ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- הלכות שבת
- תפילות, קידוש וסעודות
- מדורים
- קוממיות
- בימה תורנית
סעודת שבת בבוקר. סוף סוף, לאחר הפצרות מרובות, התארחו בני משפחת נדב בשבת בבית משפחת פרץ, וההמולה סביב השולחן היתה רבה.
- "אבא", משך שאול נדב הקטן בחולצתו של אביו, "תראה מה הם עושים, אנו איננו נוהגים כך".
- "ששש...", ענה האב, "לא צועקים דברים כאלו בקול. הגיע הזמן שתלמד שיש מנהגים שונים בעולם, וזו ההזדמנות לברר לעצמנו - כיצד צריך להראות שולחן השבת"?
- "אבא", משך שאול נדב הקטן בחולצתו של אביו, "תראה מה הם עושים, אנו איננו נוהגים כך".
- "ששש...", ענה האב, "לא צועקים דברים כאלו בקול. הגיע הזמן שתלמד שיש מנהגים שונים בעולם, וזו ההזדמנות לברר לעצמנו - כיצד צריך להראות שולחן השבת"?
1. אווירה שבתית בסגנון אישי
הרב יצחק הלוי שליט"א - רב המועצה המקומית קרני שומרון
אדם אחד הסב עם משפחתו לסדר ליל פסח, אך לא ידע כיצד מנהלים את הסדר. ביקש האיש מרעייתו, ש"תעיף מבט" אצל השכן מבעד לחור המפתח, ותשוב לעדכן. אין לך אישה כשרה בנשים, אלא אישה שהיא עושה רצון בעלה (תנא דבי אליהו רבה ט'), וכך עשתה, אותה האישה. אולם, "שחור בעיניים!" מה היא רואה? הבעל מנהל מרוץ אחר אשתו סביב שולחן הסדר, בידו מחבט, והוא חובט בה, כשהוא מלווה את חבטותיו בקריאות: זה יהיה לך ליל הסדר! אשתו של "ידידנו" נתייראה. מה תספר לבעלה? שבה האישה הביתה ומילאה פיה מים. היא לא סיפרה לבעלה כלום, ממה שראו עיניה בבית השכן. הבעל לחץ ולחץ: נו, מה ראית? אך האישה בשלה, שומרת היא על "דממת אלחוט". האיש איבד את סבלנותו, נטל מחבט בידו והחל חובט באשתו וקורא בקול גדול: זה יהיה לך ליל הסדר! הגיבה האישה בכאב: זה בדיוק מה שראיתי אצל השכן! אני רואה, שאתה יודע "לערוך" סדר. אם-כן, מדוע שלחת אותי לבדוק אצל השכן...
מסיפור זה אנו למדים, שישנם תחומים שאי אפשר לחקות בהם את האחרים. לכל שולחן שבת צביון משלו. הדבר תלוי בהרכב המסובים לשולחן: מבוגרים, מבוגרים וילדים, בנים, בנות.
ממעשהו של פנחס ניתן ללמוד, כי ישנם דברים שאין שואלים... ודי לחכימא. כך גם בשולחן השבת, אין מרשם אחיד. ישנה אווירה אחידה - זה כן! אווירת קדושת השבת, התרוממות רוח ורוגע. אווירה של "מזרח תיכון חדש", מילוי מצברים רוחניים ואמירת דברי תורה וחידושי הלכה. ובקיצור, אווירה של התעלות רוחנית!
עם זאת, ישנם עניינים הלכתיים שיש לתת עליהם את הדעת: קידוש הוא מצוות עשה מן התורה, ומחויבים בו הגברים והנשים כאחד, לכן יש להתכוון בעת הקידוש בליל שבת לצאת ידי חובה בקיום מצוות עשה מהתורה. בנוסף - בקידוש מזכירים את יציאת מצרים, וגם זו מצוות עשה מהתורה.
