ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- תרומה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אדיר בן ברכה
"אמר רב יהודה אמר רב: יודע היה בצלאל לצרף אותיות שנבראו בהן שמים וארץ, כתיב הכא: וימלא אותו רוח אלהים בחכמה ובתבונה ובדעת, וכתיב התם: ה' בחכמה יסד ארץ כונן שמים בתבונה, וכתיב: בדעתו תהומות נבקעו, אמר רבי יוחנן: אין הקב"ה נותן חכמה אלא למי שיש בו חכמה שנאמר יהב חכמתא לחכימין וגו', שמע רב תחליפא בר מערבא ואמרה קמיה דרבי אבהו אמר ליה אתון מהתם מתניתו לה אנן מהכא מתנינן לה דכתיב ובלב כל חכם לב נתתי חכמה".
כלומר, בצלאל גילה כוחות יצירתיים בהקמת המשכן, הן במובן המחשבתי בכוונת צרוף האותיות שבהן נבראו שמים וארץ, והן במובן האומנותי בחכמה ובדעת. אמנם מן השמים סייעו בעדו ונתנו לו חכמה, אבל אין נותנים חכמה אלא למי שמבקש אותה.
וכן אמרו במדרש (תנחומא (ורשא) פרשת ויקהל סימן ה):
"אכן רוח היא באנוש ונשמת שדי תבינם (איוב לב) וכל הבינה שבבצלאל מנשמת שדי שנתן בו, ואמלא אותו רוח אלהים בחכמה שהיה חכם בתורה, בתבונה שהיה מבין בהלכה, ובדעת שהיה דעתו מלאה בתלמוד, ובכל מלאכה כמשמעו".
וזה כוחו של אומן, שיכול לבטא באומנותו מסרים שקלט בדרך עצמית. אם הוא מביע איזה רעיון בדרך ציור או שיר, הרי הרעיון עובר עבוד נפשי של האומן שמוציא אותו מן הכוח אל הפועל.
כך בצלאל ביטא באומנותו בחכמה בינה ודעת, עם כל הכוונות של צירוף אותיות שבהם נבראו שמים וארץ.
יתרה מזאת, אנו מוצאים, שבצלאל השכיל לדעת אפילו דברים שלא ציווהו משה:
"רבי תנחומא משום רב הונא אמר: (שמות לח) ובצלאל בן אורי בן חור למטה יהודה עשה את אשר צוה אותו משה לא נאמר, אלא 'את כל אשר צוה ה' את משה', אפילו דברים שלא שמע מפי רבו, הסכימה דעתו למה שנאמר למשה בסיני", ואף שינה ממה שציווה לו משה "אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן: בצלאל על שם חכמתו נקרא. בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא למשה: לך אמור לו לבצלאל עשה לי משכן ארון וכלים, הלך משה והפך, ואמר לו: עשה ארון וכלים ומשכן. אמר לו: משה רבינו, מנהגו של עולם - אדם בונה בית ואחר כך מכניס לתוכו כלים, ואתה אומר: עשה לי ארון וכלים ומשכן! כלים שאני עושה - להיכן אכניסם? שמא כך אמר לך הקדוש ברוך הוא: עשה משכן ארון וכלים. אמר לו: שמא בצל אל היית וידעת!"
כל זה מלמד עד כמה ניתן לו רשות לחדש חידושים של תורה שבעל פה במשכן שכולו נבנה כאשר ציווה ה' את משה.
מובא במדרש
"ראה קראתי בשם אמר רבי יוחנן ג' דברים מכריז עליהן הקב"ה בעצמו ואלו הן רעב דכתיב כי קרא ה' לרעב, ושובע דכתיב וקראתי אל הדגן והרביתי אותו. פרנס דכתיב ראה קראתי בשם בצלאל, אמר רבי יצחק אין מעמידין פרנס על הצבור אלא אם כן נמלכין בצבור שנא' ראה קראתי בשם בצלאל, אמר לו הקב"ה למשה משה הגון עליך בצלאל אמר לפניו רבש"ע אם לפניך הגון לפני לא כל שכן. אמר לו אף על פי כן אמור להן לישראל, הלך ואמר להן לישראל הגון עליכם בצלאל אמרו משה רבינו אם לפני המקום ולפניך הגון עלינו לא כל שכן".
מדוע נחשב בצלאל לפרנס אם הוא עשה רק מה שציווהו ה'? ולפי מה שהסברנו לעיל מובן, בצלאל עשה במשכן הרבה דברים ע"פ חכמתו, הוא נתבקש ליצור דירה לשכינה, ודבר זה יוכל להתגשם רק מתוך רצון והתבוננות של ישראל, ולכן בצלאל מביע במלאכת המשכן את רצון ישראל להשרות שכינה ביניהם, וכל אומנותו היא מושפעת מכוחם לכן הוא נחשב פרנס של ישראל ושלוחם לענין זה.
לפי זה מובן כיצד המשכן מהווה תקון לחטא העגל, כפי שאמרו במדרש (שמות רבה (וילנא) פרשה מח):
"ד"א ראו קרא ה' בשם, הה"ד (ישעיה נד) הנה אנכי בראתי חרש, זה בצלאל, נופח באש פחם, חטאו ישראל באש שנאמר (שמות לב) ואשליכהו באש ויצא העגל הזה, בא בצלאל ורפא את המכה, משל לתלמידו של רופא שנתן רטייה על מכה אחת ונתרפאת והיו מקלסין אותו אמר להם רבו קלסו לי שלמדתיו, כך היו הכל אומרים בצלאל בחכמתו ובתבונתו עשה את המשכן, אמר הקב"ה אני הוא שבראתיו ולמדתיו שנאמר הנה אנכי בראתי חרש לפיכך אמר משה ראו קרא ה' בשם".
מפני שעיקר חטא העגל הוא בכך שעשו דבר שלא ציווהו ה', ומאידך גיסא המשכן נעשה כולו כאשר ציווהו ה', אבל גם המשכן נעשה בחכמה ובדעת של בצלאל שהיתה מכוונת לרצון ה' ולכן היה בה תיקון לחטא העגל.
את התכונות האלו ירש בצלאל מסבתו מרים (שמות רבה (וילנא) פרשה מח):
"וכל השבח הזה מנין לו משבט יהודה ומהיכן זכה לכל החכמה הזאת בזכות מרים שנאמר (שם /שמות/ א) ויעש להם בתים, ומה היו הבתים בית הכהונה ובית המלכות, יוכבד נטלה כהונה ומלכות, אהרן כ"ג, משה מלך שנאמר (דברים לג) ויהי בישורון מלך, ומרים נטלה חכמה שהעמידה בצלאל ויצא ממנו דוד שהיה מלך שנא' (דה"א =דברי הימים א'= ב) ותלד לו (אפרת) את חור וכתיב (שמואל א' יז) ודוד בן איש אפרתי שבא מן מרים שנקראת אפרת".
מרים מתוארת במדרש כמי שנטלה חכמה, מצאנו שהיא גילתה מנהיגות והוכיחה את אביה על פי אמונתה, בדברים שלא שמעה ממנו אלא הבינה בעצמה שכך צריך לעשות, והצליחה לשכנע אותו בצדקתה, וכך גם בצלאל גילה מנהיגות ובנה משכן בחכמה בבינה ובדעת והצליח להשרות שכינה בישראל.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.











