ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- בימה תורנית
- משפחה חברה ומדינה
- מנהיגות
- הדרך להנהגה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רחל בת יקוט
בחירות. גל של התרגשות חולף בי ומרעיד את גווי, קיבתי מתכווצת וגרוני נחנק. מי יודע - מה תהא ההכרעה ולאן פני המדינה/העיר?
נשמע מרגש ובומבסטי, לא? אך בינינו, היום כשכמעט כל המועמדים אומרים אותו דבר, והתחושה הציבורית היא ש'מה שהיה הוא שיהיה', מי מתרגש כך מבחירות מלבד המועמדים?!
ובכל זאת, יודעים אנו שהייאוש מהמצב הקיים הוא המבוא לפריצת דרך חדשה. ואנו, הציבור הדתי, החש יותר ויותר שבידיו המפתח לאותה דרך חדשה, עלינו לתור בעת בחירות ולשאול - כיצד?
נשמע מרגש ובומבסטי, לא? אך בינינו, היום כשכמעט כל המועמדים אומרים אותו דבר, והתחושה הציבורית היא ש'מה שהיה הוא שיהיה', מי מתרגש כך מבחירות מלבד המועמדים?!
ובכל זאת, יודעים אנו שהייאוש מהמצב הקיים הוא המבוא לפריצת דרך חדשה. ואנו, הציבור הדתי, החש יותר ויותר שבידיו המפתח לאותה דרך חדשה, עלינו לתור בעת בחירות ולשאול - כיצד?
עצת הזקנים
הרב שמואל יניב שליט"א - מחבר סדרת הספרים 'צפונות בתורה'
הכלל הוא, שככל שאנו מתאחדים במחנה, הרי ברכת ה' עלינו כפולה. ראשית, מפני שאין אנו מגנים איש את רעהו, ושנית שאנו יוצאים מכך מחוזקים פוליטית, שהרי לא הולכים קולות לאיבוד.
אולם, לעיתים הפירוד הוא יותר משמעותי וראוי, שכן אנשים כוחניים שאין דעת חכמים נוחה מהם, מבקשים להיות הראשונים ברשימה, ואין מטרתם לקדש את ה'. במקרים כאלו הנזק מבחירתם גדול מהתועלת, שכן אנשים אלו לא כופפים עצמם לדעת תורה, ועלינו לקיים כלפיהם את הפסוק: "היפרד נא מעלי, אם השמאל ואימינה ואם הימין ואשמאילה".
אם כן - כיצד נדע איזו מפלגה ראויה להיבחר?
אומרת לנו התורה לשאול בעצת החכמים והזקנים שבאותו מקום, "ועשית ככל אשר יורוך". הזקנים אין הכוונה זקנים בגיל אלא זקנים בחכמת התורה, והנבונים אינם הנבונים רק בדעת רש"י, מהר"ם שיף ומשנה ברורה, כי אם האנשים שיחד עם חוכמתם בתורה מצויים גם בנבכי הפוליטיקה, חיי המקום, מעלותיהם של המתמודדים השונים, ועיקר העיקרים - על הזקנים להיות אנשים שאינם מפחדים להילחם מלחמות ה' והשוחד לא מעוור את עיניהם.
כך בכל מקום נמצא את יראי ה', ויהיה קידוש ה' גדול בכך שבשעה כזו מתאחדים יראי ה' ואוהבי שמו, ומבקשים את התורה והקדושה בהתאגד מסביב לאישיות המבקשת באמת את התורה הגואלת.
עלינו להפנות קריאה לכל החברים - זכרו! גם אנשים קדושים כמו הגאון מווילנא היו מעורבים בענייני ציבור (כנראה, שהגאון נאסר שלוש פעמים בעסקי הציבור), וכן הרב קוק עסק בפוליטיקה של מינוי הרבנות ולא פרשו למגדל שן ולא התרחקו מהעולם הזה על בעיותיו ומעלותיו .
זה הזמן לכתת את הרגליים מבית לבית, ולפעול למען בחירתם של אלו שראויים להיות נושאי דבר ה' ובזה יתקדש שם שמיים.
