ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- עבודת ה', מצוות ותשובה
- הפצת יהדות
אני עדיין תחת השפעת פורים, ואולי לכן אסתכן ואעז להסביר את עמדתי ביתר פירוט במאמר הזה. אני חושב שכולנו נסכים ששני האירועים המרכזיים בעולם היהודי של המאה הקודמת היו השואה והקמת מדינת ישראל. שני אירועים מכוננים אלה שינו את החברה היהודית של ימינו מקצה לקצה, ואולי אפילו לעולמים. עם זאת, חלק גדול מהיהדות האורתודוכסית מתעלם משני האירועים האלה ומתנהג כאילו לא קרו מעולם.
אין שום התייחסות אליהם בבתי הספר של זרמים אורתודוכסיים ולוח השנה שלהם מתעלם לחלוטין מהימים שמציינים אותם. מה שכן יש שם הוא הלך רוח שעורג לפנטזיה של העולם האידילי שהיה במזרח אירופה, עולם שמוצג באופן כוזב בסיפורים בדיוניים, בביוגרפיות שמציגות אנשים כקדושים ומשמיטות עובדות לא נוחות ובצילומים מפוברקים, עולם שלא היה ולא נברא.
כך נגזר על חברה שלמה של אנשים מלאי כישרונות וחיות לחיות בעבר דמיוני ולהתעלם מההווה ומהמציאות. וכאשר ראיית ההווה מושפעת מנתק חברתי ומהתכחשות להיסטוריה, אזי בהכרח גם הראייה לטווח ארוך של העתיד, שהיא חיונית לא פחות, היא מוטה ומעוותת. במוקדם או במאוחר, החברה הזאת תקלוט את המציאות, וכשזה יקרה, הכאב, הזעם והתסכול על עיוות העבר ועל הכישלונות יהיו קשים מנשוא.
המאבק הגדול של רוב היהדות האורתודוכסית במאה ה-19 ובראשית המאה ה-20 נגד הציונות השפיע על כל תחומי החשיבה וההתנהגות של האורתודוכסיה. עד שנת תרצ"ז, כשיהדות גרמניה כבר סבלה מהטירוף של היטלר וגרמניה כבר איימה על פולין, התנגד הזרם המרכזי של הרבנות האורתודוכסית בפולין בפומבי להקמת מדינה יהודית בארץ ישראל, בטענה שראשי המדינה יהיו בוודאי חילוניים, אם לא אנטי דתיים.
ההערכה הזאת הייתה נכונה, ומאחר שהשואה הייתה אז אירוע שהם לא היו מסוגלים אפילו לדמיין, הם הוסיפו להתנגד לכך שיהודים יעזבו את פולין ויתיישבו בארה"ב או בישראל. בגלל הלך הרוח הזה אז, שאלת השואה מטרידה - מבחינה תיאולוגית לפחות - את היהדות האורתודוכסית יותר מכל מגזר אחר בעולם היהודי אולי.
חלק גדול מהיהדות האורתודוכסית בוחר להתעלם מהשאלה או להמציא הסברים עלובים מאוד לאסון האדיר הזה שפקד אותנו. לדעתי, אין שום תשובה אנושית שמסבירה את האירוע עצמו, ועם זאת, אי אפשר להתעלם ממנו.
אחת ההשלכות של ההתמודדות עם השאלה הזאת היא, כמובן, ההודאה בכך שאנשים דגולים וקדושים יכולים לטעות כשהם מעריכים אירועים בהווה ובעתיד. חלק ניכר מהיהדות האורתודוכסית בוחר להציג את מנהיגיו בעבר ובהווה כקדושים שאינם יכולים לטעות ולכן איננו מסוגל להודות בכך. גישה כזאת מונעת מהעבר לסייע לנו בהבנת ההווה. עבר כוזב מסוכן כמעט כמו היעדר עבר.
ההתמודדות עם קיומה של מדינת ישראל היא נושא מרגיז אף יותר לרוב היהדות האורתודוכסית. הקמת מדינת ישראל בעיקר על ידי יהודים חילוניים שאינם שומרים תורה ומצוות ובאמצעים פוליטיים וצבאיים לא התאימה להשקפה המסורתית של היהודים על האופן שבו ישוב העם היהודי להיות ריבון בארץ ישראל.
הואיל וזה קרה בדרך "הלא נכונה" ובהנהגתם של האנשים "הלא נכונים", זעזעה הקמת המדינה את רוב האורתודוכסיה. אחד המנהיגים הגדולים והקדושים של החברה האורתודוכסית בארץ ישראל בשנות ה-50 אמר שמדינת ישראל לא תחזיק מעמד יותר מ-15 שנה. טוב, ברור שההערכה הזאת הייתה שגויה. אבל גם במקרה הזה כואב מדי להודות שהאיש טעה, ולכן הגישה של חלק ניכר מהעולם האורתודוכסי היא פשוט להתכחש לעובדות, לקיומה של מדינת ישראל, להצלחתה ולעובדה שהיא הגוף הגדול ביותר שתומך בלימוד תורה ובאורח החיים היהודי הדתי והמסורתי.
גם פה כואב מדי להודות שהתפיסה של היהדות האורתודוכסית בעניין מדינת ישראל כבר לא רלוונטית. כל זמן שחלקים גדולים באורתודוכסיה מוסיפים לחיות בעבר דמיוני ולהתכחש למציאות של ההווה, סוגיות כמו גיוס לצבא או שירות לאומי, לימודי ליבה של ידע כללי חיוני בכל בתי הספר הדתיים, הצטרפות לכוח העבודה וצמצום העוני והתפקוד הלקוי של משפחות כה רבות לעולם לא יזכו לטיפול הולם.
הפיתרונות אינם פשוטים ואינם פיתרונות שאפשר להכתיב או לקבוע בחוק, ולא משנה כמה הצעדים האלה ייראו פופולאריים. אך שינוי בהלך הרוח של החברה הזאת והתאמתו להווה חייבים להתרחש ובוודאי יתרחשו בסופו של דבר. העם היהודי תמיד היה מוכן לאתגר הזה, ואין בלבי ספק שנוכל לעמוד בו גם עכשיו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
