ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- עבודת ה', מצוות ותשובה
- הפצת יהדות
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
טבע האדם הוא להתמקד בפרטים ולא לראות את התמונה הכוללת מתוך פרספקטיבה היסטורית וחברתית. המדרש אומר שאחת התכונות החשובות באישיות של אברהם אבינו הייתה "וירא את המקום מרחוק".
מקרוב הר המוריה, הר הבית, איננו מרשים כל כך. אין ספק שהוא לא המטהורן או האוורסט. עם זאת, כמו אחיו, הר סיני, הוא ה-הר בכל מה שנוגע לתרבות ולקדמה האנושית. מרחוק, מפרספקטיבה היסטורית, הוא מתנשא מעל כל הר ופסגה אחרת.
ובכן, לא רק את הר המוריה חייבים לראות בפרספקטיבה אלא גם את ארץ ישראל ומדינת ישראל. מקרוב רואים ארץ מוקפת עוינות ולעתים אלימות, ארץ עם בעיות כלכליות, חברתיות, דתיות ודיפלומטיות קשות, מדינה מלאה מגרעות וחסרונות. אך כשרואים את התמונה הגדולה יותר, ממרחק, בפרספקטיבה, פתאום נגלה לנגד עינינו נס אדיר.
המאבק של הקהילות היהודיות בתפוצה להמשיך להתקיים ולהישאר יהודיות הוא עצום. אפילו במעוזים הבטוחים והחזקים ביותר של החיים התורניים, בשכונות האורתודוכסיות, המאבק הזה תמיד קיים ותמיד קשה. למרות כל הוויכוחים והמהומות שמעוררות סוגיות חברתיות – ואלה סוגיות חברתיות ולא רק דתיות – בחברה הדתית בישראל, הקשיים והאתגרים שעומדים בפני אורח החיים הדתי בישראל הם כאין וכאפס לעומת אלה שקיימים בכל מקום אחר בעולם.
אלא שכאשר אדם חי בארץ ישראל ועסוק בבעיות היומיום הבלתי פוסקות של החיים באופן כללי ושל החיים היהודיים בפרט, אין לו בסיס להשוואה או מושג אמיתי של יחסיות ופרספקטיבה. משני הצדדים נשמעת הרבה רטוריקה קיצונית, וזו מאפיינת את כל הסיעות והפלגים שקיימים בחברה הישראלית המגוונת כל כך.
מאחר שהזיכרון שלנו מהעבר עוות, אם לא נמחק כליל, על ידי השואה ועל ידי העקירה של יהדות ספרד, אין לנו בסיס אמיתי שיאפשר לנו להשוות באמת את החיים היהודיים לפני מאה שנים לעומת מה שהם היום. אנחנו לא יכולים לראות את עצמנו מרחוק, ולכן "הענן הקשור על ההר" לא נראה לנו. לכן הנביא מתאר אותנו כ"העם ההולכים במחשכי זמן".
אחת האופנות של ימינו שבאה מהטלפונים החכמים-מדי שיש לנו היא הנטייה של אנשים לצלם את עצמם בכל מיני הזדמנויות, מה שמכונה "סלפי". מה שאנחנו צריכים היום הוא "סלפי" טוב של היהודים בהקשר של ארצם ומדינתם.
כשאדם מבקר במוזיאון לאמנות, ויש אנשים שבאמת עושים את זה, הוא לא צריך להתבונן ביצירות המופת מקרוב מדי. כשאדם עומד קרוב מדי ליצירת אמנות, מה שנגלה לעיניו הוא רק מריחות צבע אקראיות על קנבס. רק כאשר הוא מתרחק קמעה ומתבונן שוב בציור, הוא יכול להבחין בגאונות ובכישרון הגדול של האמן. אמנם הצייר צייר את התמונה מקרוב, אך הוא התכוון שיתבוננו ביצירה שלו ויעריכו אותה ממרחק.
התלמוד אומר בצורה ברורה שאין אמן גדול מהקב"ה – "אין צייר כאלוקינו". נראה שגם הוא רוצה שנתבונן ביצירה שלו מרחוק, בפרספקטיבה, מתוך דיוק היסטורי ועם פליאה והערכה. דומני שזה נכון שבעתיים כשמדובר בארץ-ישראל ובהקמתה המחודשת של מדינת הלאום במולדתו של העם היהודי. זה לב העניין.
אין ספק שדגש גדול יותר על פרספקטיבה היסטורית ודתית הוא תחום אחד במערכת החינוך שלנו שאפשר וצריך לשפר. ניתוח אמיתי של המצב, עובדות מדויקות, פחות פנטזיה וסיפורי מעשיות ויותר התרכזות בתמונה הכוללת במקום בחלקים הנפרדים של החברה הישראלית והיהודית, כל אלה יסייעו לנו להרגיע את המים הסוערים של המחלוקת בעולם היהודי.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
