ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- וילך
- שבת ומועדים
- ימים נוראים
- עשרת ימי תשובה
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ר' אברהם בן דוד
יש מדרגות בתשובה. יש תשובה של התגברות, של ניצחון על כוחות והכנעתם, ויש תשובה של הפיכת הכיוון. זו תשובה שהיא מאהבה, שאז כל כוחות הנפש פונים אל הטוב, לא הופכים אותם אלא הופכים את הגישה. שאלו אותי איך עושים את זה. נצביע במשפט אחד על כיוון הדברים. המבט על ריבונו של עולם והיחס אליו, איך מסתכלים על ריבונו של עולם, בזה הכול תלוי. אם רואים את הקב"ה כאב או רואים אותו כאדון, אנו אומרים: "אבינו מלכנו", הוא גם אב וגם אדון. יש בזה מדרגות. צריכים להיות גם בנים וגם עבדים. הבחינה של בן זה לראות את הטוב האלוקי, לראות כמה ריבונו של עולם הוא טוב ומטיב, כשמפתחים את המבט הזה היטב, זה השורש לשינוי עבודת ה' כולה. עבודת ה' היא לפי מה שמכירים את ה'.
דורשים: 'תשובה' זה תשוב-ה', להשיב את האות ה', לשוב אל שם ה'. כי כשאדם חס וחלילה חוטא הוא מרחיק את האות האחרונה של שם הוי"ה, הוא מרחיק את שם ה' ממנו. כי האות הזו מסמלת את הצד ההתנהגותי, את הצד ההופעתי. שם ה' רמוז גם בתוך השם של האדם, לאדם יש כוחות רוחניים, יש מדרגות פנימיות, ויש מדרגות יותר גלויות בפועל ויותר מעשיות. כאשר אדם נכשל בחטא הוא עושה דברים המנוגדים לרצון הפנימי שלו, הוא מרחיק חלק מהנפש ממקורה, וכשאדם שב בתשובה הוא מחזיר אותה אל מקורה, הוא משלים בעצם את הופעת שם ה' על ידו, הוא מחזיר את הה"א לשורש שלה. בשם ה' יש פעמיים אות ה"א, יו"ד ה"א, ואחר כך וא"ו ה"א, יש שתי מדרגות בתשובה. יש תשובה נמוכה, והיא מרוממת את החלק החיצוני, ההתנהגותי בפועל, ויש תשובה עמוקה יותר שהיא מרוממת את התוך הפנימי של האדם. מהשורש הפנימי זורמים כל כוחות החיים, משם מופיע האדם בהופעה חדשה לחלוטין. זאת אומרת, הכול תלוי בהסתכלות בגדולה האלוקית. איך מתבוננים על ריבונו של עולם ולפי זה סדר העבודה אליו.
מצוות כתיבת ספר תורה
בפרשה יש מצוות כתיבת ספר תורה. יש מצווה שכל אדם מישראל יכתוב ספר תורה לעצמו, גם אם ירש ספר תורה מאבותיו, גם קניית ספר תורה זה לא לכתחילה. אם אדם קונה ספר תורה זה כחוטף מצווה מהשוק. האדם צריך לכתוב בעצמו, בכתב ידו, ספר תורה. זו עיקרה של המצווה, כך שלמותה של המצווה. האדם צריך לכתוב בעצמו ספר תורה כי הכתיבה היא הבעה. אדם יכול לדבר בדברי תורה והאדם יכול לכתוב דברי תורה. לכל אדם יש כתב יד אחר, הכתב מביע את המהות הפנימית של האדם. יש עניין שהאדם יכתוב בעצמו ספר תורה ויביע את המהות הפנימית שלו בכתיבתה של התורה. זה אומר לנו, שכל אדם, קיום התורה והמצוות שלו הוא מיוחד. כמו שכתב יד הוא שונה בין אדם לחברו, ואינו דומה כתב יד של אחד לכתב יד של אחר. למשל סוגיית כתב על גבי כתב, יש דיון בסוגיא בגיטין, אם אדם כתב ספר תורה שלא לשמה ועכשיו הוא רוצה לכתוב על גבי הכתב הזה כדי לעשות אותו לשמה. וכן בשבת, אדם כתב על גבי כתב, היה כתוב באותיות שחורות והוא כתב על גביהן באותיות אדומות, הוא חייב מדין כותב. אם אדם יכתוב עדות, אחד יכתוב את שמו והוא יעבור שוב על הכתב, זה לא נחשב כתב שלו. צריך שיהיה הכתב שלו, רק זה מביע את עצמו.