אין עוד מלבדו והכל בשבילו
הרב גדי בן זמרה שליט"א - רב אולפנת מעלה-לבונה
בשנים האחרונות הולך ונחשף אט אט הויכוח האמיתי בציבור היהודי בארץ. לא מחנה ה'ימין' מול מחנה ה'שמאל', לא מתיחות בין עדתית - אשכנזים מול ספרדים, גם לא הבדלי מעמדות בין עניים לעשירים ואפילו לא בין ציונים לחרדים - כל זה מאחורינו. העימות הטוטאלי הוא בין יראי ה' וחושבי שמו, הבאים בברית, ומייחלים לטובו ולישועתו, לבין אלו הממאנים לבוא בברית . הויכוח סביב הסוגיות הטעונות - 'שטחים' , שלום ובטחון וכדומה - רק 'מלבישות' (כלומר מהוות- היכי תימצי) את הוויכוח העיקרי, שעליו לא ממש אוהבים לדבר, אך בהחלט הוא זה ש'מחיה' את הכל.
נדגיש כי הויכוח המדובר מתנהל רק ב'רמות הגבוהות', קרי - בין ה'אליטות' של שני הצדדים, אך ב'שטח', בשיח האישי ובמפגשים הלא מתוקשרים הלבבות פתוחים, הצימאון גדול והעימות הולך ונמחק בעזרת ה' יתברך.
במצב כזה, הרי חובה קדושה על כל יראי ה' לשלב ידיים: "אז נדברו יראי ה' איש את רעהו ויקשב ה' וישמע..." - "כששמעו יראי ה' דברי הרשעים ההם המעוררים ספיקות ותלונות, נדברו גם הם איש אל רעהו כנושאים ונותנים בדברים האלה" (מצודות דוד מלאכי ג', ט"ז).
לכולם ברור היום, שהבעיה שלנו אינה בנקודה זו או אחרת, אלא עלינו לבנות כאן, בארץ ישראל, מרקם חיים אחר - 'שעור קומה' חדש שלם. עלינו לדעת, ששאיפה זו לחידוש פני חיינו איננה רק רעיון משיחי אלא זהו הכרח גמור, שהרי האפשרות לשמור על קהילות 'סטריליות' נטולות השפעה הולכת ומתרחקת.
אם להיות קונקרטיים נספר, כי בבחירות הכלליות האחרונות חסידות סלונים המונה כאלף בתי אב לא הצביעה לאגודת ישראל בהוראת הרבי. כשנשאל הרבי - והרי הצבעת פתק לבן כמוה כהצבעה ל'קדימה'? ענה - כי הצבעה ל'אגודה' גם היא כמוה כהצבעה ל'קדימה'!
המחויבות למסגרות הפוליטיות הטבעיות אינה כבעבר גם אצל הדתיים וגם אצל החרדים. רצון טוב וחשיבה רעננה יכולים להוביל לחיבורים חדשים, מעניינים והרבה יותר פוריים בין יראי ה' וחושבי שמו. לכן, שיתוף הפעולה עם ר' מאיר פורוש, שכבר הוכיח את חברותו ונאמנותו לצבור הדתי לאומי, בבחירות לעיריית ירושלים, יכול להוביל לשיתוף פעולה הרבה יותר חשוב ועקרוני בבחירות הכלליות בעזרת ה'.
הטבע הפשוט
הרב נתנאל יוסיפון שליט"א - ר"מ בישיבה הגבוהה מצפה-יריחו
מספרים על רבי יהונתן אייבשיץ, שפעם התווכח עימו הגמון אחד בשאלה - מי כוחו גדול יותר, הטבע או האדם? רבי יהונתן סבר שהטבע כוחו גדול יותר, ואילו ההגמון, להבדיל, נקט שכוחו של האדם גדול. סיכמו ביניהם, שכעבור חודש ישובו ויפגשו וכל אחד יביא הוכחות לדבריו.
שקע רבי יונתן בתלמודו ושכח מכל העניין. והנה כעבור חודש, קפץ עכבר על שולחנו של רבי יונתן ונלכד בתוך קופסת הטבק שלו. כעבור דקות מספר, הופיעו שלוחי ההגמון בביתו של רבי יונתן, והבהילוהו אל הארמון להמשך הוויכוח.
בהגיעו לארמון, מצא שם רבי יונתן קבוצה גדולה של מוזמנים לאירוע יושבים וסועדים את ליבם. והנה, מחא ההגמון כף, ואל חדר האוכל נכנס חתול מאולף עוטה בגדי מלצר, בידיו מגש ועליו כוסות ועל ראשו כובע רקום בכתובת: "הטבע או האדם?"
