ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- עבודת ה', מצוות ותשובה
- הפצת יהדות
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
שירה בת מיכל מסודי
המדרש הזה תמוה ביותר. הפילוסופים היוונים הקדמונים היו עוד בימי בית ראשון. תלס חי שש מאות שנה לפני הספירה, ופרמנידס חמש מאות שנה לפני הספירה. סוקרטס, אפלטון ואריסטו – כל אלה עוד היו בסוף ימי בית ראשון ובתחילת בית שני. חז"ל אפילו לא מזכירים אותם. היחיד שמוזכר הוא אפיקורוס בגלל דעותיו הכפרניות, ובתור מי שיש לדחות לגמרי את שיטתו מתוך לימוד תורה אינטנסיבי: "הווי שקוד ללמוד תורה, ודע מה שתשיב לאפיקורוס" (אבות ב, יד).
הסיפור התמוה ביותר ביחס לחוכמת יוון הוא על רבי יהושע בן חנניה, שנוסע לאתונה כדי לשבות את חכמיה, להתווכח איתם, ולבסוף לגרום בעקיפין למותם. היינו מצפים שיהיה שם דיון פילוסופי עמוק, אבל הגמרא מביאה שאלות מוזרות ששאלו החכמים, ותשובות מוזרות לא פחות של רבי יהושע, כמו "במה מולחים מלח שהסריח?", "במה קוצרים ערוגה של סכינים?" ועוד (בכורות ח, ב). פרשנים רבים טרחו להסביר את הרמיזות בשאלות ובתשובות, שמתוכן נתמקד בשאלה אחת שעשויה להמחיש את עמדת חז"ל ביחס לשיטות רוחניות שונות. זקני אתונה שאלו: היכן אמצע העולם? התשובה הייתה: אמצע העולם הוא המקום שבו אני עומד, ואם תרצו הוכחה – הביאו חבלים ותמדדו.
במילים אחרות: אני הוא אמצע העולם, בידי האמת שניתנה מסיני ואיני זקוק להוכיח אותה לאיש. מי שרוצה לערער על כך מוזמן להתאמץ ולנסות. מי שבטוח בעמדתו, באמונתו ובתפיסת עולמו, אינו חי בתחושה שעליו להוכיח לכולם למה הוא צודק. קל וחומר שלא ינסה להתיישר לפי התחלפות האופנה הרוחנית, ההגותית או החברתית.
אסור להיכנע
ישנן שלש גישות באשר ליחס שבין תורת ישראל לחוכמת הגויים. ראשונה היא הגישה המתבטלת, הרואה בחוכמת הגויים עיקר ובתורה נגררת אחריה. לשיטה זו, אין התורה אלא סוג של פולקלור, או אפילו ספר מצוות התנהגותי מעשי אך לא מעבר לכך. לכן כשידונו בסוגיה כלשהי הנדונה בעולם, יתבלו את דבריהם במובאה מהמקורות והתוכן כולו יהיה מן החוץ. גישה אחרת תתאים את התורה לשיטה הרווחת באותה עת. אם מודרניזם – התורה מודרנית. עד שהשיטה מתחלפת לפוסט-מודרניזם, אשר בועט במודרניזם ומנתץ אותו – ומעתה התורה פוסט-מודרנית. הגישה השלישית, שבה דוגלת היהדות בכל הדורות, היא להישאר רגועים. אין צורך להסביר עד כמה התורה יפה, והיא לא זקוקה להגנה. אדרבה, העיסוק הנרחב בהתאמה זו גורם להקטנת ערך התורה, כשעמדת המוצא היא נחיתות.
