ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- עם ישראל
- ישראל והעמים
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
אני בעד תפילה ואני בהחלט תומך נלהב בשלום, אבל משום-מה יש לי תחושה לא נעימה כשמדובר באירועים שנעשים למען יחסי ציבור ומטרתם לקדם את הכנסייה הקתולית כמתווך דיפלומטי חלופי בסכסוך הישראלי-ערבי.
מה שהופך את כל האירוע הציבורי הזה למפוקפק משהו הוא העובדה שגם פרס וגם אבו מאזן אינם מפורסמים בהשתתפותם בתפילות ציבוריות או פרטיות. כפי שכולנו יודעים היטב, תפילה בציבור היא עניין עדין מאוד. לפעמים הציבוריות שלה באה על חשבון התפילה עצמה.
על אף שתפילה בציבור עם מניין היא חובה בהלכה ובמסורת היהודית, כולנו יודעים שגם רגע של תפילה אישית וכנה שמתרחש כשהאדם לבדו יכול להיות בעל משמעות רוחנית רבה. לעניות דעתי, התפילה הזאת בוותיקן לוקה בעודף רשמיות וציבוריות.
אני לא יודע אם זה היה אפשרי, אך אילו היה האפיפיור יכול להכניס את פרס ואבו-מאזן לחדר נפרד, בלי תקשורת ותרועת חצוצרות, והשלושה היו מתפללים באמת, אולי האירוע כולו היה מועיל במשהו. במצב הקיים צפויים מעט מאוד הישגים חיוביים מהאירוע המתוקשר מדי הזה.
יהודים מתפללים לשלום שלוש פעמים ביום. הברכה האחרונה בתפילת עמידה, החלק המרכזי בכל תפילות היום. הברכה הזאת מופיעה אחרונה מפני שהיא כוללת בתוכה את כל הברכות, התקוות והכמיהות שבאו לידי ביטוי בברכות הקודמות בתפילה.
התלמוד ראה בשלום כלי ראוי שיכול לשאת בתוכו את כל התפילות, היתרונות והברכות האחרות. בלי שלום ושלווה פנימית, אפילו הברכות למשפחה, עושר ובריאות, אינן מתגשמות באמת ולא נושאות איתן שביעות רצון אמיתית. לכן השלום והתפילה לשלום נתפסים כבית הקיבול החיוני ביותר לכל יתר הישגי האדם.
אך על אף שאנחנו מבקשים מהקב"ה דרך קבע את ברכת השלום, האמת היא שההגשמה של הברכה הזאת, כמו של כל ברכה אחרת בחיים בוודאי, תלויה בנו. בתהילים אנחנו למדים שאדם צריך לרדוף שלום ולבקש אותו. השלום בעולם הזה נעשה על ידי מאמצים של בני אדם וברכה משמים. הקב"ה עושה שלום במרומיו בלי צורך בעזרת בני אדם או בהתערבותם, אך שלום בארץ דורש התערבות, הדרכה ועידוד משמים. אך כמו בכל עניין ארצי אחר, למעשים ולהחלטות של בני האדם יש השפעה והשלכות על מה שמתרחש.
נראה שלא די להתפלל לשלום אלא צריך גם לרדוף ולבקש אותו כדי להשיג אותו, ולכן המצב שלנו כאן, במזרח התיכון, הוא מצב קשה במיוחד, כי לא ברור ששלום עם ישראל היא אחת המטרות שאבו מאזן והרשות הפלשתינית מנסים להשיג.
למרות זאת, אני לא רוצה להיות זה שמנסה לדכא את היוזמה של האפיפיור להתפלל למען שלום. לא אחת גם מה שאנחנו מתפללים לו בתחילה ובלי התלהבות יתרה הופך למה שאנחנו באמת רוצים ופועלים להשיג. לכן אפילו האירוע המתוקשר הזה בוותיקן עשוי לשאת פרי אם הצדדים המעורבים יפנימו את הרצון בשלום ויבקשו שלום.
השלום תמיד יקר ולעולם אינו מושג בשלמות. צריך לעבור הרבה קשיים בדרך להשגת שלום, בין אם זה ברמה האישית או ברמה הלאומית. במידה מסוימת, שלום כרוך בסובלימציה של הזיכרון ובשחרור האחיזה בעבר כשבונים חזון לעתיד.
מאחר שזה מנוגד לטבע האדם, על מנת שזה יקרה יש צורך גדול בעזרה משמים. ומכאן התפילה לאלוקי ישראל שלוש פעמים ביום שיעניק לנו את ברכת השלום ואת הכוח לרדוף שלום. שוב, אני מאמין שתפילה בלי פרסום מיותר ונוכחות של אמצעי תקשורת היא דרך טובה יותר לבקש סיוע משמים. אני מקווה שכל הצדדים שהיו המעורבים במפגש התפילה השבוע התפללו בכנות ובאמת ביקשו את השלום הנחוץ לנו כל כך.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.

יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.

אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.

נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.

עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.

עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.

נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.

רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.

בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא

אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.

נח פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי

מידות הראי"ה תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.












