ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- תרומה
- הלכה מחשבה ומוסר
- פיתוח האישיות ותיקון המידות
- שיעורים נוספים
רש"י מפרש, שלושה ארונות עשה בצלאל, שנים של זהב ואחד של עץ, וארבע כתלים ושולים לכל אחד, ופתוחים מלמעלה. נתן של עץ בתוך של זהב, ושל זהב בתוך של עץ, וְחִפָּה שפתו העליונה בזהב, נמצא מצופה מבית ומחוץ (יומא עב:).
אדוני אבי מורי ורבי שליט"א סיפר לי, שלפני שלושים וארבע שנה, בשבת קודש פרשת תרומה, שנת תשמ"ז, נשא מורו ורבו מרן ראש ישיבת תורה אור רבי חיים פנחס שיינברג זצ"ל דברים, בקידושא רבא לכבוד שמחת הבר מצווה שלי, בחדר האוכל של הישיבה בפני בני הישיבה ובני הקהילה, וכה הקשה, ארון הקודש המונח בקודש הקדשים, הרי הוא הדבר הקדוש ביותר, מן הראוי היה לעשותו בצורה המפוארת ביותר, כולו מזהב טהור, מדוע אם כן, עשו חלק ממנו מעצי שיטים? ותירץ ראש הישיבה, שהלויים היו נושאים את הארון על כתפיהם כל אותם ארבעים שנה שהיו במדבר, ואם הארון היה עשוי כולו זהב טהור, הוא היה כבד יותר, ומכביד עליהם בנשיאתו, לכן ציוה הקדוש ברוך הוא לעשות חלק ממנו מעץ, כדי להקל את משאם של הלויים.
רעיון זה נמצא גם בדברי החזקוני על התורה: "וצפית אותו זהב", ראוי היה הארון להיות כולו של זהב אלא שלא יהא כבד לנשאו, ודינו להנשא בכתף, כדכתיב: "כי עבודת הקדש עליהם בכתף ישאו", וכן מצינו במזבח שהיה נבוב לוחות כדי שלא יהא כבד.
והוסיף על כך ראש הישיבה: שהאמת היא שלא היה כל צורך לעשות את הארון מעץ כדי להקל את משאם של הלויים, שהרי הארון היה נושא את נושאיו (סוטה לה.), אולם התורה הקדושה רצתה ללמד אותנו את גודל החשיבות של חסד והתחשבות באחר, ולכן באה ומדגישה לנו כאן, שחסד והתחשבות באחר, חשובים יותר מהדבר הקדוש ביותר, ארון הקודש בקודש הקדשים (אבי מורי מביא את הדברים בספרו "האוצר האמיתי", מדור חסד, עמ' ריד).
אבי מורי מציין, שרעיון דומה נמצא בדברי המגיד רבי שלום שבדרון זצ"ל (לב שלום פרשת ויצא עמ' רעו. "הוא היה אומר" עמ' 419), על מעשה שהיה עם המשגיח של ישיבת פוניבז' רבי יחזקאל לוינשטיין זצ"ל, באחד שנתבקש מכמה תלמידים לחזקם ולעודדם ביראת שמים על ידי מסירת שיעורי מוסר בפניהם, וחשש שמא יפגע המשגיח הקבוע של אותה ישיבה על ידי כן, ומשהעלה את ספיקו לפני המשגיח זצ"ל, השיב ואמר: כך מקובלנו מרבותינו, שאם יווצר מצב אשר נוכל לבנות את בית מקדשינו מקום תפארתנו, אבל זה יהיה באופן של חשש שמא יפגע מאן דהו מישראל – לא נבנהו!
שהרי משה רבנו, כשנצטוה מפי הגבורה, לגאול את עם ישראל ממצרים, סירב ואמר "שלח נא ביד תשלח", והיינו שנתכוון לומר, שהקדוש ברוך הוא ישלח את אהרן אחיו הגדול, מחשש שמא יפגע אהרן מזה שמשה נשלח, אף על פי שאמר לו הקדוש ברוך הוא, אם אין אתה גואלם אין אחר גואלם, לא הסכים משה לגאלם, עד שאמר לו הקדוש ברוך הוא "וראך ושמח בלבו", רק אז נתיישבה דעתו של משה, והסכים ללכת למצרים להוציא את בני ישראל ממצרים, הרי אנו רואים מזה, עד כמה צריך ליזהר אפילו ברוחניות שלא לפגוע בזולת!
עם ישראל שקוע במ"ט שערי טומאה של מצרים, מדגיש אבי מורי שליט"א, הגאולה וכל העתיד של עם ישראל מונחים על כף המאזניים, משה רבנו הוא האדם היחיד שיכול להיות הגואל, ואם הוא לא מקבל על עצמו את התפקיד, עם ישראל שוקע בשער הנ' של טומאת מצרים שממנו אין מוצא, אבל לא, משה רבנו לא מוכן להיות הגואל, כל זמן שיש חשש, ולו הקל ביותר, שזה יפגע ברגשותיו של אחיו הגדול אהרן, כי הוא מבין, שהתחשבות ברגשותיו של אחיו הגדול, חשובה יותר מגאולת עם ישראל.
נמצאנו למדים מכל הדברים הנפלאים הללו, שמידות טובות, חסד, רגישות והתחשבות ברגשותיו של האחר, חשובים יותר מכל הדברים הקדושים הנעלים והגדולים ביותר, ארון הקודש בקודש הקדשים, בנין בית המקדש וגאולת עם ישראל.
יהי רצון שנזכה להפנים את הדברים, ולחיות על פיהם, אל מול כל הנסיונות הניצבים בפנינו בחיי היום יום.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.
מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.
אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.
חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.
שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.
לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.
יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.
עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.
רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.
חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.
חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