זה מזכיר לי שפעם בא אלי אדם ואמר שיש לו רעיון איך כל אחד יוכל לכתוב בעצמו ספר תורה ומזוזה. אפשר לעשות עם מחשב חריטה על הקלף וכל אחד ימלא את האותיות ואם הוא יהיה דייקן וימלא בדיוק לפי החריטה, יוכל לקיים בעצמו לעצמו את מצוות כתיבת ספר תורה בצורה מהודרת. הוא ביקש ממני שאני אעיין בדבר, עיינתי ואמרתי לו שהוא בטח רוצה להמציא המצאה שתהיה מקובלת על כל תלמידי החכמים שבדור, אני ראיתי שזה לא יהיה מקובל על כולם, וזה יהיה שנוי במחלוקת אם החריטה מפריעה לכתיבה או לא.
מכאן אני מעורר את הנקודה שדיברנו עליה עכשיו. כל אחד צריך לכתוב ספר תורה בעצמו, זו צריכה להיות הבעת המהות שלו. לכל אחד מישראל יש ייעוד מיוחד. יש לו תפקיד שאין אחר יכול להחליף אותו, כל אחד צריך לכתוב ספר תורה בכתב ידו ולקיים את התורה ברמ"ח אבריו ושס"ה גידיו שלו. יש לו תפקידים שרק הוא יכול למלא אותם, אין אחר יכול למלא את התפקידים שלו. כל אחד הוא מיוחד. כולנו נבראנו בצלם אלוקים, ובמובן מסוים כמו שריבונו של עולם אחד יחיד ומיוחד, ואין מי שדומה לו, כך הוא ברא אותנו בריות שאין אחד דומה לשני. בצורה החיצונית בגוף אפשר לראות שהאדם שונה מחברו, בטביעת האצבעות, כל אחד שונה לחלוטין, אחד למיליארדים יש טביעת אצבעות שווה. פעם שמעתי שצורת האוזן שווה יש רק אחת לעשרות מיליארדים, כך זיהו את הפושע הנאצי שדנו בישראל ואחר כך זרקו את אפרו בים. כל אחד הוא מיוחד, לא רק באזנים או באצבעות שלו, אלא בנשמה שלו. יש לו נשמה מיוחדת, נפש מיוחדת, רוח מיוחדת, היא יחידה. אין דומה לנשמה שלו, והיא צריכה להתגלות, להופיע, לבטא את המהות הפנימית שלה, את הופעת התורה המיוחדת שיש לה. אדם צריך לגלות את עצמותו, את מהותו, אבל גם בלי שהוא מגלה הוא אחר ומיוחד.
צריך לדעת את הדבר הזה כי זה מסלק את הקנאה. אסור לאדם לרצות לעשות מה שאחרים עושים ומשיגים. כל אדם צריך לעשות מה שנכון לו. הוא צריך להביע את עצמו. הוא צריך לדעת שרק הוא יכול להביע מה שמוטל עליו להביע. אין מי שיכול לעשות את זה טוב יותר, אין מי שיכול לעשות את זה בכלל. כל זה אנחנו לומדים מעניין זה של כתיבת ספר התורה. זו המצווה האחרונה שבתורה, המשלימה לתרי"ג מצוות.
בין כסה לעשור
זה ענייננו בימים אלו, בין כסה לעשור. ימים שבהם כל יחיד יכול לפנות לריבונו של עולם. יש קבלת פנים אישית... "דִּרְשׁוּ ה' בְּהִמָּצְאוֹ קְרָאֻהוּ בִּהְיוֹתוֹ קָרוֹב" (ישעיהו נה, ו). אל הכלל הקב"ה קרוב תמיד, אבל בעשרת ימי תשובה יש גם לכל יחיד רשות כניסה. "דִּרְשׁוּ ה' בְּהִמָּצְאוֹ קְרָאֻהוּ בִּהְיוֹתוֹ קָרוֹב". זאת אומרת שהיחיד יכול לבטא את ייחודו בימים האלה. כל יום מהימים האלה אנחנו מנצלים עד תום כדי להצליח להתחדש. יש קונה עולמו בשעה אחת, השעות של הימים האלה אלו שעות של קניין העולם. זו שעת הזדמנות כי השנה מתחדשת, האדם מתחדש, יש כאן התחדשות גדולה מאוד של מציאות. וכל אדם יכול לנצל את ההזדמנות הזו וגם לעשות בתוכו התחדשות וקפיצה למדרגה חדשה. כמובן שאנחנו נשתדל לנצל את הימים האלה כמה שיותר.
שמחת תורה בישיבה
