ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- מנהיגות
- הדרך להנהגה
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
"פנחס בן אלעזר בן אהרן הכהן השיב את חמתי מעל בני ישראל בקנאו את קנאתי בתוכם... לכן אמור הנני נותן לו את בריתי שלום" (במדבר כ"ה י"א-י"ב).
מכבשי דרחמנא שאין להכנס לתוכם ולחדור לעומקם, אבל מציאות היא, מציאות שיש לקבלה - השבת החימה מישראל בעת אשר נתעלמה הלכה, בעת אשר כל העדה בוכה פתח אוהל מועד, בעת אזלת יד, בעת חולשה רוחנית, היתה דוקא ע"י אותו צעיר מתפרץ, דוקא זה אשר גם קופה של שרצים תלויה לו מאחוריו: 'ראיתם בן פוטי זה...', הוא הוא אשר קנאת ה' מורה לו את דרך העשיה הנכונה.
פנחס בן אלעזר בן אהרן, הוא הוא ממשיך השלשלת, כך מעידה התורה. הוא הוא אשר נועד להזכיר הלכה מעולמת, הוא הוא שיכול לעודד את ציבור הבוכים, את ציבור המיואשים. ואף אם לא הלך בדרכים מקובלות, ואף אם היה נראה שדרכו היא חדשה, לא דרכו של הסבא, זה אשר היה רץ בלי הרף להכניס שלום בין איש לרעהו ובין איש לאשתו, אף שהיה מקום לתלות שמעשהו יש לו מירושת פוטיאל..., מעידה התורה כי לא כן הדבר, והוא בכח מסירות הנפש שלו חידש אמנם דרך, נהג אמנם שלא כפי המקובל, אבל בפנימיות, בתוך התוך, היתה זו הדרך שהשעה דרשה, היתה זו הדרך שהיה בה משום הצלה, היתה זו הדרך שהיה צריך לנקוט בה בכדי לחזור לשיווי המשקל, והיא היא דרך השלום . כי לא תמיד השלום מושג בדרך של איחוי והטלאה, לא תמיד פירוש השלום הוא ויתור על מהות עצמית. יש ודרך השלום היא דוקא דרך ההפרדה, דרך ההופעה העצמית ההורסת את סיגי דרך ארץ המקובלת, אבל בסופו של דבר היא מביאה לידי שלום.
זה שלושים שנה שהפועל המזרחי עומד במערכה. היה זה כשהתחילה מתערערת חומת בית ישראל, כשחלוצים שעלו ארצה זרקו יחד עם מטען הגלות גם את הטלית והתפילין, כשכרכו יחד את בנין הארץ בשבירת התורה, כשהתחילו לזנות אחרי אלילים אחרים, כשהתחילו לסגוד לבעל פעור. והעם בוכים פתח אהל מועד, ונתעלמה ההלכה ולא נודעה הדרך כיצד להלחם, ובאו אלה בחרמות ואלה בגידופים ואלה בהתעלמות, ובינתים החוצפה גברה והפריצות עלתה למעל הראש. אז התפרץ הצעיר הזה, התפרץ לא רק נגד מטמאי המחנה, אלא גם נגד אלה הבוכים פתח אוהל מועד. גם נגד אלה אשר נתעלמה מהם הלכה. והורה הלכה ועשה מעשה, והכניס את עצמו במסירות נפש בדרך נכונה במילוי חובה של צו השעה.
וגם אז אמרו: 'ראיתם בן פוטי זה...', וגם אז היו שצעקו זוהי עבודה זרה מוסוית, והיו גם אז שאמרו שהוא מושך יניקתו מכוחות נכר, ושלמעשה אינו טוב מאחרים. אולם אור ההשגחה האיר על מעשיו, וגם כאן יכולים אנו להקשיב למלים הנצחיות - "את בריתי שלום".
בקבוץ ובמושב, במושבה ובעיר, הולכת ומתבצרת היהדות התורנית, מתלכדת מסביב לאותו ציבור של הפנחס הקולקטיבי, הפועל בקנאות לפי צו השעה, אשר ידע בשעת המאבק על כל נקודה ונקודה לתת את ידו לענין הזה, אשר הזים את העלילה שיהדות התורה דבר אין לה עם ארץ ישראל, ושעל כן ארץ ישראל כשתבנה לא תבנה אלא על טהרת החילוניות. הוא הראה לדעת כי בנין הארץ אין לו כל קשר עם פריקת עול, כי אפשר ואפשר לבנות על פי רוח התורה, והוא ביסס מקומות ישוב המשמשים לדוגמא למלכות התורה ולשלטון המצוות.
ועל כן הוא גם הכח המסוכן ביותר בשביל הציבוריות החילונית. לא לחנם נורו עליו כל החצים של ראש הממשלה, לא לחנם היה הוא הנפגע הראשון. אותו ציבור אשר בכה פתח אהל מועד, אותו צבור אשר עמד מנגד כל הזמן ואשר אינו רואה שום צורך לדאוג לתורה במדינה כולה ושוב אינו דואג אלא לעצמו, הוא גם היום הציבור אשר אתו יכולה החילוניות להתפשר. היא תתן להם את בתי הדין המתבדלים, היא תתן להם את הרבנות המתבדלת, אבל היא תדאג לכך שלא יהא זה אלא גיטו קטן חסר השפעה וחסר ערך. מהם היא לא מפחדת, ציבור הבוכים לא ישפיעו.
ישפיעו הפנחסים היודעים לקחת רומח ביד, היודעים להלחם באותו כלי נשק עצמו שאתו הטומאה באה, היודעים להוציא את שם המפורש מהגולם הזה המאיים להרוס את החיים בארץ ישראל, על ידי שאינם שוללים את הצד החיובי, אלא מבדילים בינו לבין הצדדים ההרסניים.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא גדרי שבועת עד אחד וכופר בכל
השיעור בוחן את שאלות התוספות וקושיית רבי עקיבא איגר ביחס לפטור שבועה בכופר הכל ודין "מתוך שאינו יכול להישבע משלם" בסוגיית נסכא דרבי אבא. דרך דברי הראשונים – הרשב"ם, הרשב"ץ והריב"ש – מתבאר ההבדל המהותי שבין שבועת עד אחד שנועדה להכחשה לבין שבועת מודה במקצת שנועדה לבירור האמת.
מאמר שלישי החסיד וסוד מאה הברכות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, המכוון את כל מעשיו לקדוש ברוך הוא ונעזר במצוות המקיפות את האדם – כגון תפילין, ציצית ומזוזה – לשמירת הדבקות והתודעה הרוחנית. בהמשך מתבארת חובת אמירת מאה ברכות בכל יום והמשמעות הפנימית שלהן על פי ספר "שערי אורה", כצינור להורדת שפע לנפש, לרוח ולנשמה וכנגד אדני המשכן המחזיקים את הקדושה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן השתלבות הפרט בתשובת הצדיקים והכלל
אורות התשובה פרק ח, ו' - ז'
השיעור עוסק באופן שבו תשובת הצדיקים מאירה את המציאות כולה, ובאפשרות של האדם הפרטי להיכלל בתשובתם הכללית כדי להתעלות מנפילותיו וממכאוביו. בנוסף, מוסבר כיצד החטא סותר ופוצע את ההרמוניה העולמית, בעוד תהליך התשובה מאחה את הקרעים ומשיב את השלמות והאור לכל סדרי ההוויה.
גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.
מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.
אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.
חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.
שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.
לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.
