ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- מנהיגות
- הדרך להנהגה
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
"פנחס בן אלעזר בן אהרן הכהן השיב את חמתי מעל בני ישראל בקנאו את קנאתי בתוכם... לכן אמור הנני נותן לו את בריתי שלום" (במדבר כ"ה י"א-י"ב).
מכבשי דרחמנא שאין להכנס לתוכם ולחדור לעומקם, אבל מציאות היא, מציאות שיש לקבלה - השבת החימה מישראל בעת אשר נתעלמה הלכה, בעת אשר כל העדה בוכה פתח אוהל מועד, בעת אזלת יד, בעת חולשה רוחנית, היתה דוקא ע"י אותו צעיר מתפרץ, דוקא זה אשר גם קופה של שרצים תלויה לו מאחוריו: 'ראיתם בן פוטי זה...', הוא הוא אשר קנאת ה' מורה לו את דרך העשיה הנכונה.
פנחס בן אלעזר בן אהרן, הוא הוא ממשיך השלשלת, כך מעידה התורה. הוא הוא אשר נועד להזכיר הלכה מעולמת, הוא הוא שיכול לעודד את ציבור הבוכים, את ציבור המיואשים. ואף אם לא הלך בדרכים מקובלות, ואף אם היה נראה שדרכו היא חדשה, לא דרכו של הסבא, זה אשר היה רץ בלי הרף להכניס שלום בין איש לרעהו ובין איש לאשתו, אף שהיה מקום לתלות שמעשהו יש לו מירושת פוטיאל..., מעידה התורה כי לא כן הדבר, והוא בכח מסירות הנפש שלו חידש אמנם דרך, נהג אמנם שלא כפי המקובל, אבל בפנימיות, בתוך התוך, היתה זו הדרך שהשעה דרשה, היתה זו הדרך שהיה בה משום הצלה, היתה זו הדרך שהיה צריך לנקוט בה בכדי לחזור לשיווי המשקל, והיא היא דרך השלום . כי לא תמיד השלום מושג בדרך של איחוי והטלאה, לא תמיד פירוש השלום הוא ויתור על מהות עצמית. יש ודרך השלום היא דוקא דרך ההפרדה, דרך ההופעה העצמית ההורסת את סיגי דרך ארץ המקובלת, אבל בסופו של דבר היא מביאה לידי שלום.
זה שלושים שנה שהפועל המזרחי עומד במערכה. היה זה כשהתחילה מתערערת חומת בית ישראל, כשחלוצים שעלו ארצה זרקו יחד עם מטען הגלות גם את הטלית והתפילין, כשכרכו יחד את בנין הארץ בשבירת התורה, כשהתחילו לזנות אחרי אלילים אחרים, כשהתחילו לסגוד לבעל פעור. והעם בוכים פתח אהל מועד, ונתעלמה ההלכה ולא נודעה הדרך כיצד להלחם, ובאו אלה בחרמות ואלה בגידופים ואלה בהתעלמות, ובינתים החוצפה גברה והפריצות עלתה למעל הראש. אז התפרץ הצעיר הזה, התפרץ לא רק נגד מטמאי המחנה, אלא גם נגד אלה הבוכים פתח אוהל מועד. גם נגד אלה אשר נתעלמה מהם הלכה. והורה הלכה ועשה מעשה, והכניס את עצמו במסירות נפש בדרך נכונה במילוי חובה של צו השעה.
וגם אז אמרו: 'ראיתם בן פוטי זה...', וגם אז היו שצעקו זוהי עבודה זרה מוסוית, והיו גם אז שאמרו שהוא מושך יניקתו מכוחות נכר, ושלמעשה אינו טוב מאחרים. אולם אור ההשגחה האיר על מעשיו, וגם כאן יכולים אנו להקשיב למלים הנצחיות - "את בריתי שלום".
בקבוץ ובמושב, במושבה ובעיר, הולכת ומתבצרת היהדות התורנית, מתלכדת מסביב לאותו ציבור של הפנחס הקולקטיבי, הפועל בקנאות לפי צו השעה, אשר ידע בשעת המאבק על כל נקודה ונקודה לתת את ידו לענין הזה, אשר הזים את העלילה שיהדות התורה דבר אין לה עם ארץ ישראל, ושעל כן ארץ ישראל כשתבנה לא תבנה אלא על טהרת החילוניות. הוא הראה לדעת כי בנין הארץ אין לו כל קשר עם פריקת עול, כי אפשר ואפשר לבנות על פי רוח התורה, והוא ביסס מקומות ישוב המשמשים לדוגמא למלכות התורה ולשלטון המצוות.
ועל כן הוא גם הכח המסוכן ביותר בשביל הציבוריות החילונית. לא לחנם נורו עליו כל החצים של ראש הממשלה, לא לחנם היה הוא הנפגע הראשון. אותו ציבור אשר בכה פתח אהל מועד, אותו צבור אשר עמד מנגד כל הזמן ואשר אינו רואה שום צורך לדאוג לתורה במדינה כולה ושוב אינו דואג אלא לעצמו, הוא גם היום הציבור אשר אתו יכולה החילוניות להתפשר. היא תתן להם את בתי הדין המתבדלים, היא תתן להם את הרבנות המתבדלת, אבל היא תדאג לכך שלא יהא זה אלא גיטו קטן חסר השפעה וחסר ערך. מהם היא לא מפחדת, ציבור הבוכים לא ישפיעו.
ישפיעו הפנחסים היודעים לקחת רומח ביד, היודעים להלחם באותו כלי נשק עצמו שאתו הטומאה באה, היודעים להוציא את שם המפורש מהגולם הזה המאיים להרוס את החיים בארץ ישראל, על ידי שאינם שוללים את הצד החיובי, אלא מבדילים בינו לבין הצדדים ההרסניים.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
