ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- בימה תורנית
- הלכה מחשבה ומוסר
- דרכי לימוד
- הדרכות כלליות
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
יהודה בן הדסה הינדה מלכה
מעשה בקהילה אחת, שבראשה עמד רב תלמיד חכם, אשר נהג ללמד בה שיעורי תורה. לימים הגיע לקהילה אדם מבחוץ, שהתחיל לארגן שיעורים במקום מבלי להתייעץ עם המרא דאתרא. אנשי הקהילה נחלקו ביניהם כיצד להתייחס לדבר. היו שאמרו: אדרבה טוב שיהיו שיעורים נוספים - "יגדיל תורה ויאדיר", לעומתם אמרו אחרים: במקום שיש מרא דאתרא - הכל צריך להיעשות בהסכמתו. שלחו בני הקהילה את השאלה לרמב"ם. בתשובתו ענה הרמב"ם, שחז"ל הם שהורו לנו כיצד מלמדים תורה, ומטרת הלימוד היא להרבות יראת ה' ויראת תלמידי חכמים. כאשר על ידי הלימוד פוגעים חס וחלילה בכבודו של תלמיד חכם - זו איננה פגיעה אישית בלבד, אלא זה היפוך התכלית של הלימוד - יראת שמים, ומסירת התורה דרך תלמידי החכמים שבכל הדורות. וכך מגדיר הרמב"ם את תכלית לימוד התורה, בשני משפטים: " התכלית המגיע מתלמוד תורה הוא יראת שמים, כמו שנאמר 'ליראה את ה' הנכבד'. ואמרו חז"ל: 'את ה' אלוקיך תירא' - לרבות תלמידי חכמים. ואמרו: לא חרבה ירושלים עד שביזו בה תלמידי חכמים " (שו"ת הרמב"ם סימן שכ"ג).
כיוצא בזה מסביר הגר"א את הפסוק (משלי ט' י'): "תחילת חכמה יראת ה' ודעת קדושים בינה" - כל מטרת חכמת התורה היא להגיע ליראת ה', לפיכך לפני שאדם לומד תורה, עליו להעלות במחשבתו את התכלית שהיא יראת ה', אליה יגיע באמצעות הלימוד. (הגר"א מסביר על פי עיקרון זה - שהמחשבה הראשונית עוסקת בתכלית הדבר - גם את דברי חז"ל, שאמרו בכמה מקומות "בתחילה עלה במחשבה", ואחר-כך נראה לנו שכביכול חזר בו חס וחלילה ועשה אחרת. למשל: בתחילה עלה במחשבה לברוא את העולם במידת הדין ובפועל שיתף מידת הרחמים. וכי ח"ו הקב"ה חזר בו? אלא, התכלית היא שהעולם יהיה בדרגה של מידת הדין, שזוהי האמת המוחלטת. אבל אפשר להגיע לדרגה זו רק אחרי אלפי שנים של הנהגת העולם במידת הדין יחד עם מידת הרחמים. הביטוי "עלה במחשבה" מתייחס לתכלית והדרך להגיע אליה נעשית בשלבים).
כמדומני, שבדרך זו נוכל להבין יפה את הפסוקים בישעיהו (כ"ט, י"ג-י"ד): "ויאמר ה' יען כי נגש העם הזה... בפיו ובשפתיו כבדוני... ותהי יראתם אותי מצות אנשים מלומדה... ואבדה חכמת חכמיו..." - כלומר כיוון שלא שמו אל לבם את מטרת החכמה - שהיא להגיע ליראת ה' - לכן עונשם הוא שהקב"ה נוטל מהם את החכמה, כי בפועל הם אינם משתמשים בחכמה לתכלית שלשמה ניתנה - יראת שמים!
יהי-רצון, שייתן ה' בלבנו חכמה, ללמוד וללמד, לשמור ולעשות ולקיים את כל דברי תלמוד תורתו באהבה, מתוך כבוד תלמידי חכמים.
הרב מרדכי גרינברג - הלימוד הרוחני והלימוד המעשי
חשוב ללמוד את כל חלקי התורה כולל לימודי האמונה. גישה מוטעית היא ההשקפה המחלקת את תורתנו הקדושה לשניים - הלימוד המעשי והלימוד הרוחני. הלימוד המעשי, היינו לימוד ש"ס ופוסקים, ראשונים ואחרונים בעיון ובסברה, והלימוד הרוחני הוא לימוד מוסר, אמונה, אגדה ומדרש.
לכאורה שני חלקי תורה אלו עוסקים בשני תחומים שונים, אולם לא היא - "תורת ה' תמימה משיבת נפש". ארון הספרים של היהדות איננו מורכב ממדפים שונים, מדף אחד לחלק המעשי, והמדף השני לחלק הנסתר והרוחני. באמת הלימוד הרוחני הוא הפנימי הנשמתי, והמעשי משמש לו מלבוש וגוף.
ואלו דברי המהר"ל (תפארת ישראל פי"ג): "כי התורה, עם שנראים דבריה בדברים שפלים (גשמיים), הרי התורה הזאת מתקשרת עם פנימיות התורה... ואף אם אין הדברים הגדולים ידועים אל המשיג, מכל מקום המלבוש קרוב אל הגוף, והגוף קרוב אל הנשמה, עד שהכל מתחבר ומתדבק בהשגה עליונה, ובזה יש דבקות לאדם במדרגה היותר עליונה, היא מדרגת העולם הבא".