איני יודע אם נפגש שוב עד אחרי יום כיפורים, ואני רגיל להזכיר, בעיקר לתלמידי השנה הראשונה, שאת שמחת תורה אנחנו חוגגים בישיבה. זה יום של התרוממות מיוחדת במינה. אני יודע שבישיבות התיכוניות לא נהוג לחגוג את שמחת תורה בישיבה, נוסעים לישובים או נשארים בבית, אבל אנחנו בישיבה רואים ביום שמחת תורה יום מרכזי, יום של התחברות אל התורה, יום של אהבת תורה, יום של שמחת התורה. זה יום שמשפיע השפעה עצומה על כל המשך לימודה של התורה במשך השנה. מי שהיה פה כבר בשמחת תורה לא צריך להגיד לו, הוא בא מעצמו, לא עולה בדעתו בכלל אפשרות אחרת.... אבל התלמידים החדשים, אלו שלא היו פה, להם אני צריך לומר. לא רק תלמידי הישיבה באים בשמחת תורה אלא גם בוגרים חוזרים לישיבה, מרגישים שיום שמחת תורה שווה כמה וכמה ימים אחרים. יום של התחברות לתורה, סיומה של התורה ותחילתה. איני לוחץ ואיני תובע, אני לא אומר שחייבים לבוא, אני רק אומר שאם לא תבואו, אל תתלוננו אחר כך למה לא אמרתם לנו... אני משוכנע שמי שלא יבוא יצטער...
בעזרת ה' נמשיך בימים האלה ונגיע ליום הכיפורים. יום הכיפורים הוא יום של סליחה ומחילה, בשונה מראש השנה. ראש השנה הוא יום הדין, יום כיפורים זה יום 'הסולחה', מתפייסים עם ריבונו של עולם. כל אחד מבקש סליחה, כאן רק אנחנו צריכים לבקש סליחה מריבונו של עולם, לו אין מה לבקש סליחה ממנו... שמעתי על אדם שיש לו תביעה כלפי ריבונו של עולם, אבל הוא מוכן לוותר אם הקב"ה גם יוותר... אבל לנו אין תביעות, הקב"ה הוא טוב מאוד, כל השנה הטיב לנו, אנחנו צריכים להודות לנו על כל הטובות, הוא לא חייב לנו שום דבר. כל מה שיש לנו הכול בחסד, הכול טובה, אנחנו חייבים לו רק תודה. ביום הכיפורים הקב"ה רוצה להתפייס איתנו כי הוא אוהב אותנו ואנחנו רוצים להתפייס אתו. יום כיפורים זה יום סליחה ומחילה והתפייסות. לא היו ימים טובים לישראל כיום הכיפורים וכט"ו באב. ימים של התרוממות, של דבקות מיוחדת בריבונו של עולם, עם 'הצל' של גמר הדין אצל הבינונים.
אנחנו נשמח בדבקות אליו, נתוודה לפניו, עשר וידוים, נחזור ונתוודה עוד פעם ועוד פעם, כל וידוי מוחק שכבה, עשר שכבות. אם מתוודים טוב מוחקים שכבה שלמה, ועשרת הווידוים מטרתם למחוק את כל השכבות של הדברים הלא טובים שעשינו. אז חוזרים שוב ושוב עד שהבגד יהיה נקי וחלק... נסיים את יום הכיפורים מתוך בטחון ורוממות נפש שהקב"ה סולח ומוחל לעמו ישראל. שתהיה לנו שנה טובה וגמר חתימה טובה.
֎ ֎ ֎
לקבלת השיחה כל שבוע במייל או בווצאפ,
שלחו הודעה לכתובת [email protected] , או למספר 0547881227
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.

נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.

שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.

שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.

יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.

אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.

נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.

עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.

עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.

נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.

רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.

בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא










