ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- תרומה
- הלכה מחשבה ומוסר
- פיתוח האישיות ותיקון המידות
- שיעורים נוספים
רש"י מפרש, שלושה ארונות עשה בצלאל, שנים של זהב ואחד של עץ, וארבע כתלים ושולים לכל אחד, ופתוחים מלמעלה. נתן של עץ בתוך של זהב, ושל זהב בתוך של עץ, וְחִפָּה שפתו העליונה בזהב, נמצא מצופה מבית ומחוץ (יומא עב:).
אדוני אבי מורי ורבי שליט"א סיפר לי, שלפני שלושים וארבע שנה, בשבת קודש פרשת תרומה, שנת תשמ"ז, נשא מורו ורבו מרן ראש ישיבת תורה אור רבי חיים פנחס שיינברג זצ"ל דברים, בקידושא רבא לכבוד שמחת הבר מצווה שלי, בחדר האוכל של הישיבה בפני בני הישיבה ובני הקהילה, וכה הקשה, ארון הקודש המונח בקודש הקדשים, הרי הוא הדבר הקדוש ביותר, מן הראוי היה לעשותו בצורה המפוארת ביותר, כולו מזהב טהור, מדוע אם כן, עשו חלק ממנו מעצי שיטים? ותירץ ראש הישיבה, שהלויים היו נושאים את הארון על כתפיהם כל אותם ארבעים שנה שהיו במדבר, ואם הארון היה עשוי כולו זהב טהור, הוא היה כבד יותר, ומכביד עליהם בנשיאתו, לכן ציוה הקדוש ברוך הוא לעשות חלק ממנו מעץ, כדי להקל את משאם של הלויים.
רעיון זה נמצא גם בדברי החזקוני על התורה: "וצפית אותו זהב", ראוי היה הארון להיות כולו של זהב אלא שלא יהא כבד לנשאו, ודינו להנשא בכתף, כדכתיב: "כי עבודת הקדש עליהם בכתף ישאו", וכן מצינו במזבח שהיה נבוב לוחות כדי שלא יהא כבד.
והוסיף על כך ראש הישיבה: שהאמת היא שלא היה כל צורך לעשות את הארון מעץ כדי להקל את משאם של הלויים, שהרי הארון היה נושא את נושאיו (סוטה לה.), אולם התורה הקדושה רצתה ללמד אותנו את גודל החשיבות של חסד והתחשבות באחר, ולכן באה ומדגישה לנו כאן, שחסד והתחשבות באחר, חשובים יותר מהדבר הקדוש ביותר, ארון הקודש בקודש הקדשים (אבי מורי מביא את הדברים בספרו "האוצר האמיתי", מדור חסד, עמ' ריד).
אבי מורי מציין, שרעיון דומה נמצא בדברי המגיד רבי שלום שבדרון זצ"ל (לב שלום פרשת ויצא עמ' רעו. "הוא היה אומר" עמ' 419), על מעשה שהיה עם המשגיח של ישיבת פוניבז' רבי יחזקאל לוינשטיין זצ"ל, באחד שנתבקש מכמה תלמידים לחזקם ולעודדם ביראת שמים על ידי מסירת שיעורי מוסר בפניהם, וחשש שמא יפגע המשגיח הקבוע של אותה ישיבה על ידי כן, ומשהעלה את ספיקו לפני המשגיח זצ"ל, השיב ואמר: כך מקובלנו מרבותינו, שאם יווצר מצב אשר נוכל לבנות את בית מקדשינו מקום תפארתנו, אבל זה יהיה באופן של חשש שמא יפגע מאן דהו מישראל – לא נבנהו!
שהרי משה רבנו, כשנצטוה מפי הגבורה, לגאול את עם ישראל ממצרים, סירב ואמר "שלח נא ביד תשלח", והיינו שנתכוון לומר, שהקדוש ברוך הוא ישלח את אהרן אחיו הגדול, מחשש שמא יפגע אהרן מזה שמשה נשלח, אף על פי שאמר לו הקדוש ברוך הוא, אם אין אתה גואלם אין אחר גואלם, לא הסכים משה לגאלם, עד שאמר לו הקדוש ברוך הוא "וראך ושמח בלבו", רק אז נתיישבה דעתו של משה, והסכים ללכת למצרים להוציא את בני ישראל ממצרים, הרי אנו רואים מזה, עד כמה צריך ליזהר אפילו ברוחניות שלא לפגוע בזולת!
עם ישראל שקוע במ"ט שערי טומאה של מצרים, מדגיש אבי מורי שליט"א, הגאולה וכל העתיד של עם ישראל מונחים על כף המאזניים, משה רבנו הוא האדם היחיד שיכול להיות הגואל, ואם הוא לא מקבל על עצמו את התפקיד, עם ישראל שוקע בשער הנ' של טומאת מצרים שממנו אין מוצא, אבל לא, משה רבנו לא מוכן להיות הגואל, כל זמן שיש חשש, ולו הקל ביותר, שזה יפגע ברגשותיו של אחיו הגדול אהרן, כי הוא מבין, שהתחשבות ברגשותיו של אחיו הגדול, חשובה יותר מגאולת עם ישראל.
נמצאנו למדים מכל הדברים הנפלאים הללו, שמידות טובות, חסד, רגישות והתחשבות ברגשותיו של האחר, חשובים יותר מכל הדברים הקדושים הנעלים והגדולים ביותר, ארון הקודש בקודש הקדשים, בנין בית המקדש וגאולת עם ישראל.
יהי רצון שנזכה להפנים את הדברים, ולחיות על פיהם, אל מול כל הנסיונות הניצבים בפנינו בחיי היום יום.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
