ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- הרה"ג דב ליאור
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- תרומה
התורה מצווה: "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם". גם בדור שלנו, לו יצויר שלא היו עיכובים מצד השלטונות והגויים, או חולשות מבפנים, היינו יכולים לבנות גם בזמננו את בית המקדש, אלא שלמעשה זה לא ניתן.
למרות שאין אנו יכולים כיום לבנות את המקדש באופן מעשי, ודאי שיש חובה שנכין את עצמנו עד כמה שאפשר לזמן שיוכשר הדור ויהיה אפשר לבנות.
לכן - קודם כל צריך להקים כוללים אנשים שיעסקו בלימוד סדר קודשים בעיון, כפי שישנם כבר ישיבות שלומדים בהם קדשים בעיון, כמו שלומדים את שאר המסכתות. וכן צריך שאנשים יתעוררו לעלות להר הבית. לעניות דעתי ישנה חשיבות שאנשים היום יעלו להר הבית, מפני שאם יעלו זה יחייב את הממשלה להתחשב בכך, ולא יסגירו את השטח להלכה ולמעשה לידי המחבלים. אם תמשך המציאות שיהודים לא עולים בגלל שהם חוששים מכל מיני חששות, זה יקל על המדינאים לקנות שקט תעשייתי מדומה אם יסגירו את השטח.
דוד המלך רצה לבנות את בית המקדש, אך נאמר לו אתה איש מלחמות לכן אתה לא מתאים לזה, ולכן לכל הפחות הוא עשה את כל ההכנות: תוכניות, חומרי בניין וכספים, וכשהגיע הזמן שלמה המלך בנה. גם בזמננו חשוב לגאול את המקום, ולפחות להחזיר אותו לבעלות עם ישראל. יש שיטות שהיום אנחנו לא יכולים לבנות את בית המקדש כיון שאנחנו לא יודעים לדייק בדיוק היכן מקום המזבח, זו היא שיטתו של הרב קוק (משפט כהן צא-צב). יש החולקים וסוברים שאנחנו יכולים לסמוך על המידות, אבל באופן עקרוני בשביל לבנות את בית המקדש צריך שהדבר יהיה מסוכם על כל ישראל. אך לגאול את המקום, לכבד אותו ולעשות תוכניות, ודאי שאנחנו צריכים לעשות.
בית מקדש תופס מקום מרכזי בחיי עם ישראל, בכל יום אנחנו מתפללים על בניינו, בברכת המזון, בכל שמחת נישואין, תמיד אנחנו מזכירים "אם לא אעלה את ירושלים". בניין המקדש עומד כמרכז האומה, כדברי הכוזרי שבית המקדש הוא כמו ליבם של ישראל. לכן חשוב כל כך שנעשה מה שאנחנו יכולים, שהרי "כל דור שבית המקדש לא נבנה בימיו כאילו נחרב בימיו", כלומר אם אנחנו לא תרמנו את הלבנה להוסיף ולחזק נחשב הדבר כאילו ח"ו נחרב בית המקדש בימינו. לכן אנחנו צריכים להשתדל בכל מה שאנחנו יכולים לגאול את המקום, להחזיר אותו לבעלות עם ישראל, ואם נימְנע מאיתנו לבנות בגלל מניעה הלכתית, זה לא פוטר אותנו מלעשות את כל מה שאנחנו כן יכולים. ויהי רצון שעניין זה יחדור למודעות של כל בני עמנו, ונזכה לפעול בענין החשוב הזה. חזק ונתחזק בעד עמנו וערי אלוקנו.
הרה"ג דוב ליאור
לשעבר אב"ד ורב הישוב קרית - ארבע.
נשיא ישיבת "בית אורות"
חידושים בגניקולוגיה והלכה תשע"ב הגדרת פיקוח נפש ברפואת נשים
מתוך הקלטת השידור החי, כנס מכון פוע"ה תשע"ב
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.
נח פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי
מידות הראי"ה תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.