את שולחן השבת יש לערוך בערב שבת מבעוד יום, כשעליו מונחת מפה, ועליה יין לקידוש וחלות מכוסות במפית. אולם את שאר המאכלים, כולל סלטים וכדומה, יש לערוך על שולחן במקום אחר ולהביאם אל השולחן רק לאחר הקידוש, כדי שהסעודה תבוא לכבוד השבת (מקורה של הלכה זו - פסחים ק: תוד"ה "שאין", וכך פסקו שו"ע הרב רע"א י"ז, ערוה"ש רע"א כ"ב, מעשה רב לגר"א ס"ק קי"ח).
בסעודת שבת בה משתתפים ילדים רכים, יש צורך לצמצם בהפסקות בין המנות ולקצר בשירה ובדברי תורה. לעומת זאת, כשישנם ילדים גדולים יותר, חשוב מאד לתת להם ביטוי באמירת דברי תורה, בהעברת חוויות רוחניות מבית הספר ובניהול השירה. בנוסף - חשוב מאד להתחשב ברעיה, באם, העייפה מכל ימות השבוע ומן ההכנות לשבת, ולקבוע את קצב הסעודה לפי כושר הספיגה שלה, וכך נהיה מובטחים (שבת קי"ט) - כי מלאך טוב יאחל לנו כן גם לשבת הבאה, והמלאך האחר יענה בעל כורחו: אמן!
2. הרב אהרון טרופ שליט"א - ראש ישיבת 'בני צבי'
"רב ספרא מחריך רישא" (שבת קי"ט), או בלשוננו: עשה "על האש" (מנגל) לכבוד שבת. רב ספרא הפסיק מלימודו ועשה זאת בעצמו, לא על ידי שליח, גם לא על ידי אשתו או בניו, למרות שהיה יכול בזמן זה ללמוד תורה. מדוע? הגמרא מסבירה את התנהגותו זו בכך ש"מצווה בו יותר מבשלוחו" (קידושין מ"א). נמצאנו למדים שההכנה לשבת חשובה, ולא רק התוצאה. שהרי אם רק התוצאה, שיהיה מה לאכול בשבת, חשובה, אין צורך לבטל לשם כך תורה.
מגמרא זו אנו לומדים את חשיבות ההתכוננות לקבלת קדושת שבת, שמאפשרת לנו לזכות בשפע ובאור שהשבת יכולה להעניק, ולא רק ההכנה לשבת עצמה חשובה אלא גם ההכנה לסעודת שבת. אסור לתת לסעודת השבת להיות סתמית, זורמת, אלא יש להכין אותה כדי שתהיה מרוממת ובעלת משמעות. לשם כך צריך קודם כל את ההכנה הנפשית, את ההתבוננות בכך שמדובר בזמן איכות, שכל המשפחה מתכנסת יחדיו, בזמן הקדוש ביותר של השבוע. עצם התובנה הזו לכשעצמה כבר תשרה על הסעודה אווירה מרוממת.
כדי להעצים את ההתכוננות הנפשית ראוי לבצע פעולות מעשיות - השתתפות פעילה גם של האב והילדים בהכנת האוכל בערב שבת (כמו רב ספרא), הכנת דברי תורה של כל המשפחה מבעוד יום, כדי שיאמרו בזמן הסעודה. יש לדאוג שדברי התורה ייאמרו בצורה מעניינת ולא ארוכה מדי. הקטנים יספרו מה למדו בגן או בכיתה או שיכינו הצגה על דבר הקשור לפרשת השבוע. אם יש פערי גיל בין הילדים, יש מקום לאפשר לקטנים לשחק בזמן שהגדולים מדברים ודנים. הסעודה צריכה להיות בעלת תוכן ומשמעות מחד ועם אווירה כיפית ונעימה מאידך. יש להיזהר שלא להופכה לבעלת מתח וכבדות. זה הזמן לשוחח עם הילדים על נושאים שונים, לאפשר להם להביע את דעתם בנחת ולדון איתם ברצינות.
"מזמור שיר ליום השבת טוב להודות לה' ולזמר לשמך עליון" עניינה של השבת הוא להתבונן בטוב שה' משפיע עלינו ולהודות על כך לה' בשיר וזמרה, לכן ראוי לשיר את המזמורים של הסעודות. חשוב שלא לשיר מן השפה ולחוץ אלא באמת מעומק הלב. לשם כך רצוי ללמוד עם כל בני המשפחה את המזמורים הללו ואת משמעותם.
