ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חנוכה
- שיחות לחג החנוכה
- הלכה מחשבה ומוסר
- עבודת ה', מצוות ותשובה
- הפצת יהדות
אלא שלפעמים אפילו התוכניות הטובות ביותר (גם של רבנים), משתבשות. הדברים המרגיזים האלה פשוט לא תפקדו כמו שצריך. אחרי שהדלקנו את הלהבה הראשונית, האש גוועה חיש מהר. אחרי ששיחקתי הרבה עם הפתילות, הצלחתי ברוב המקרים להשיב את הלהבה, על אף שלא תמיד עלו מאמציי יפה. המצווה המשמחת של הדלקת נרות חנוכה הפכה לחוויה בלתי נעימה ועתירת מתח ותסכול בגלל אותן כוסיות שמן זית שהיו אמורות להיות נקיות ומושלמות.
לא התנחמתי בעובדה שכמעט כל אדם שרכש את כוסיות שמן הזית המוצק של החברה המסוימת הזאת לנרות חנוכה גם הוא סבל מקשיים ותסכולים. הכוסיות האלה הרי לא נמכרו במחיר מציאה! נדמה היה שחג החנוכה נהרס במידה רבה בגלל כוסיות שמן הזית האלה. יכולתי להשתמש בנרות, כמובן, אבל רציתי להימנע מהניקוי הבלתי נמנע של טפטופי השעווה. (אני משוכנע כעת, לאחר צבירת ניסיון אישי רב-שנים שאין דבר כזה נרות חנוכה שאינם מטפטפים.) מכל מקום, אני תמיד מעדיף להדליק נרות חנוכה בשמן זית. משום כך התעקשתי להוסיף ולהשתמש בכוסיות שמן הזית בכל ימי החנוכה למרות התסכול.
אבל הייתה קרן אור גם בכל התסכול הזה - הטור המבריק הזה הואר מתוך נבכי מוחי החשוכים. בעזרת מחקר מדעי קפדני ומדוקדק אף גיליתי שהפגם בכוסיות השמן לא היה בשמן אלא בפתילות. הן פשוט לא ספגו את השמן כראוי. לא משנה כמה השמן מושלם, פתילות גרועות מסכלות את הדלקת הנרות הקדושים שוב ושוב.
דומני שזה נכון גם כשמדובר בחברה היהודית היום. יש לנו אספקה בלתי נדלית כמעט של שמן מעולה - ידע תורני, חכמים, כישרונות וכמויות, אך משום-מה רובו כמעט שלא זוכה לראות אור יום. אין מספיק פתילות יעילות - מורים, רבנים, גיבורים ומנהיגים - שמוכנים ומסוגלים לספוג את השמן הזה ולהפוך אותו לאור שיאיר לנו וידריך אותנו.
אולי אי אפשר ללמד מנהיגות, אבל בוודאי אפשר לטפח ולעודד אותה. חייב להיות תמריץ לא רק למילוי כוסית השמן הפרטית, להשגת ידע תורני לעצמך, אלא גם לתפקיד החשוב לא פחות של הפתילה, של מי שמפיץ את אור התורה לעם שרובו מגלה בּוֹרוּת בכל הנוגע למורשתו, לעברו המפואר ולייעודו התובעני. לשם כך תלמידי חכמים צעירים ומנהיגים בפוטנציה צריכים לגלות נכונות להקריב, לכאורה, מעט מזמנם ומהנוחות הרוחנית שלהם על מנת לשרת את הקב"ה ואת עם ישראל. דאגה לרווחה הרוחנית של יהודים אחרים היא ערך עליון שיש לחזק בכל רובד של המערכת החינוכית שלנו. "וכשאני לעצמי מה אני?" הלל חשב לא רק על השמן אלא גם על הפתילות.
רבותינו מציינים שנס פך השמן במקדש היה בעצם שחזור של הנס שעשה אלישע עם אלמנת הנביא עובדיה. אלישע אמר לה לאסוף כלים, בלתי מוגבלים במספרם, ולהתחיל לצקת את השמן מכלי קטן של שמן שהיה לה בביתה. הוא אמר לה לא להתקמץ או להיזהר בעניין מספר הכלים שהיא אוספת. היא עשתה כדבריו, לפחות לפי הבנתה ולשביעות רצונה, ושאלה משכניה ומחבריה כלים רבים מאוד, ובדרך נס הצליח כלי השמן הקטן למלא את כל הכלים שהיא הכינה. היא צפתה בהתרגשות בשמן שעתיד להציל אותה ואת משפחתה מרעב ומשעבוד בעודה יוצקת אותו אל הכלים. רק כשהיא ביקשה עוד כלי כדי למלא אותו בשמן ובנה אמר לה שאין עוד כלים, זרימת השמן נעצרה.
אין לעם היהודי מחסור בשמן נסי. המחסור הוא רק בכלים, בפתילות שסופגות את השמן ומביאות אור וזוהר לזולתם. גם זאת משימה מתסכלת - לשכנע אנשים לנהוג באלטרואיזם, בזולתנות החיונית כל כך לכך שגם לאנשים אחרים יהיה בחייהם מעט שמן ואור רוחני. עם זה, נראה לי שזה אחד הלקחים שהחשמונאים ביקשו ללמד אותנו. מי ייתן ונרות חנוכה שמהם נפרדו לא מזמן יוסיפו להאיר את דרכנו בטוב ובבריאות.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
