ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- עבודת ה', מצוות ותשובה
- הפצת יהדות
זה טוב מאוד לתעשיית התיירות, לבעלי מלונות וליצרני הדגלים. זה פחות נוח לירושלמים המצויים שמגלים שהכבישים שלהם, העמוסים ממילא, נחסמים באופן שרירותי בגלל המעבר של אורחים נכבדים וחשובים לכאורה.
אבל זה, כמובן, תשלום קטן על היותנו המדינה החשובה ביותר בעולם, או לפחות באו"ם. השבוע זכינו בביקור רשמי של פרנסואה הולנד, נשיא צרפת. הדגל הצרפתי מתנופף בעוז ברחובות ירושלים, גם אם הפקקים שמתחתיו חמורים יותר מהרגיל.
אני שמח מאוד שיש לנו אורחים כאלה. אחרי שאלפיים שנים היינו האסקופה הנדרסת של העולם, אני שמח לראות שחלק ניכר מהעולם כובש שביל אל דלתנו. כבר לפני אלפי שנים סיפרו לנו נביאי ישראל שימים כאלה וביקורים כאלה עתידים לבוא.
אנחנו מורגלים כל כך בנסים בחיי היומיום שלנו, בנסים שהפכו לחלק מקיומנו במדינת ישראל, עד שאנחנו אדישים אפילו לנבואות שמתגשמות לנגד עינינו ממש. לפני מאתיים שנה נפוליאון ביקר בארץ ישראל ככובש. היום פרנסואה הולנד מבקר אותנו כאורח שמכריז על הערצתו ותמיכתו בישראל.
ליהודים ולמדינת ישראל יש עבר רב תהפוכות, במקרה הטוב, עם צרפת. בימי הביניים גורשו היהודים מצרפת, וספרי התלמוד נשרפו בכיכר הגדולה של פריז. למרות זאת, רש"י, שחי מאה שנים לפני שהאירועים העגומים האלה התרחשו, היה חלק מהחברה הצרפתית, ולא מעט מהצרפתית העתיקה השתמר בכתביו.
בית המדרש של בעלי התוספות ושיטת הלימוד הקפדנית שלהם היו בעצם מוצר צרפתי. בסוף המאה ה-18, כשהמהפכה הצרפתית החלה והמלך מבית בורבון הודח מכס המלוכה, הבטיחו הצרפתים חירות, שוויון ואחווה לכולם. עשר שנים אחר-כך, וביתרון קטן מאוד בבית המחוקקים, קוימה ההבטחה הזאת והוחלה גם על היהודים.
אך צרפת הייתה שטופה אנטישמיות לכל אורך המאות ה-19 וה-20. משפט דרייפוס בסוף המאה ה-19 רק חשף את הפנים המכוערות האמיתיות של הרגשות האנטי-יהודיים בצרפת. בשנות ה-30 של המאה העשרים, כשיהודי ששמו ליאון בלום שימש כראש ממשלת צרפת, לעג לו יריבו הפוליטי ואמר "מוטב היטלר ולא בלום". במלחמת העולם השנייה, שיתפה ממשלת וישי הצרפתית פעולה, מרצונה החופשי, עם הכובש גרמני בהשמדת עשרות אלפי יהודים צרפתים ובביזת רכושם.
אחרי המלחמה, בהתקף של חרטה, סייעה צרפת למאבק הציוני בהברחת פליטים יהודים מאירופה לארץ ישראל, ובשנות ה-50 וה-60 הייתה צרפת ספק הנשק העיקרי של מדינת ישראל, בייחוד של מטוסים, וסייעה למדינת ישראל לבנות את הכור האטומי בדימונה. אך כאשר עלה דה-גול לשלטון, הוא נעשה אנטי-ישראלי ואמר דברים מכוערים על העם היהודי בכללו. בחיים תמיד יש מזה וגם מזה.
בעשור האחרון היו בצרפת הרבה התקפות נגד יהודים. הטבח בבית הספר היהודי בטולוז לפני כמה שנים היה רק המקרה המזוויע ביותר בסדרה של מעשי אלימות נגד יהודים והשחתה של מוסדות יהודיים. הולנד גינה את מעשי הזוועה האלה, ובצדק, אך יהודי צרפת עדיין לא מרגישים שם בנוח, וזאת בלשון המעטה.
לאחרונה אנחנו שומעים לא מעט צרפתית ברחובות ירושלים, כאשר יותר ויותר צעירים יהודים מצרפת לא רואים את עתידם בצרפת. אוכלוסייה מוסלמים הולכת וגדלה בצרפת, כמו גם בשאר מדינות אירופה, אינה מבשרת טובות לשלוות הנפש של היהודים בארץ ההיא או ביבשת ההיא.
לאנטישמיות בצרפת יש מקורות שונים: מוסלמים, אנשי דת קתולים ימניים, אינטלקטואלים שמאלנים וההשקפה הכללית הנטועה עמוק בצרפתים שהיהודים והיהדות הם מחוץ לתחום של התרבות הצרפתית והחיים הלאומיים בצרפת. מה הולנד יכול לעשות כדי לשנות את כל זה? אפשר רק לשער.
כרגע אנחנו מרוצים מזה שהוא לפחות זהיר מאוד בעניין איראן וכוונותיה הטובות לכאורה. ולכן אנחנו מקבלים אותו בשמחה, פחות או יותר, אך גם עם מידה חיונית של הסתייגות וזהירות. אין חברות בין אומות ריבוניות, רק אינטרסים לאומיים.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