היטיב לבטא זאת הרב יוסף דב סולובייצ'יק: "אסור לנו להיכנע רגשית - אסור לנו להרגיש נחותים, לפתח תסביך נחיתות. הסובל מתסביך נחיתות נכנע בפני הקסם החולף של סיסמה מודרנית פוליטית או אידיאולוגית. אני אומר שלא רק שלא להתפשר, ודאי שלא להתפשר, אלא אפילו שלא להיכנע רגשית, לא להרגיש נחות. אסור שאי פעם יעלה על דעתו של מי שקיבל עליו עול מלכות שמים, שחשוב לשתף פעולה אפילו במשהו עם כיוון של פילוסופיה מודרנית חילונית. לדעתי, אין היהדות זקוקה להתנצל לא בפני האישה המודרנית ולא בפני נציגים מודרניים של הסובייקטיביזם הדתי. עלינו להיות גאים במסורת שלנו" ('זה סיני', דרשה בפני ועידת הרבנים של ארצות הברית, תשל"ה).
ריה"ל, שמכנה את ספרו 'הכוזרי' "ספר תשובות לטענות נגד הדת המושפלת והבאת ראיות להגנה עליה", לא ניסה להסביר למה אנחנו חכמים ונאורים כמו שאר אומות העולם. נהפוך הוא, הוא הסביר כי רק לנו ניתנה תורה שמקורה באמת האלוקית המוחלטת, ובשר ודם לא יוכל להתמודד עמה. הוא הסביר בטוב טעם עד כמה האמת והצדק איתנו, וכמה טעויות יש בשיטות האחרות.
גם הרמב"ם, שלדעת רבים מחכמי ישראל לא פעל באופן נכון, אינו מתיישר לפי הפילוסופיה האריסטוטלית, אלא מקבל את חלקה שנראה לו מתאים לאמונת התורה, ודוחה חלק אחר שלה. גם במורה נבוכים, אין הפילוסופיה אלא שלב בדרך לנבואה תוך קיום מצוות בהידור ובעומק ההבנה.
אלא שעד ההתייחסות השיטתית הראשונה, עברו לכל הפחות כ-1400 שנים, רס"ג במאה העשירית והרמב"ם במאה ה-12. עיקר ההתמודדות שלנו אינו אלא בעמידה על האמת שבתורתנו, ובעיקר בניהול חיי קדושה ומוסר, עד שהכול אומרים "ראו פלוני כמה נאים מעשיו. אשרי אביו שלימדו תורה, אשרי רבו שלימדו תורה". וכשיש בלבול רוחני, עלינו גם לדעת מה להשיב לאפיקורס.
לא לכל אחד
כבר היו דברים מעולם. לפני שמונים שנה היה הקומוניזם לרעיון מאוד מקובל בחוגים היהודיים הנאורים. היו דרשנים שרצו למשוך את הציבור הנאור והוכיחו בדרשותיהם שהתורה בעד הקומוניזם. מה עשו בכל הדרשות האלה כשהקומוניזם יצא מהאופנה?
יש שיטענו, שלא לחינם מופיעות שיטות רוחניות וחברתיות בעולם והקב"ה רוצה שנלמד מהן. יש בדברים אלה גרעין של אמת, שעלינו לנהוג בו בזהירות גדולה. הראי"ה מדבר על כך שהאלוקות מתגלה דרך כל הבריאה, כולל שירי משוררים וגבורת הגיבורים (צימאון לא-ל חי, אורות, עמ' קיט). אך חשיפת הצד האלוקי שבעולם אינה מלאכה המסורה לכל אדם. זו הפעולה הקשה והמורכבת של "העלאת ניצוצות", כלומר איתור החלקים הטובים, הארתם וחיבורם אל מקור הקודש, מכיוון שליסודות הטובים שבכל שיטה אפשר למצוא מקור גדול יותר ומאיר יותר בתורה.
לשם כך נדרשת שליטה מעולה בתורת הנגלה והנסתר, ורמה רוחנית ומוסרית גבוהה מאוד. כשגורמים שאינם עומדים ברמה הנאותה מנסים להעלות ניצוצות משיטות שונות שמחוץ ליהדות, הם עלולים להיכשל ולהכשיל אחרים עמם, כפי שכתב הראי"ה קוק (איגרות ראי"ה, תקנ"ה).
מתוך העיתון בשבע.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.
נח פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי
מידות הראי"ה תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.
