ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- לאורו
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב אלישע וישליצקי
אנו עסוקים בבירור חירותם של הגוף והנפש. כותב הרב קוק (אורות ישראל, פ"ה, טז):
כנסת ישראל הולכת לקראת השחרור העליון שלה, לקראת השחרור הרוחני משעבוד מלכיות, לקראת שליליות כל השתעבדות הרוח מכל הדמיונות והסברות של אומות העולם, שהם כולם תוצאות העִוַרון האנושי הרואה את העולם לפנים, של אי האפשרות להסתגל להבהירות העליונה של כבוד שמים, של שיגוב שם ד' לבדו.
הנשמה הישראלית, הלאומית – זאת שאחר כך מתלבשת בלבוש של בני אדם, של אותם שש מאות אלף – הולכת, מתפתחת, מתקדמת, לקראת השחרור העליון. המילה "עליון" פירושה "אלוקי". יש אומנם כל מיני בני אדם בתוך מערכות, שחושבים שהם עליונים, אבל "עליון" יש רק אחד – אלוקים.
***
המושגים שלנו לא מתחילים מהפרט אל הכלל, הם מתחילים מהכלל אל הפרט. מכיוון שנשמת ישראל המופיעה בשש מאות אלף, המופיעה בציבור, נגאלת ממצרים – גם הפרטים נגאלים. אילו פרטים? אלה שרוצים לצאת ולהיגאל. במכת חושך מתו הרשעים. חז"ל אומרים שאלו מי שלא רצו לצאת ממצרים. היו להם פטרונים מצרים, היו להם קשרים במצרים, הם ארגנו את החיים שלהם במצב טוב ולא רצו לצאת. הם נקראים רשעים. אדם יכול להחליט חלילה שמהלך הגאולה הפרטית שלו, או החברתית, או המשפחתית, או הקהילתית לא עומד מכוח האומה, הוא לא עומד מכוח הכלל. לכן המשפט הזה שראינו בדברי הרב קוק על הסברות והדמיונות לא נכון רק לגבי הגויים. אם אני תופס את מושגי הגאולה דרך המשקפת הפרטית, שהיא בעצם שיקוף של סברותיי ודמיונותיי, לא אזהה נכון מהו המהלך האלוקי. וממילא לא אבין שגאולה אלוקית זה מהלך שאנחנו עבדים בו, כלומר אנחנו נושאי כליו. ולא אבין שהוא מתאים לנפש שלנו, ושאבינו הוא גם מלכנו, לכן זו לא עבדות אלא חירות אמיתית. צריך תמיד לקשור את מושגי הקדושה אל האומה.
ה'בבא סאלי' ובן-גוריון – סיפורו של 'מופת'
יום הזיכרון של הבבא סאלי חל ב-ד' בשבט. מי שמסתובב ביום הזה במתחם ציון הקבר רואה "עמך בית ישראל" בהמוניו. חיצונית, בזכוכית המגדלת של הגאווה הרוחנית שלי, לא כולם ראויים לבוא לשם. ואני לא מבין שכשאני חושב ככה, גם אני לא ראוי לבוא לשם.
כך היה מעשה. בבא סאלי קורא לעוזר שלו. אומר לו: "מחר בבוקר, חול המועד סוכות, בשעה עשר אתה מתייצב, נוסעים". "רבנו, לאן אתה נוסע בחול המועד סוכות?". "לשדה בוקר". "מה יש לך שם בבא סאלי? קדוש וצדיק, בעל מופתים, מה לך בשדה בוקר?" "יש שם קבר של בן גוריון". "אתה בבא סאלי, קבר של בן גוריון?! מה יש לך לחפש שם?" אומר בבא סאלי – כך מעיד אחד האנשים שהיה במשלחת הזאת – "בן גוריון יש לו הרבה זכויות, הוא פעל למען גאולת ישראל, להצלת עם ישראל בארץ ישראל". "ועכשיו" – זה היה כמה ימים אחר פטירתו של בן גוריון – "אני מרגיש שלא טוב לו בעולם הנשמות. הוא סובל. אני הולך לקבר שלו לעשות תיקון".
נוסעים. בדרך עוברים בירוחם. בבא סאלי אומר: "אנחנו אוכלים פה באחת הסוכות". הרב אמר. מחפשים סוכה בכל ירוחם. בבא סאלי לא מוכן לאכול באף סוכה. קדוש, צדיק. בקצה ירוחם יש איזו סוכה מטה ליפול, פשוטה פשוטה, של איש פשוט. הקדוש הצדיק אומר "פה, בסוכה הזאת". אוכלים. נוסעים לשדה בוקר.
הוא משאיר את האנשים מאחורה, מתקרב לקבר, עושה שם תיקון. אנחנו לא מבינים בזה. מרים את הראש, מסתובב, מסתכל על כל ההרים מסביב, מחכה כמה דקות וחוזר. אומר "תיקנו, הוא לא סובל יותר". נוסעים. אומר בבא סאלי "לירוחם". מה אתה מחפש בירוחם? עוד סעודה באותה סוכה.
רגע רבינו, "אין דלק", המחוג עומד על אפס, צריך להיכנס לתחנת דלק. אומר בבא סאלי: "נוסעים לירוחם". נוסעים. גומרים בירוחם, נמלא דלק עכשיו בירוחם. "לא, נוסעים לדימונה", גם שם צריך לעשות איזה סדר. והמחוג על האפס כבר מזמן. נוסעים ונוסעים. והבבא סאלי שואל את הנהג: "אתה רוצה עוד פעם לנסוע לירוחם?".
מופת! נוסעים בלי דלק! מופת אדיר! איש קדוש. צדיק. תעשה גם לי מופת, יש לי המון בקשות פרטיות שאני חייב שימלאו אותן עכשיו ומיד. אבל לא זה המופת. המופת הוא שאדם צדיק וקדוש, הסוכה שהוא בוחר להיות בה זו סוכה של אנשים פשוטים. והמופת היותר גדול זה היחס שלו לבן גוריון. האם יש מישהו היום שהמושג הזה של צדקות וקדושה קשורים אצלו לבן גוריון? ליחס אליו. לתקן את הנשמה שלו. זה מופת!
(עריכה: הרב ליאור לביא)
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