לסיום, כיון שאנו לקראת שנתיים מאז הגירוש, ראוי לזכור ולהזכיר את אלו שכבר שנתיים לא זוכים לקבל שבת ביישובם ובקהילתם ולישב לשולחן שבת בביתם בשמחה ובטוב לבב, כיון שביתם נחרב. לזכור להזכיר, לא לאפשר לשכוח ולהשכיח, ובזכירה סוד הגאולה.
3. הרב יהודה מלמד שליט"א - ר"מ בישיבת ההסדר רמת - גן
מיום שחרב בית המקדש הסתלקה השכינה מבית קודשי הקודשים ובאה ושרתה בביתו של אדם ביום השבת. היציאה ממציאות החולין עם תחילת נצנוצי כוכבי ערב, משרה על האדם מישראל מאור פנים מיוחד. הנשמה היתירה ניכרת בזיו פניו של האדם.
כשמתיישב האדם לשלחן שבת שבע הוא. יש תאבון לאכול, אבל אין זה תאבון של בולמוס אלא של נחת ורוגע. מלא הוא מהארת השבת. "איש ואישה, זכו שכינה ביניהם". ומתי ניכרת שכינה זו ביותר, ביום השבת, ובייחוד, בליל שבת. כל החן, היופי והטוב של המשפחה הישראלית בא לידי ביטוי בליל שבת.
ומה צריך לעשות? לא צריך לעשות כלום. שללה התורה את המלאכה, ועימה גם את העמל הפנימי בשבת. כל שצריך הוא - להיפתח. להיות שרוי באווירה זו - מתוך כך לסעוד, מתוך כך לפנות זה לזו, מתוך כך לעסוק אפילו בסידור השולחן ובהכנה ההכרחית לסעודה הבאה.
אפשר וראוי לעסוק בדברי תורה מהפרשה. הפרשה פותחת אלפי פתחים למחשבות ורעיונות. קרא את הפסוקים ותן למחשבות לטייל מהן למרחבי אין סוף. עיין באחד הפירושים והֵיה בו. שיחה על הפרשה - שיחה של בני המשפחה כל אחד לפי גילו, ועיקרה הוא השֵהִייה עם הפרשה.
אך אפילו שיחת חולין של שולחן שבת טעם יש בה. אם אמרו חכמים: שיחה של תלמיד חכם צריכה לימוד, אפשר לומר ששיחת חולין של כל אדם מישראל, שמכווין פניו כלפי השבת לימוד היא לו. בשבת כל אותם דברים שביום חול קבלו משמעות מטרידה ומעיקה, בשבת מקבלים הם משמעות אחרת. הכול נעשה מיושב יותר. הנשמה שגנוזה בכל הדברים שעשה האדם במשך השבוע מתגלה לו בשבת. כל השבוע מסותרת היתה, מכאן תחושת העמל והטרדה, אך בשבת היא מתגלה, מכאן תחושת המנוחה.
הגילוי היותר מיוחד של הנשמה היתירה הוא בשירי השבת. אמרו עליו על ר' נחמן מברסלב שהיה שר כל שירי שבת על הסדר בלא לדלג מזמור אחד , ואמר ר' נתן תלמידו אשרי העין שראתה את זיו פניו בעת ששר. טעם מיוחד יש במנגינות המשפחתיות שעוברות בכל משפחה מדור לדור. וכששרים אותם מתגלה לאדם הנשמה היתירה לא רק שלו אלא של משפחתו לדורותיה אפילו אותם דורות שכבר אינם בעולם. ומי שלא זכה שיעברו מנגינות במשפחתו, ישיר אותם מנגינות השייכות לקהילתו או לשורש נשמתו.
מעין עולם הבא יום שבת מנוחה... מטרדות העולם וחבליו אפילו הקשים יוצלו לרווחה, פדותינו תצמיח ונס יגון ואנחה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
