ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- עבודת ה', מצוות ותשובה
- הפצת יהדות
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
גילה בת רחל
יצירת הפרוזה המרהיבה הזאת התאפשרה לא משום שאני יכול להקליד על המחשב ביד שמאל אלא מפני שיש לי תוכנת הכתבה קולית שמאפשרת לי להדפיס, כביכול, בלי ידיים. אבל יש הרבה דברים אחרים שאני פשוט לא מסוגל לעשות ביד שמאל. למדתי ענווה מהצורך להיעזר באנשים אחרים לפעולות שגרתיות ופשוטות כמו כפתור החולצה והמעיל, קשירת שרוכים ושאר מטלות יומיומיות שאת תיאורן אשאיר לדמיון שלכם. העובדה שאני לא יכול להניח בעצמי את התפילין על זרועי ואני נדרש לכמה אנשים טובים שיסייעו לי במשימה הקדושה הזאת הייתה בשבילי סוג של צלצול השכמה. תמיד התגאיתי בזה שאני אדם עצמאי והשליתי את עצמי לחשוב שאני מספק את כל צרכיי בעצמי. הקב"ה הראה לי שזאת הייתה מחשבה של רהב ואמונה לא מוצדקת בעצמי.
בספר על פיזיקה שקראתי פעם אמר הפרופסור המלומד ששמונים וחמישה אחוז מהמולקולות שמסתובבות בחלל באקראי ינועו לכיוון ימין. מה שמעניין בתופעה הזאת, לדעתי, הוא העובדה שהאחוז הזה קרוב לאחוז האנשים הימניים בעולם. אין ספק שעולמו של הבורא מעדיף את הימניים. רק תשאלו כל איטר איך הוא מרגיש כשהוא יושב באמצע שולחן האוכל כשהוא מוקף באורחים ימניים. בענפי ספורט מסוימים משלמים יותר לאתלטים איטרים. זה נכון בבייסבול ואולי גם בטניס, אך ברוב הפעילויות של האנושות יש העדפה לימניים, והעולם ומכשיריו בנויים באופן שמתאים לרוב הזה. מאחר שאני איטר רק באופן זמני, אני נמצא בעמדת נחיתות מוחלטת משום שיד שמאל שלי איננה היד הדומיננטית שלי, ולכן אני בעצם ימני איטר. אין בביתי ולו מכשיר אחד שמותאם ליצור כזה, ולכן חוסר הישע שלי פוגע מאוד באגו הבריא שלי.
בעקבות זאת הגעתי לתובנה חדשה באשר לסיבה שבגללה אנחנו, הימניים, מניחים תפילין על יד שמאל, היד החלשה יותר שלנו. השאלה מדוע התורה רצתה שנניח תפילין על היד החלשה במקום על היד החזקה היא שאלה גדולה. אחרי הכול, התפילין נועדו להזכיר לנו את קדושת עבודת האל, את הנאמנות שלנו לתורה ואת התפיסה הנצחית של שכר ועונש בעולמו של האל. אם כך, לא היה הגיוני יותר שהיד הדומיננטית, היד החזקה שלנו, זו שבה אנחנו יכולים לעשות הרבה, תהיה היד שצריכה להיות כרוכה בתפילין?
אבל למדתי, מהתקרית המצערת הזאת, שיש שיעור חשוב גם בצורך להשתמש ביד החלשה יותר בחיים ושירות האל. השימוש ביד החלשה שלנו כבסיס לתפילין מזכיר לנו ולבורא שאפילו היד החזקה שלנו היא בעצם חלשה ושברירית. התורה כל הזמן שואפת להזכיר לנו את מצבנו האמיתי, את השבריריות של הקיום ואת התלות הגדולה שלנו בטובו של האל ובעזרתו הבלתי פוסקת. היד החלשה שלנו מזכירה לנו גם את הצורך במשפחה, חברה, קהילה ובנוכחות ובעזרה של אנשים רחומים וטובים.
אני לא ממליץ על פציעת מרפק כדי ללמוד את הלקחים האלה. עם זאת, אפשר ללמוד משהו מכל ניסיון בחיים, ודברי חז"ל, "כל מה שהקב"ה עושה - לטובה", נכונים גם לתאונות שקורות לרבנים מגושמים.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.










