ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- בימה תורנית
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
מיום שפתחתי חשבון בנק, אהבתי תמיד לכתוב בכל הצ'קים תאריך עברי. לעיתים היה הפקיד או מקבל הצ'ק בוחן את הצ'ק בעיניים מופתעות, ושואל בהיסוס - זה חוקי?
כן, וודאי, הייתי משיב. במדינת ישראל התאריך העברי הוא תאריך רשמי.
אולם בפעם האחרונה שהוצאתי פנקס צ'קים גיליתי שסימנו קווים בשורה של התאריך, כך שתתאים לתאריך הלועזי ולא לעברי. מה אעשה כעת? עד כמה מחויבים להקפיד על תאריך עברי ומדוע?
כן, וודאי, הייתי משיב. במדינת ישראל התאריך העברי הוא תאריך רשמי.
אולם בפעם האחרונה שהוצאתי פנקס צ'קים גיליתי שסימנו קווים בשורה של התאריך, כך שתתאים לתאריך הלועזי ולא לעברי. מה אעשה כעת? עד כמה מחויבים להקפיד על תאריך עברי ומדוע?
בין תאריך אלוקי לתאריך של ע"ז
הרב דוד חי הכהן שליט"א - רב שכונה בבת ים וראש הישיבה
המשתמש בתאריך עברי מעיד על עצמו שהוא מאמין בבורא עולם, ובתורה שכתבה לנו את זמן הבריאה. לעומתו, המשתמש בתאריך הנוצרי שהוא תאריך אותו מונים לזמן לידת אותו פושע ישראל, שהנכרים עשוהו אליל, נותן ערך לעבודה זרה
בשימוש בתאריך עברי ולא בלועזי, יש צדדים של מצוות עשה ולא תעשה גם יחד.
ראשית - התאריך העברי הוא המניין שאנו מונים לבריאת העולם, ואם כן המשתמש בו מעיד על עצמו שהוא מאמין בבורא עולם, ובתורה שכתבה לנו את זמן הבריאה. לעומתו, המשתמש בתאריך הנוצרי שהוא תאריך אותו מונים לזמן לידת אותו פושע ישראל, שהנכרים עשוהו אליל, נותן ערך לעבודה זרה ועובר על איסור התורה "ושם אלוהים אחרים לא תזכירו לא יישמע על פיך", שלא לתת חשיבות לעבודה זרה. (ומכלל איסור זה, שאפילו לקבוע פגישה ליד בית עבודה זרה הוא איסור תורה).
בנוסף - לדעת החתם סופר, יש גם איסור במניין החודשים הנוכרי על פי מספר, כגון שכותב הרביעי לחודש החמישי, וכוונתו לחודש החמישי על פי מניין חודשי השנה הנוצרים שמתחילים בינואר. טעם האיסור הוא, מפני שהמונה לחודשים הלועזיים מבטל בכך את המצוה בתורה למנות חודשי שנה מניסן.
בתשובות הגאון הרב עובדיה יוסף שליט"א ציטט מקורות לאסור באיסור תורה לכתוב תאריך נוצרי על מצבת נפטר. ומורנו הרצי"ה קוק זצ"ל נמנע מלהגיע לחתונות אם בהזמנה השתמשו בתאריך הנוצרי.
מבחינה מעשית - בשעת דחק כמו במילוי טפסים רשמיים של המדינה, שלעיתים אין ברירה אלא לכתוב את התאריך הנוצרי אפשר להימלט מהמכשול בדרך הבאה:
ראשית - יש לכתוב תאריך עברי ורק לאחריו את הנוכרי. שנית - בתאריך הנוכרי יכתוב שתי ספרות אחרונות כמו 0 ו- 9 ולא אלפיים. שלישית - במקום לכתוב חודש חמישי יכתוב את שמו כמו אפריל ומאי.
כמובן שאין מקום לכתוב תאריך לועזי בכל מה שנוגע לקודש , כמו - כתובה, תאריך פטירה ואזכרה, ימי הולדת ובר מצוה שהם שייכים לנשמות ישראל הקדושות. וכן יש להתאמץ גם במכתבים בין אדם לחברו, שלא להיגרר במשהו אחר התאריך הנוצרי.
