ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- עבודת ה', מצוות ותשובה
- הפצת יהדות
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
עד לא מזמן - אני זוכר מנעוריי - יהודים אלכוהוליסטים או אפילו יהודים ששתו משקאות חריפים דרך קבע היו עניין נדיר. יהודים שתו בשמחת תורה ובפורים, אך נשארו פיכחים בשאר ימות השנה. יהודים התגאו בפיכחונם ובזו לשכניהם הלא-יהודיים ממזרח אירופה, מפני שרבים מהם היו שיכורים תדיר. היו אפילו בלדות עממיות ביידיש שהדגישו את ההבדל בין החברה היהודיות לזו שאינה יהודיות. לא רק העובדה ששתיינות נחשבה לדבר מסוכן לבריאות, למשפחה ולכלכלה - מנעה מיהודים לשתות אלכוהול. הם התרחקו מאלכוהול מפני שזה לא היה מקובל בחברה היהודית. שיכור מעולם לא היה גיבור או דוגמה ומופת בעולם היהודי. מסיפורי נח, לוט ובנותיו והלאה הפכה ההימנעות מההשפעות הרעות של האלכוהול לנורמה בחברה היהודית.
על אף שיהודי מזרח אירופה היו מעורבים במידה רבה בייצור ובמכירה של אלכוהול, החברה היהודית שימשה כבלם חברתי לשתיינות עצמה, וכך נשארה רמת האלכוהוליזם בחברה היהודית נמוכה, הרבה מתחת לממוצע בחברה הכללית שבה חיו היהודים.
כל זה השתנה מאד בימינו. פרסומות לאלכוהול הצטמצמו במידה רבה וההשפעות המזיקות של המשקה מפורטות בבירור על כל בקבוק אלכוהול, אך השתייה, כמו העישון, כמעט לא פחתה בעקבות אזהרות אלה. זה נכון שבעתיים כשמדובר בצעירים שעוד לא מעריכים את בריאותם ועוד לא מבינים באמת שאינם בני אלמוות. בימינו הפכו הבר, הפאב ואפילו הקידוש בשבת למקומות שבהם אפשר לשתות אלכוהול בלי שהחברה תראה זאת בעין רעה. בישראל, סעודת ליל שבת, הארוחה המשפחתית והמסורתית, שהתקיימה עשרות שנים גם בבתים שאינם שומרי תורה מצוות, פינתה את מקומה לקטטות, לדקירות ולהשתכרות בפאבים ובברים. ליל שבת ומוצאי שבת הפכו למועדים מזוויעים של תאונות קטלניות בכבישים בישראל, תאונות שרבות מהן הן תוצאה של שתיית אלכוהול. יהודים הפכו למומחים בוויסקי סינגל מאלט שאותו הם קונים במחירים שערורייתיים ומציגים לראווה כאילו היה גביע ועדות להצלחתם בחיים. המטרה של בני 12 ו-13 במסיבות בר ובת מצווה היא היום לשתות אלכוהול של ממש, והוריהם מקבלים באדישות את הצעידה הזאת בדרך לאסון. גם עולם הישיבות הרשה איכשהו לפורים להפוך לחינגת שיכרות, שגם לה יש השלכות מאוחרות שאינן מסתכמות רק בהנג-אובר למחרת היום.
שיעור האלכוהוליזם בעולם היהודי נמצא היום בשיא חסר תקדים, שיא שמגיע ואפילו עולה על הממוצע בארצות רבות. זה אחד הפילים הענקיים והבלתי נראים בחדר שרבים בוחרים להתעלם מקיומם.
אלכוהול, כמו סמים וסיגריות, הוא חומר ממכר. לכן צריך להביס את אלכוהוליזם לפני שהוא קונה לו אחיזה. אפשר לעשות זאת באמצעות שינוי הגישה של החברה כלפי שתיינות. כל זמן שהשתייה מקובלת חברתית ואפילו רצויה, כל תשדירי השירות ברדיו נגד נהיגה בשכרות וכל האזהרות על התוויות של בקבוקי האלכוהול לא יועילו. סוף סוף יש היום בארה"ב בתי-כנסת שאוסרים להכניס אלכוהול לתחומם, אפילו באירועים שיש בהם מזון. זאת היתה תוצאה ישירה של התנהגות שיכורים שבועית של מתבגרים ואפילו ילדים בשטח בית-הכנסת. בכך הקהילה אמרה לפחות ששתיית אלכוהול איננה התנהגות מקובלת עוד. מובן שרב הקהילה, שיזם את הפעולה, זכה לקיתונות של ביקורת על התערבות בחיים הפרטיים של האנשים. אך התורה מבוססת על הצורך להתערב בחירויות מדומות של הפרט.
האלכוהוליזם בחברה היהודית איננו בעיה שאפשר להתעלם ממנה עוד. זאת כבר לא רק בעיה אישית. זאת בעיה שמשפיעה על אינספור משפחות יהודיות ועל החברה היהודית בכלל. היהדות איננה דוגלת באיסור מוחלט על אלכוהול. יין הוא חלק בלתי נפרד מהפולחן היהודי, אך כמו בכל ענייני החיים, היהדות מטיפה לשכל ישר, לאיפוק, למשמעת ולאחריות חברתית למען רווחתה של החברה כולה. כך צריך לנהוג גם כשמדובר באלכוהול.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