יתר על כן - במכתב שכתב הרב קוק זצ"ל למחנך, שיבח אותו על שמקדיש מזמנו ומלמד את תלמידיו גם ספרי אמונה ומחשבה, וכתב לו שלימוד זה יגרום להצלחתם לא רק בתחום האמוני-מחשבתי, אלא אף בעניינים המעשיים, נמצא שעיסוק בחלק הרוחני מגביר את הלימוד בחלק המעשי. ואלו עיקרי דבריו:
יסוד גדול הוא, שכוחות הנפש שבאדם רבים ומגוונים הם, ומכל מקום קשורים הם כולם יחד בקשר אורגני, ומשפיעים ומושפעים, זה על זה וזה מזה. לפיכך, כאשר קיים רצון נפשי עז ללימוד תורה, הרי רצון זה מעורר את כוחות הנפש האחרים, ואז מתאמץ כוח הזיכרון, והחריפות השכלית מתגדלת, וההגיון הולך ומתיישר.
החשק הנפשי ללימוד תורה קשור במידת יראת שמים, עומק קדושת האמונה המושרשת בנפש והמידות הטובות שקנה לו האדם. כדי להגביר שני יסודות אלו - הרצון ללימוד תורה, וחיזוק יראת שמים והמידות הטובות - חובה לעסוק בצד הפנימי יותר, הנשמתי, הרזי של התורה. ועל כן יש להרבות בלימוד ענייני אמונה, מוסר ומחשבה. ואז יעשו דברי תורה יקרים בעיניו, וידע את ערכם החשוב והחיוני, ויתקשר אליהם בחשק פנימי עז, וזה יגרום להתעוררות הכוחות השכליים.
"נמצא, שהעצה היותר טובה להצלחת התלמידים בלימודם... היא להרחיב מידי יום ביומו את לבבם בתלמודי היראה הטהורה וכל מקצועותיה... מיד יזדרזו לאחוז במידות טובות וישרות" (דעת כהן עמוד קל"ג).
לסיכום: לימוד קבוע בענייני אמונה, מחשבה, מוסר ומידות, הוא הוא הבסיס גם ללימוד המעשי ההלכתי ולהצלחתו.
הרב יעקב אידלס - כיצד ללמוד (בליל שבועות)?
הדברים הבאים עוסקים בעיקר בלימוד ליל שבועות, אולם דומני שהם חשובים גם לסגנון הלימוד בכל ימות השנה.
מנהג ישראל קדוש וטהור לעסוק בתורה בליל שבועות. ישנם הנוהגים ללמוד את ה"תיקון", שסודר בידי גדולי ישראל. תיקון זה הוא "תקציר" של כל התורה, ואף על פי שהעוסקים בו לא לומדים דברים חדשים, וודאי יש בהקפת תמצית התורה ערך סגולי גדול מאוד. אולם, רבים עוסקים בלימוד חלקים חדשים בתורה, ואליהם מכוונים דברי.
לפני שניגשים ללימוד ליל שבועות, אם ברצוננו להפיק מלימוד זה גם ריווח לימודי, בנוסף לערך הסגולי, חשוב שנתכנן היטב את לימודינו, נציב מטרות ויעדים, ולא "נזרום" סתם, ונבאר: ישנם שני סוגי אנשים - אלו שעסוקים תדיר בלימוד תורה כגון בחורי ישיבות, ואלו שאינם נמנים על הלומדים הקבועים.
הלומדים הקבועים עלולים ליפול בשתי מלכודות. הראשונה: האדם מתלהב מעצמו - למדתי כל הלילה, הוספתי רבות בלימוד תורה. אבל אם האדם יבחן את עצמו בכנות, הוא יגלה שבסך הכל הוא הפחית מלימודו, מפני שתכל'ס מתחילים ללמוד רק ב-10:30 אחרי סעודת חג דשנה, בשלב מסוים מתחילים 'לנקר', ואז יוצאים לפטפט ולטעום משהו, ואחר כך ישנים ביום ומפסידים את הלימוד הטוב, האיכותי והמרוכז של יום לימוד תורה. המלכודת השניה: אדם מתפתה לסגור את הלילה בסדרת שיעורים, כדי שיוכל לומר לעצמו שלמד היטב. למעשה, בדרך כלל משיעורים אלו האדם כמעט לא הפיק כלום, מפני שקל יותר להירדם בהם, ובדרך כלל השיעורים עוסקים במגוון נושאים ולא ממצים נושא מסוים טוב. לפיכך, כדאי למי שרוצה ללמוד טוב בלילה זה, לקחת מראש יעד סביר - נניח פרק שרוצה לסיים או מסכת שהוא מעוניין לחזור עליה, וללמוד אותו ברציפות. לבני נוער מומלץ להציב יעד שמתאים להם, לדוגמא - ספר תנ"ך, ורצוי ללמוד ביחד בחבורה קטנה.
הסוג השני - מי שלא רגיל ללמוד. בראש ובראשונה - חשוב שהוא יצא מהלילה בתחושה, שהוא הרוויח משהו. אם אין באפשרותו ללמוד בכוחות עצמו, טוב שילך לשיעורים. אולם, חשוב שליל השיעורים יקיף נושא מסויים, וכך הוא יצא עם ריווח לימודי אמיתי. אך אם יש באפשרותו ללמוד בכוחות עצמו, או למצוא חברותא שתסייע לו בלמוד, הרי זו הזדמנות פז להתחבר לעולם התורה הרגיל, בדרך של בית המדרש החי והתוסס שזו ההתהוות של התורה. אם אפשר, רצוי מאוד ללכת עם החברותא לבית מדרש המלא בלהט של לומדי תורה, וכך לקבל את התחושה המשמעותית ביותר של התחברות לתורה. דרך אגב - ליל שבועות הוא הזדמנות של פעם בשנה ללימוד פורה בחברותא, אך כדאי לקחת עצה זו לכל השנה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
