ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- בימה תורנית
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
חנן בן שלומית
נהגו ישראל להיות נעורים בליל שבועות ולעסוק בתורה. ועולה השאלה - איך מנצלים היטב זמן קדוש זה, בו המוני בית ישראל מתכנסים בבתי הכנסת?
העיקר - לעסוק בתורה
הרב מיכאל הרשקוביץ שליט"א, רב היישוב נריה ור"מ בישיבת "מרכז הרב"
כמה וכמה מצוות ומנהגים יש בחג השבועות: בו הביאו את שתי הלחם, מחג השבועות החלו להביא בכורים, ומשום כך הוא קרוי יום הבכורים. ולהלכה, אנו בתפילתנו מזכירים שהוא זמן מתן תורתנו.
מנהג קדום לקרוא מגילת רות בשבועות, וטעמים שונים אנו מוצאים למנהג זה: בילקוט שמעוני נאמר (רות תקצ"ו): "ומה עניין רות אצל עצרת שנקראת בעצרת, בזמן מתן תורה, ללמדך שלא ניתנה תורה אלא על ידי ייסורין ועוני". ה'אבודרהם' כתב שני טעמים נוספים: האחד מפני שאבותינו לא קבלו את התורה ולא נכנסו לברית אלא במילה וטבילה והרצאת דמים, כפי שרות עשתה כשנתגיירה, ועוד שנישואי בועז ורות היו בימי קציר חטים וזמנו של שבועות אף הוא בזמן הקציר. טעם אחר כתב ה'לבוש', שבפרשת אמור נזכר החיוב להניח לקט שכחה ופאה בשעת הקציר מיד לאחר פרשת שתי הלחם שמביאים בשבועות, וחיוב זה קיים בועז שציוה: "שול תשולו לה מן הצבתים", משום שהייתה ענייה וגיורת. ה'תבואות שור' כתב, שמשום שלידתו של דוד המלך הנזכרת בסוף המגילה הייתה בשבועות, קוראים מגילת רות כדי לייחס את דוד ביום לידתו.
המקובלים הנהיגו אמירת תיקון ליל שבועות, ונהגו בכל תפוצות ישראל לעסוק בתורה כל אותו הלילה. זכינו שרבים והולכים הם המשתוקקים ללימוד זה, ומחזה מרנין הוא לראות נהירה אדירה במשך כל הלילה, של בנים ובנות, גברים ונשים, למקומות הלימוד המשגשגים והולכים משנה לשנה.
אמנם עיקר העניין הוא עצם העיסוק בדברי תורה, וכבר נהגו לעסוק בנושאים השונים שהם מעניינו של יום: יש כאלה העוסקים בלימוד מצוות מספר המצוות של הרמב"ם או בספר החינוך וביסודות מנין המצוות, יש העוסקים בבירור גדריו של לימוד תורה המביא לידי מעשה, יש העוסקים בהלכות גיור וגרים, ויש כאלה, בעיקר צעירי הצאן, השונים את משנת ביכורים על פירושיה והלכותיה.
הרבה, ובעיקר נשים ובנות, נהגו להגות במגילת רות על היבטיה ולקחי המוסר הרבים שהיא מלמדת. כמו-כן יש שנהגו לעסוק בדיני מלכות בשל הולדת מלכות בית דוד ביום זה. מאידך בישיבות רבות עוסקים בלילה זה בסוגיות שבמסכת הנלמדת, ולאו דווקא בענייני היום, וכמותם יש הבוחרים לעסוק בלילה הזה בשאלות הלכתיות אקטואליות.
המבחר הוא גדול, וכל אחד יוכל ללמוד במקום שלבו חפץ. אכן אפשר שבמוסדות חינוך של נערים ונערות, שבהם לומדים יחד כתות שלמות, כדאי לברר מהם הנושאים ההולמים ביותר את נטיית לבם של תלמידיהם, למען הגדלתו של הלימוד והאדרתו.
הכר את עצמך!
הרב זאב קרוב שליט"א, ראש הישיבה התיכונית בקרני שומרון
מעלת חג שבועות הוא בכך שהוא יום החמישים. יום בו אפשר להגיע למעלה עליונה ביותר לאחר ההתעלות במ"ט ימי הספירה. לכן, חשוב מאד שיום זה יעבור על האדם באופן בו יתחזק הקשר העמוק בין האדם לתורה, שהרי "ישראל ואורייתא חד הוא" ויוכל להרגיש את אהבתו הפנימית לתורה.
בקהילות ישראל ובישיבות, רבים המנהגים הנוהגים בחג מתן תורה. יש והלילה עובר בשיעורים רבים, יש הלומדים בחברותות ויש המרבים בשירה ובטישים. יש הישנים בלילה וביום לומדים יותר, ויש הערים כל הלילה וביום ישנים שעות רבות.
נשאלת השאלה: מה יותר נכון וראוי לעשות? על-כך נענה מספר תשובות:
א. לשנן את מטרת היום פעמים רבות: חיבור לתורה וגילוי אהבת האדם לתורה, וממילא לתת שבח והודאה לבורא על שנתן לנו את תורתו.
ב. להחליט מראש מה עושים ביום זה ולא להיגרר אחרי אחרים.
ג. כל אחד מכיר את עצמו ויודע מה גורם לו להירדם, מה יגרור אותו לעיסוק בדברים בטלים, ומה ועם מי יצליח ללמוד ולעסוק בתורה. כך גם מכיר אדם את עצמו ויודע איך יתפקד כשהוא ער כל הלילה, האם ילמד או שרוב הזמן יעבור לו בבטלה, וגם ביום לא יצליח ללמוד ולהיות באווירת קודש עקב עייפות.
ד. מי שיכול ילמד ביום קדוש זה את הדברים שהוא מרגיש אליהם משיכה ורצון עז ללמוד. וכבר אמרו חז"ל (עבודה זרה י"ט): "כי אם בתורת ה' חפצו - אין אדם לומד אלא ממקום שלבו חפץ".
ה. מצד האמת, "כל אחד צריך לעסוק בעסק שלו, במה שיש לו על זה הכנה" (אורות התורה) - לכל אחד יש לו את החלק שלו בתורה ובו הוא צריך לעסוק ובלימוד זה ירגיש התעלות. אלא, שמחולשות כאלה ואחרות, או מתנאים כאלה ואחרים אנשים נאלצים ללמוד לימוד שלא בהכרח היה חפצם בו. לדוגמה, בישיבה לומדים בדרך מסוימת, בבית הכנסת לומדים דף יומי וזה השיעור היחיד הקיים ליד הבית ועוד סיבות שונות ומשונות. מי שיכול, ויודע שלא יתבטל ישתדל ללמוד ביום זה את מה שבאמת יהיה "תורת ה' חפצו".
כל אחד צריך לצאת מן החג בהבנה והרגשה ש"כשם שאי אפשר לחיות בלא אור ואויר, בלא מזון ומשתה, עוד יותר מזה אי אפשר לחיות בלא חיות התורה" (אורות התורה).
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
