ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- עבודת ה', מצוות ותשובה
- הפצת יהדות
התחזיות שלהם לאירועים שיתרחשו היו רחוקות מאוד מלהיות מדויקות, והניתוחים שלהם למצבים התבררו כשטחיים ובעלי ערך אסטרטגי ממשי מועט ביותר. עם זאת, המשכתי לקרוא את השבועונים האלה, מפני שאמי שלחה לי אותם ותמיד שאלה אותי על רווחתם ועל תוכנם.
אבל החוויה הזאת של קריאה בשבועונים ישנים, שנמשכה שנים, ריפאה אותי מהאמונה במומחים פוליטיים, כלכליים ודומיהם. תמיד התרחשו אירועים בלתי צפויים ששמו ללעג את התחזיות ואת ההערכות שלהם. זה תמיד הזכיר לי את הפסוק "יושב בשמים ישחק, ה' ילעג למו".
מסיבה זו, למרות הכול, אימצתי לי הרגל לקרוא שבועונים ישנים, ובהבנה הכוזבת בעליל שלהם לאירועים המדווחים מצאתי לי הנאה מרושעת-משהו ותענוג מעוות. מאחר שרוב האנשים לא קוראים שבועונים ישנים, אלא אם כן הם בחדר המתנה של רופא, אני משער שהשבועונים האלה יכולים להמשיך להנפיק את ההערכות, התחזיות והניתוחים שלהם בלי לחשוש שהקוראים יגלו שהם טועים באופן עקבי... כפי שבאמת קורה.
לאחרונה קראתי גיליון ממארס 2011 של שבועון ישראלי פופולרי בשפה האנגלית. הוא היה מלא בכתבות ומאמרי מערכת על המזרח התיכון החדש שיבוא בעקבות "האביב הערבי" שהביא להדחת שליטי תוניסיה, מצרים ולוב, ובקרוב ידיח את שליטי סוריה, ירדן ומדינות המפרץ.
ובכן, "האביב הערבי" התברר ככישלון חרוץ שלא הביא בעקבותיו שום התקדמות פוליטית או כלכלית. מאות אלפי ערבים נהרגו מאז "האביב הערבי", וכמעט כולם על ידי אחיהם הערבים. חוסר היציבות והנפיצות של המזרח התיכון רק גברו, וכל התחזיות הוורודות על מזרח תיכון "חדש" נראות נלעגות במבט לאחור.
הרטוריקה הקבועה והשחוקה על הפלשתינאים והפיתרונות לבעיה זו שהוצגו בשבועון נראו רחוקים מאוד מהמציאות וכמעט מגוחכים. אין לי בררה אלא לתהות אם המנהיגים הדיפלומטיים והפוליטיים של העולם טורחים לפעמים לקרוא שבועונים ישנים. אני בטוח שאם כן, המדיניות, ההצהרות והמטרות שלהם יהיו הרבה יותר מציאותיות מכפי שהן עכשיו.
אין שום סיבה להמשיך להצליף בסוסים מתים ולשחזר כישלונות מהעבר. די לקרוא את השבועונים שמדברים על תקופת אוסלו כדי למרר בבכי. האירועים בשטח באמת שמים ללעג את חכמת העבר של העיתונאים והמומחים.
התורה מצווה אותנו לזכור את העבר באופן משמעותי. בציווי הזה היא מתכוונת שנזכור לא רק אירועים ואנשים בעבר - מה שבוודאי חיוני לחיים יהודיים משמעותיים בהווה - אלא שנזכור גם הערכות לא מדויקות שנחשבו לאמת ברורה בעבר.
עלינו לזכור מה אנשים חכמים אמרו פעם שלא ייתכן שיקרה ובכל זאת קרה, לזכור שכל בני האדם טועים ולזכור שגם אנשים דגולים מסוגלים לעתים קרובות לעשות טעויות מרות, לזכור שבמרוץ לא תמיד מנצח זה שמהיר יותר, ובקרב לא תמיד מנצח האמיץ או החזק - כל הדברים האלה צריכים להיות חלק ממאגר הזיכרונות של העם היהודי.
עלינו לזכור משיחי שקר שהסיטו אותנו מדרך הישר וחכמים גדולים שטעו בהערכות שלהם לגבי אירועים שעתידים לקרות לעם היהודי. זיכרון העבר מגביל את היוהרה, השחצנות והקנאות בהווה וגם מרסן חידושים פרועים. היו רבים שאמרו שהשואה לא תתרחש לעולם, אך היא התרחשה.
היו אחרים, מהקצה השני של העולם היהודי, שאמרו שמדינה יהודית לא תקום, ואם תקום, תיחרב בתוך 15 שנים מיום הקמתה. המציאות הוכיחה שהתחזיות שלהם היו מוטעות כמו גם ההבנה שלהם את רצון האל. אין זה מפחית מגדולתם, אבל זה כן מוכיח שהאנושות וכל מי שהוא בן אנוש יכול לטעות. אם יש לכם ספקות בעניין זה, רק תמצאו לכם שבועונים ישנים ותתחילו לקרוא אותם.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
