מהמצוות הוא פחות מתחבר. דבר ראשון התורה היא מוחלטת, אלוקית, היא סדר העולם, הסדר של ישראל. התורה יורדת מלמעלה למטה, מהמוחלט האלוקי – אלינו.
(דברי המהר"ל מתבארים באר היטב בדברי הרב קוק ב'עין-איה' שבת ב פ"ט, סז', שם מובא שהכפייה מבטאת את עצמיות הרצון, הגבוהה מהבחירה החופשית: "אבל עצמיות הרצון בעצמו הוא התוכן המהותי של האדם, ועליו ביסודו לא שייך לומר שום תואר של חופש. אין אנו בני חורין לרצות או לא לרצות. הרצון הוא עצם החיים, והחיים הנם מצויים בנו שלא בבחירתנו. אנו שולטים רק על הטיית הרצון לאחד מן הצדדים, לימין או לשמאל, כאן יש יד הבחירה...").
המישור השני עוסק בשאלה איך מקבלים את התורה, לא למה קיבלנו את התורה, אלא באיזה אופן. תחילה שאלנו למה לכפות על מי שממילא רוצה לקבל? המהר"ל עוקר את השאלה בבסיסה, מי שכפו עליו יכול לרצות, דווקא הענווה של מי שמוכן לשרת בקודש בלי לשאול 'למה' היא זו שתביא אותו לשמירה על הרצון, תיקח אותו למקום כזה שיוכל להיות נאמן לתורה ולמצוותיה מתוך רצונו. בדברים אלו המהר"ל כמו צופה למרחוק. זה מדהים עד כמה תורתו מהווה בית מדרש בסיסי גם להבנת התקופה שלנו ולכל תורת הרב קוק. כל מי שעוסק בחינוך, קודם כל של עצמו, וגם של ילדיו, או גם תלמידיו, לא משנה באיזה הקשר, תמיד צריך ויכול לשמור על האיזון הזה.
ושמחת עולם על ראשם
מדברי המהר"ל אנו לומדים שהתורה לא מתחילה מההזדהות ולא נמדדת על פיה, אך עם כל זה היא בהחלט שואפת להגיע למקום כזה , וכן נוכל להבין את המשך הגמרא, אולי צורה קצת שונה מהאופן בו ניתן להבין מקריאה ראשונית.
"אמר רבא: אף על פי כן הדור קבלוה בימי אחשורוש דכתיב: 'קימו וקבלו היהודים' - קיימו מה שקיבלו כבר" (שבת פח:). בימי אחשוורוש עם ישראל קיבל ברצון את התורה, זה התחיל בפורים, והולך ונמשך עד היום כשהגאולה בפתחנו, כמו שמובן מהמשך הסוגיה: "דרש רבי סימאי בשעה שהקדימו ישראל נעשה לנשמע באו ששים ריבוא של מלאכי השרת לכל אחד ואחד מישראל קשרו לו שני כתרים אחד כנגד נעשה ואחד כנגד נשמע וכיון שחטאו ישראל ירדו מאה ועשרים ריבוא מלאכי חבלה ופירקום ... אמר ריש לקיש עתיד הקדוש ברוך הוא להחזירן לנו שנאמר (ישעיהו, לה', י') "וּפְדוּיֵי ה' יְשֻׁבוּן וּבָאוּ צִיּוֹן בְּרִנָּה וְשִׂמְחַת עוֹלָם עַל רֹאשָׁם" שמחה שמעולם על ראשם". ריש לקיש מלמד אותנו שבזמן שחוזרים לציון, חוזרים הביתה, חוזרים לחיים - אז גם נקודת הרצון מתעוררת מחדש. (ליקוט ועריכה, הרב ליאור לביא).
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.