ויהי רצון, שמי שבחר בנו מן העמים וקידש את זמננו על ידינו הוא יוסיף וישפיע ברכה לקידוש ישראל והזמנים.
סוג התאריך - ההבדל בין פורים לפסח
הרב גדעון בנימין שליט"א - רב היישוב נוף איילון
האם העובדה שה"עולם" פועל לפי כללים ומוסכמות ובכל מקום עושים שימוש בתאריך לועזי, משמיעה שמי שעובד לפי כללים אלו מחויב להם?
בכל מסמך, המחאה, חוזה או אפילו פתק אישי אנו רושמים תאריך. לתאריך זה יש משמעות. האם נתַנו את דעתנו מהי האמירה המשודרת מאופן רישום התאריך? האם העובדה שה"עולם" פועל לפי כללים ומוסכמות ובכל מקום עושים שימוש בתאריך לועזי, משמיעה שמי שעובד לפי כללים אלו מחויב להם?
יש לדון בסוגיה זו מכמה פנים:
א. המהר"ם שיק (חיו"ד סי' קע"א) טוען, שבכתיבת תאריך נוצרי ישנו איסור מהתורה של "שם אלהים אחרים לא תזכירו". חז"ל הביאו כדוגמא לאיסור זה, שאסור לקבוע מקום מפגש בין שני חברים בציון מקום של עבודה זרה, מכך לומד המהר"ם שהזכרת תאריך נוצרי המונה להולדתו של "אותו האיש" יש"ו כלול באיסור זה. אולם הגרע"י יוסף (יביע אומר ח"ג סי' ט) דוחה את דבריו, כיון שכידוע אין המניין מדויק מבחינה היסטורית - לא לדעת חז"ל ולא לדעת החוקרים, אבל נראה שעדיין ניתן להסכים עם המהר"ם, שהרי סוף סוף המונים לתאריך זה מתייחסים אליו כיום הולדתו של הנוצרי. אך נראה שטענה חזקה יותר כנגד המהר"ם היא, שכותבי התאריך אינם מתכוונים כלל במניינם לספירת לידתו של אותו האיש אלא לספירה המקובלת, ולכן סביר שאין בכך איסור של "שם אלהים אחרים לא תזכירו".
ב. ישנם שטענו שיש במניין זה משום איסור "ובחוקותיהם לא תלכו". ניתן לענות על כך, שכאשר ישנו טעם למנהג הגויים אין בכך משום חוקות הגויים (ב"י יו"ד סי' קעח בשם מהר"י קולון). אמנם עדיין יש לדון בדחייה זו, שאמנם יהודי שמשתמש במניין זה עושה זאת מטעמי נוחות, אבל עצם מנהג הגויים כן קשור לעבודה זרה, ולכן אינו דומה למשל להנפת דגל או להקמת אנדרטה לזכר נופלים.
ג. גם אם נתיר שימוש בתאריך לועזי, עדיין ישנו דיון לגבי אופן כתיבת החודשים הלועזיים. הרמב"ן בפרשת בא מאריך בחשיבות מניין החודשים כתיקונם, כאשר החודש הראשון הוא החודש שבו יצאנו ממצרים. ועוד - שמות החודשים של התאריך העברי עלו איתנו מבבל, ויש חשיבות להזכרתם כזכר לחזרתנו מבבל לארץ ישראל. לכן נחלקו האחרונים - האם עדיף לכתוב את שמות החודשים הלועזיים כיון שהם אינם למניין זר לנו, או שמא עדיף למנות את החודשים במספרם, שהרי שמות החודשים הלועזיים הם שמות הקשורים לעבודה זרה ולמלכי רומי.
להלכה - גם הפוסקים המקילים כגון הגרע"י יוסף סוברים, שודאי עדיף לאדם לכתוב את התאריך היהודי המורה על אמונה בבריאת העולם ובקדושת ישראל מאשר להשתמש בתאריך שאינו רק זר לנו, אלא יש בו ביטוי של עבודה זרה מהסוג הבזוי ביותר. לכן יש להותיר את התאריך הלועזי למצב של חוסר ברירה כגון בפניה למוסדות שכל מנינם הוא לפי התאריך הלועזי. גם במקרים אלו רצוי לציין בנוסף לתאריך הנוצרי את התאריך שלנו.
