ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- הרה"ג דב ליאור
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- תרומה
התורה מצווה: "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם". גם בדור שלנו, לו יצויר שלא היו עיכובים מצד השלטונות והגויים, או חולשות מבפנים, היינו יכולים לבנות גם בזמננו את בית המקדש, אלא שלמעשה זה לא ניתן.
למרות שאין אנו יכולים כיום לבנות את המקדש באופן מעשי, ודאי שיש חובה שנכין את עצמנו עד כמה שאפשר לזמן שיוכשר הדור ויהיה אפשר לבנות.
לכן - קודם כל צריך להקים כוללים אנשים שיעסקו בלימוד סדר קודשים בעיון, כפי שישנם כבר ישיבות שלומדים בהם קדשים בעיון, כמו שלומדים את שאר המסכתות. וכן צריך שאנשים יתעוררו לעלות להר הבית. לעניות דעתי ישנה חשיבות שאנשים היום יעלו להר הבית, מפני שאם יעלו זה יחייב את הממשלה להתחשב בכך, ולא יסגירו את השטח להלכה ולמעשה לידי המחבלים. אם תמשך המציאות שיהודים לא עולים בגלל שהם חוששים מכל מיני חששות, זה יקל על המדינאים לקנות שקט תעשייתי מדומה אם יסגירו את השטח.
דוד המלך רצה לבנות את בית המקדש, אך נאמר לו אתה איש מלחמות לכן אתה לא מתאים לזה, ולכן לכל הפחות הוא עשה את כל ההכנות: תוכניות, חומרי בניין וכספים, וכשהגיע הזמן שלמה המלך בנה. גם בזמננו חשוב לגאול את המקום, ולפחות להחזיר אותו לבעלות עם ישראל. יש שיטות שהיום אנחנו לא יכולים לבנות את בית המקדש כיון שאנחנו לא יודעים לדייק בדיוק היכן מקום המזבח, זו היא שיטתו של הרב קוק (משפט כהן צא-צב). יש החולקים וסוברים שאנחנו יכולים לסמוך על המידות, אבל באופן עקרוני בשביל לבנות את בית המקדש צריך שהדבר יהיה מסוכם על כל ישראל. אך לגאול את המקום, לכבד אותו ולעשות תוכניות, ודאי שאנחנו צריכים לעשות.
בית מקדש תופס מקום מרכזי בחיי עם ישראל, בכל יום אנחנו מתפללים על בניינו, בברכת המזון, בכל שמחת נישואין, תמיד אנחנו מזכירים "אם לא אעלה את ירושלים". בניין המקדש עומד כמרכז האומה, כדברי הכוזרי שבית המקדש הוא כמו ליבם של ישראל. לכן חשוב כל כך שנעשה מה שאנחנו יכולים, שהרי "כל דור שבית המקדש לא נבנה בימיו כאילו נחרב בימיו", כלומר אם אנחנו לא תרמנו את הלבנה להוסיף ולחזק נחשב הדבר כאילו ח"ו נחרב בית המקדש בימינו. לכן אנחנו צריכים להשתדל בכל מה שאנחנו יכולים לגאול את המקום, להחזיר אותו לבעלות עם ישראל, ואם נימְנע מאיתנו לבנות בגלל מניעה הלכתית, זה לא פוטר אותנו מלעשות את כל מה שאנחנו כן יכולים. ויהי רצון שעניין זה יחדור למודעות של כל בני עמנו, ונזכה לפעול בענין החשוב הזה. חזק ונתחזק בעד עמנו וערי אלוקנו.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.











