ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- עבודת ה', מצוות ותשובה
- הפצת יהדות
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
גילה בת רחל
יצירת הפרוזה המרהיבה הזאת התאפשרה לא משום שאני יכול להקליד על המחשב ביד שמאל אלא מפני שיש לי תוכנת הכתבה קולית שמאפשרת לי להדפיס, כביכול, בלי ידיים. אבל יש הרבה דברים אחרים שאני פשוט לא מסוגל לעשות ביד שמאל. למדתי ענווה מהצורך להיעזר באנשים אחרים לפעולות שגרתיות ופשוטות כמו כפתור החולצה והמעיל, קשירת שרוכים ושאר מטלות יומיומיות שאת תיאורן אשאיר לדמיון שלכם. העובדה שאני לא יכול להניח בעצמי את התפילין על זרועי ואני נדרש לכמה אנשים טובים שיסייעו לי במשימה הקדושה הזאת הייתה בשבילי סוג של צלצול השכמה. תמיד התגאיתי בזה שאני אדם עצמאי והשליתי את עצמי לחשוב שאני מספק את כל צרכיי בעצמי. הקב"ה הראה לי שזאת הייתה מחשבה של רהב ואמונה לא מוצדקת בעצמי.
בספר על פיזיקה שקראתי פעם אמר הפרופסור המלומד ששמונים וחמישה אחוז מהמולקולות שמסתובבות בחלל באקראי ינועו לכיוון ימין. מה שמעניין בתופעה הזאת, לדעתי, הוא העובדה שהאחוז הזה קרוב לאחוז האנשים הימניים בעולם. אין ספק שעולמו של הבורא מעדיף את הימניים. רק תשאלו כל איטר איך הוא מרגיש כשהוא יושב באמצע שולחן האוכל כשהוא מוקף באורחים ימניים. בענפי ספורט מסוימים משלמים יותר לאתלטים איטרים. זה נכון בבייסבול ואולי גם בטניס, אך ברוב הפעילויות של האנושות יש העדפה לימניים, והעולם ומכשיריו בנויים באופן שמתאים לרוב הזה. מאחר שאני איטר רק באופן זמני, אני נמצא בעמדת נחיתות מוחלטת משום שיד שמאל שלי איננה היד הדומיננטית שלי, ולכן אני בעצם ימני איטר. אין בביתי ולו מכשיר אחד שמותאם ליצור כזה, ולכן חוסר הישע שלי פוגע מאוד באגו הבריא שלי.
בעקבות זאת הגעתי לתובנה חדשה באשר לסיבה שבגללה אנחנו, הימניים, מניחים תפילין על יד שמאל, היד החלשה יותר שלנו. השאלה מדוע התורה רצתה שנניח תפילין על היד החלשה במקום על היד החזקה היא שאלה גדולה. אחרי הכול, התפילין נועדו להזכיר לנו את קדושת עבודת האל, את הנאמנות שלנו לתורה ואת התפיסה הנצחית של שכר ועונש בעולמו של האל. אם כך, לא היה הגיוני יותר שהיד הדומיננטית, היד החזקה שלנו, זו שבה אנחנו יכולים לעשות הרבה, תהיה היד שצריכה להיות כרוכה בתפילין?
אבל למדתי, מהתקרית המצערת הזאת, שיש שיעור חשוב גם בצורך להשתמש ביד החלשה יותר בחיים ושירות האל. השימוש ביד החלשה שלנו כבסיס לתפילין מזכיר לנו ולבורא שאפילו היד החזקה שלנו היא בעצם חלשה ושברירית. התורה כל הזמן שואפת להזכיר לנו את מצבנו האמיתי, את השבריריות של הקיום ואת התלות הגדולה שלנו בטובו של האל ובעזרתו הבלתי פוסקת. היד החלשה שלנו מזכירה לנו גם את הצורך במשפחה, חברה, קהילה ובנוכחות ובעזרה של אנשים רחומים וטובים.
אני לא ממליץ על פציעת מרפק כדי ללמוד את הלקחים האלה. עם זאת, אפשר ללמוד משהו מכל ניסיון בחיים, ודברי חז"ל, "כל מה שהקב"ה עושה - לטובה", נכונים גם לתאונות שקורות לרבנים מגושמים.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