אחד מהמיוחדים שהתנגד בחריפות עצומה לשימוש בתאריך הנוצרי הוא רבנו הרצי"ה קוק זיע"א. אציג כאן רק ציטוט אחד: "אביע את צערי ותמהוני על כי בראש החוברת מוזכרת ספירת הדת הנוצרית להולדתו של אותו פושע ישראל שעשאוהו נכרים עבודה זרה... בכלל הלא יש בזה משום לא תזכירו ולא ישמע על פיך, ומשום חרפה דתית ולאומית של המשך עול הגויים על צוארנו..." (לנתיבות ישראל מאמר תשעים ותשע ועוד).
בימים אלו שבין פורים לפסח נשים אל ליבנו את דברי חז"ל שהגזירה בשושן נגרמה בגלל שנהנו מסעודתו של אותו רשע ("השתלבות" בU.S. of Paras-) ואילו הגאולה ממצרים באה בזכות שלא שינו את שמם, לבושם ושפתם.
הדרך לספור ימים וחודשים
הרב יהודה קרויזר שליט"א - רב היישוב מצפה יריחו וראש ישיבת הרעיון היהודי
חובה להשתמש בתאריך העברי ולהרבות בכך קידוש ה', אמונה בגאולת ישראל וחיזוק אחיזתנו בארץ ישראל
שני מניינים ניתנו לעם ישראל - מניין הימים ומניין החודשים. הצד השווה שבהם הוא שבתחילה לא היה שם מיוחד לכל אחד מימי השבוע ולא היה שם מיוחד לחודשי השנה, אלא ימי השבוע והחודש היו נמנים בצורה סידורית, כלומר: ימי השבוע נמנים - יום ראשון, שני וכן הלאה, והחודשים נמנים - החודש הראשון, השני וכן הלאה.
הסיבה לכך היא, שימי השבוע נמנים משבת לשבת כדברי המכילתא: "רבי יצחק אומר - לא תהא מונה כדרך שהאחרים מונים אלא תהא מונה לשם שבת". וכתב הרמב"ן (שמות כ'), שבכך שאנו אומרים היום יום ראשון בשבת אנחנו מקיימים את מצוות "זכור את יום השבת" בכל יום, ובהזכרת השבת אנחנו מודים שיש בורא לעולם והוא ברא את העולם בששת ימי בראשית.
והטעם לכך שהחודשים בתורה היו נמנים במספר מניסן ואילך ולא בשם, כתב הרמב"ן (שמות י"ב): "כדי שיהיה זה זיכרון הנס הגדול (של יציאת מצריים), כי בכל עת שנזכיר החודשים יהא הנס נזכר".
ומוסיף הרמב"ן ומבאר, שבתחילה היה מניין החודשים זכר ליציאת מצרים, אבל כאשר עלו ישראל מבבל ונתקיימו בנו דברי הנביא (ירמיהו ט"ז) - "ולא יאמר עוד חי ה' אשר העלה את בני ישראל מארץ מצרים, כי אם חי ה' אשר העלה ואשר הביא את בני ישראל מארץ צפון", התחלנו לקרוא את החודשים בשמות שנקראו בארץ בבל, כדי להזכיר ששם עמדנו ומשם העלנו ה' יתברך. כלומר, מניין החודשים מתשרי ושמותם נועדו להזכיר את הגאולה השנייה.
מכאן, שבהזכרת ימי השבוע אנחנו מחזקים את יסוד האמונה בבורא עולם, ובהזכרת החודש העברי אנו מחזקים את האמונה בגאולת ישראל.
הוסיף על כך החתם סופר וכתב, שבשימוש בחודש העברי אנו מחזקים גם את אחיזתנו בארץ ישראל, שהרי בתאריך העברי אנו מונים לבריאת העולם, וממילא אנו מכריזים בכך שהבורא ברא את העולם והעולם מחודש ולא קדמון, "ובכך להודיע קבל עם ועדה ועולם, שארץ ישראל ניתנה לנו מידי הבורא מתנת עולמים ולא יוכלו אומות הגויים לטעון עליה חזקת בעלות או כיבוש".
מכאן שחובה להשתמש בתאריך העברי ולהרבות בכך קידוש ה', אמונה בגאולת ישראל וחיזוק אחיזתנו בארץ ישראל.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
