ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- לאורו
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב אלישע וישליצקי
אנו עסוקים בבירור חירותם של הגוף והנפש. כותב הרב קוק (אורות ישראל, פ"ה, טז):
כנסת ישראל הולכת לקראת השחרור העליון שלה, לקראת השחרור הרוחני משעבוד מלכיות, לקראת שליליות כל השתעבדות הרוח מכל הדמיונות והסברות של אומות העולם, שהם כולם תוצאות העִוַרון האנושי הרואה את העולם לפנים, של אי האפשרות להסתגל להבהירות העליונה של כבוד שמים, של שיגוב שם ד' לבדו.
הנשמה הישראלית, הלאומית – זאת שאחר כך מתלבשת בלבוש של בני אדם, של אותם שש מאות אלף – הולכת, מתפתחת, מתקדמת, לקראת השחרור העליון. המילה "עליון" פירושה "אלוקי". יש אומנם כל מיני בני אדם בתוך מערכות, שחושבים שהם עליונים, אבל "עליון" יש רק אחד – אלוקים.
***
המושגים שלנו לא מתחילים מהפרט אל הכלל, הם מתחילים מהכלל אל הפרט. מכיוון שנשמת ישראל המופיעה בשש מאות אלף, המופיעה בציבור, נגאלת ממצרים – גם הפרטים נגאלים. אילו פרטים? אלה שרוצים לצאת ולהיגאל. במכת חושך מתו הרשעים. חז"ל אומרים שאלו מי שלא רצו לצאת ממצרים. היו להם פטרונים מצרים, היו להם קשרים במצרים, הם ארגנו את החיים שלהם במצב טוב ולא רצו לצאת. הם נקראים רשעים. אדם יכול להחליט חלילה שמהלך הגאולה הפרטית שלו, או החברתית, או המשפחתית, או הקהילתית לא עומד מכוח האומה, הוא לא עומד מכוח הכלל. לכן המשפט הזה שראינו בדברי הרב קוק על הסברות והדמיונות לא נכון רק לגבי הגויים. אם אני תופס את מושגי הגאולה דרך המשקפת הפרטית, שהיא בעצם שיקוף של סברותיי ודמיונותיי, לא אזהה נכון מהו המהלך האלוקי. וממילא לא אבין שגאולה אלוקית זה מהלך שאנחנו עבדים בו, כלומר אנחנו נושאי כליו. ולא אבין שהוא מתאים לנפש שלנו, ושאבינו הוא גם מלכנו, לכן זו לא עבדות אלא חירות אמיתית. צריך תמיד לקשור את מושגי הקדושה אל האומה.
ה'בבא סאלי' ובן-גוריון – סיפורו של 'מופת'
יום הזיכרון של הבבא סאלי חל ב-ד' בשבט. מי שמסתובב ביום הזה במתחם ציון הקבר רואה "עמך בית ישראל" בהמוניו. חיצונית, בזכוכית המגדלת של הגאווה הרוחנית שלי, לא כולם ראויים לבוא לשם. ואני לא מבין שכשאני חושב ככה, גם אני לא ראוי לבוא לשם.
כך היה מעשה. בבא סאלי קורא לעוזר שלו. אומר לו: "מחר בבוקר, חול המועד סוכות, בשעה עשר אתה מתייצב, נוסעים". "רבנו, לאן אתה נוסע בחול המועד סוכות?". "לשדה בוקר". "מה יש לך שם בבא סאלי? קדוש וצדיק, בעל מופתים, מה לך בשדה בוקר?" "יש שם קבר של בן גוריון". "אתה בבא סאלי, קבר של בן גוריון?! מה יש לך לחפש שם?" אומר בבא סאלי – כך מעיד אחד האנשים שהיה במשלחת הזאת – "בן גוריון יש לו הרבה זכויות, הוא פעל למען גאולת ישראל, להצלת עם ישראל בארץ ישראל". "ועכשיו" – זה היה כמה ימים אחר פטירתו של בן גוריון – "אני מרגיש שלא טוב לו בעולם הנשמות. הוא סובל. אני הולך לקבר שלו לעשות תיקון".
נוסעים. בדרך עוברים בירוחם. בבא סאלי אומר: "אנחנו אוכלים פה באחת הסוכות". הרב אמר. מחפשים סוכה בכל ירוחם. בבא סאלי לא מוכן לאכול באף סוכה. קדוש, צדיק. בקצה ירוחם יש איזו סוכה מטה ליפול, פשוטה פשוטה, של איש פשוט. הקדוש הצדיק אומר "פה, בסוכה הזאת". אוכלים. נוסעים לשדה בוקר.
הוא משאיר את האנשים מאחורה, מתקרב לקבר, עושה שם תיקון. אנחנו לא מבינים בזה. מרים את הראש, מסתובב, מסתכל על כל ההרים מסביב, מחכה כמה דקות וחוזר. אומר "תיקנו, הוא לא סובל יותר". נוסעים. אומר בבא סאלי "לירוחם". מה אתה מחפש בירוחם? עוד סעודה באותה סוכה.
רגע רבינו, "אין דלק", המחוג עומד על אפס, צריך להיכנס לתחנת דלק. אומר בבא סאלי: "נוסעים לירוחם". נוסעים. גומרים בירוחם, נמלא דלק עכשיו בירוחם. "לא, נוסעים לדימונה", גם שם צריך לעשות איזה סדר. והמחוג על האפס כבר מזמן. נוסעים ונוסעים. והבבא סאלי שואל את הנהג: "אתה רוצה עוד פעם לנסוע לירוחם?".
מופת! נוסעים בלי דלק! מופת אדיר! איש קדוש. צדיק. תעשה גם לי מופת, יש לי המון בקשות פרטיות שאני חייב שימלאו אותן עכשיו ומיד. אבל לא זה המופת. המופת הוא שאדם צדיק וקדוש, הסוכה שהוא בוחר להיות בה זו סוכה של אנשים פשוטים. והמופת היותר גדול זה היחס שלו לבן גוריון. האם יש מישהו היום שהמושג הזה של צדקות וקדושה קשורים אצלו לבן גוריון? ליחס אליו. לתקן את הנשמה שלו. זה מופת!
(עריכה: הרב ליאור לביא)
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.