ראה רבי יונתן את הפח שהוטמן לו, קימט את מצחו, ופתח את קופסת הטבק שלו, כדי להריח ולחשוב על פתרון. והנה... מן הקופסה קפץ עכבר מבוהל והחל להימלט. לפתע, נשמע קול נפץ חד, החתול שמט את מגש הכוסות והחל לדלוק אחרי העכבר...
שאלה פילוסופית זו - עומק גדול יש בה, ובתוכה גנוזה התשובה לשאלת הבחירות. אמת, תפקידו של האדם לפתח ולשכלל את העולם - "אשר ברא אלוקים לעשות" . ממילא, מעשיו של האדם נאים מן הטבע הגולמי (עיין תפארת ישראל למהר"ל פ"ב), ובכל זאת הטבע חזק יותר, שהרי הוא מעשה ידי ה'. יותר מזה - אין בכוחו של האדם ליצור יש מאין, לכן כל חידושיו הגדולים של האדם גנוזים כבר בתוך הטבע הפשוט, ומהווים רק רסיס ממנו. למעשה - האדם לא 'ממציא' הוא רק 'מגלה'.
לעיקרון זה יש השלכות רבות בחיינו, לדוגמא: מי שמבין ב'תורת הנפש' יודע שהתשובות והפתרונות למצוקותיו של האדם, ידועות לאדם, אלא שמסיבות שונות הוא מדחיק אמיתות אלו, ותפקידו של הפסיכולוג לסייע ליושב מולו לחשוף בעצמו את שידוע לו. כלומר - בטבע היסודי של האדם כבר גנוז הכל, אלא שהאדם בפלפוליו ודרכי חייו התרחק מטבע זה, אלא שהטבע הזה חזק ממנו ואינו מניח לו לברוח, ומכאן נוצרות בעיות, שהפיתרון להם גנוז בהקשבה לטבע היסודי.
לכן, המבינים בתורת הנפש, בשעת שיחה עם האדם לו הם עוזרים, מטים הם את אוזנם לשמוע את משפט התשובה הראשון לשאלתם, יודעים הם שפעמים רבות במשפט זה גנוז הטבע היסודי והפשוט, טבע אותו מתאמץ האדם להסתיר בהמשך התשובה והשיחה. "אמר רבי יוחנן: השכים ונפל לו פסוק לתוך פיו הרי זו נבואה קטנה" (ברכות נ"ז), הדברים שנאמרים בתחילה, בהשכמת הבוקר, הם הטבע הפשוט - מעשי ה', נבואה קטנה.
וכך בבחירות. בשנים האחרונות, המדינה כולה מחפשת יותר ויותר את ה'חידוש' המיוחל שיגאל אותנו מסבך הבעיות הנוכחיות. הציבור הדתי הולך ומתחזק בדעתו, ש'חידוש' זה מצוי בשיבה לטבעם הפשוט של ישראל - הנחיות התורה כיצד על עם ומדינה להתנהג. אך כאן אנו מוצאים את עצמנו שוב ושוב במבוי סתום - אין בידינו די כוח פוליטי לבטא בחיי המדינה את אותם חידושים.
דומה, שגם בתוך הציבור הדתי עלינו לחתור לשוב בחיים הפוליטיים לטבע הפשוט. טבע זה מצוי בהנחיות התורה: "חבר אני לכול אשר יראוך" - אחדות המחנה הדתי והחרדי, ובהלכה הפשוטה ברמב"ם (מלכים א', ז'): "וכל מי שאין בו יראת שמיים אף על פי שחוכמתו מרובה, אין ממנין אותו למינוי מן המינויים בישראל", כלומר העדפת מועמדים יראי שמיים על פני אחרים. אמת, וודאי שכל מקרה לגופו - לא תמיד אפשר להתאחד ועוד (אישית, שאלתי בעבר שניים מגדולי ישראל מ'ציבורנו' על מקרים הקשורים לרמב"ם הנ"ל, ונעניתי שלמשל - פיקוח נפש יתיר לבחור במי שאינו ירא שמיים, אך וודאי שכעיקרון זו ההלכה), אולם כשאיפה יסודית עלינו לחתור להתחבר יחד כל יראי ה'. וכדברי שמואל לעם: "לכו ונלכה הגילגל (המקום הראשוני של ישראל בארצם) ונחדש שם המלוכה" (שמואל א' י"א, י"ד).
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.








