ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- עבודת ה', מצוות ותשובה
- הפצת יהדות
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
הבייסבול, כמו דודנו הבריטי הקריקט, הוא משחק בלי שעון עצר. אין לו מגבלת זמן שרירותית. משחקים את המשחק עד שהוא מגיע לסופו, ולא משנה כמה זמן זה לוקח. בענפי ספורט חשובים אחרים באמריקה – פוטבול, כדורגל, כדורסל והוקי – יש תמיד שעון קפדני שמגביל את משך המשחק לפרק זמן שנקבע מראש ומגביל בזמן אפילו חלק מהמהלכים בתוך המשחק.
הלחץ של הזמן ההולך ומתמעט במשחק, יוצר לחץ עצום על השחקנים ומלחיץ את הצופים בו לא פחות. צפייה במשחק שנשלט על ידי השעון איננה אירוע מרגיע בדרך כלל. כל זה לא נכון כשמדובר בבייסבול, משחק שתמיד משוחק בקצב ג'נטלמני, עם הפסקות גדולות במשחק ובפעילות.
על אף שזה משחק נהדר של כישורי היחיד וכושרו הגופני ויש בו גם מסתורין וניואנסים, מה שמאפיין את המשחק הזה הוא בעיקר חן ודיוק או כפי שהוא מכונה, "משחק של אינצ'ים". אפשר אולי לומר שהפוטבול כבר תפס את מקומו כספורט לאומי בארה"ב, אבל הוא עדיין מושך עשרות מיליוני אנשים לעונותיו הארוכות ולקבוצות הרבות שלו. זה עדיין משחק משפחתי, ואני מאמין שזה במידה מסוימת גם בגלל אופיו הלא מוגבל בזמן. הסבלנות משרה תחושת רווחה ושלווה גם כשהקבוצה שאתה אוהד מפסידה. ודי אם תתמכו בקבוצות של שיקגו כדי שתבינו למה אני מתכוון.
אתם ודאי שואלים בקוצר רוח איך זה נוגע ליהדות, לעם היהודי או לכל מחשבה רצינית ועמוקה? ואני משיב שיש לזה קשר הדוק ליהדות ולהשקפת התורה על העולם ועל האמונה. אחד השיעורים הבסיסיים שהיהדות מלמדת אותנו הוא סבלנות כלפי הזמן והאירועים.
היינו סבלניים דורות רבים בהמתנה להזדמנות לחזור לארץ-ישראל ולזכות שוב בעצמאות לאומית ובריבונות. בכל פעם שהוצבו על בוא הגאולה או על ראשית ימות המשיח מגבלות של זמן, באה איתן גם אכזבה אם לא אסון לאומי.
אין מגבלת זמן על הייעוד היהודי. לעולם לא ייגמר לנו הזמן, כי היהדות משחקת משחק נטול זמן. הצבת מגבלת זמן שרירותית על החלומות, התקוות והחזונות שלנו משפילה אותם ופותחת פתח להערכות חסרות שחר. מגבלות על הזמן מכלות את האנרגיה שלנו, ובאופן פרדוקסלי, הלחצים שנובעים ממגבלות זמן פוגעים לא פעם ביעילות ובכישורים שלנו. היהדות תמיד שמה דגש על המחר ולא על היום. יעקב אבינו התעקש ש"ביום מחר כי תבוא על שכרי". וזאת השקפת היהדות על החיים באופן כללי.
אנחנו כל הזמן שומעים אנשים בישראל מזהירים אותנו שהזמן איננו לצדנו. מעולם לא הבנתי על מה מבוססת האמירה הזאת בנוגע לעם היהודי ולמדינת ישראל. אם בכלל, הזמן פועל לטובתנו, מאחר שאין שום מגבלת זמן על המשחק שלנו. התבוננות אובייקטיבית בסיפור של העם היהודי בארץ-ישראל במאה החולפת יאשר את הקביעה הזאת.
ב-1900 היו 6,000 יהודים כאן, וכיום יש כאן יותר משישה מיליון. האתגרים והקשיים שלנו עדיין גדולים כתמיד, אבל אין סיבה לחשוש ממה שיקרה מחר. בבייסבול ידוע שהמשחק נגמר רק כשהוא נגמר. לאחר שהצלחנו להאריך ימים גם אחרי אינספור אויבינו בסיפור הארוך של הציוויליזציה, רק הגיוני לצפות לאותה התוצאה גם מול יריבינו הנוכחיים. מאחר שאין שום מגבלת זמן על המשחק שלנו, אנחנו צריכים להתבצר, להתכונן לטווח הארוך, להתאזר בסבלנות ולנצל הזדמנויות שתמיד צצות כך או אחרת.
כבר צריך להיות ברור לכולם שאין לנו פיתרונות אינסטנט ולא עומד לרשותנו שום תהליך שלום קסום. לכן אנחנו יכולים רק לאחוז בנשק מצד אחד ולהמשיך לבנות ולפתח את המולדת מצד שני, כמו בימיו של נחמיה, "באחת ידו עושה במלאכה ואחת מחזקת השלח". אין מגבלת זמן על המשחק הזה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
