- מדורים
- בימה תורנית
מה מקומם של סיפורי הצדיקים בחינוך ועבודת ה'?
מצוה לספר
הרב יהודה מלמד שליט"א, ר"מ בישיבת רמת-גן
תחילתה וסופה של התורה סיפורי צדיקים. בתחילתה, סיפור תולדותיהם של צדיקים יסודי עולם - האבות, ובסופה, סיפור מעשיו ודבריו של משה רבינו. כשמסתלק הצדיק, משה רבינו, מסתיימת התורה. אין תורתנו עוסקת באמיתות מופשטות, ברעיונות ערטילאיים, אלא בספורים ובמעשים. מצוה עלינו לספר ביציאת מצרים, וכל המרבה לספר ביציאת מצרים, הרי זה משובח. מצוה לספר על עם ישראל, לספר על הצדיקים שבו, לספר תהילת ד'. ומהו הסיפור המעולה שאפשר לספר על עם ישראל ועל הצדיקים. זהו כאשר לא כשמציירים איך צדיק גוזר והקדוש ברוך הוא מקיים, אלא כשמספרים, איך הקדוש ברוך הוא גוזר וצדיק מקיים.
בכל הסיפורים מופיע גרעין פנימי של נשמה עליונה המתלבשת בסיפור. כל התנסחות מחודדת, מוגדרת ומדויקת ככל שתהיה, לא תוכל לבטא את הנשמה הפנימית, כפי שמבטא אותה הסיפור. הנביאים הראשונים שבטאו דבריהם בסיפורים, גדולים מהנביאים האחרונים, שדברו בשבח מעשי ד' יותר בפירוש.
כשרצה ר' נחמן להביע את פנימיות התורה, בשפה שהנביאים דברו בה, סיפר סיפורי מעשיות. לדעת לספר סיפור זוהי מלאכה בפני עצמה. אין המספר מספר על משהו שכבר חלף עבר, אלא על משהו שנמצא כאן עכשיו, נוכח וחי. בספור חוזר אדם ומתאחד בנפשו, עם הדמויות עליהן הוא מספר, ואף השומעים רואים, כאילו בעל השמועה עומד כנגד עיניהם. כשהיה הרב צבי יהודה, מתחיל ללמד דבריו של אחד מרבותינו, בין אם היה מהתנאים כר' מאיר, בין אם היה מהראשונים כר' יהודה הלוי, היה פותח ומספר על אותה הדמות, ולא נחה דעתו, עד שהצטיירה בעיני השומעים, כעומדת לנגד עיניהם בכל הודה ותפארתה. וכמה מהם היו מספרים, שבאותה שעה היו אותן דמויות ואותן נשמות, משתקפות במראה פניו של הרב צבי יהודה.
הרב הנזיר היה אומר, שהחכמה העברית דרכה להופיע דווקא בשפה המשלית. לעולם איננו מתיימרים להגיד את הדבר כשלעצמו, אלא לתת משל וציור, שהוא פותח שער למה שמעבר לו. ספורים הם משל נפלא, שפירוש אחד לא יספיק לבארם, וכל מה שתמשמש בהם תמצא טעם נוסף. ומעלה יש בסיפורים יותר מאשר במשל, שגם לפשוטם של הסיפורים יש משמעות.
רצה הרב שתלמידי חכמים שבדור, ילמדו את עצמן לאחוז בעט, שתלמידי חכמים יביעו את עצמן בשפה ספרותית. ואם אולי ליכולת לספר ספורים, צריך נפש מיוחדת וכישרון מיוחד, וברוך ד' כוחות כאלה מתגלים לאט לאט, מכל מקום אין תלמיד חכם, יכול לפטור את עצמו מלהביע את רעיונותיו בשפה סיפורית. לא לומר רעיונות, אלא לספר אותם, ובכך לתת להם חיים. יתכן שמה שמכונה כתיבה מסאית, הולם את הצורך הזה. באופן זה כתב הרב את מאמר הדור, והדומים לו. ואף אנו, לא עלינו מלאכה ואומנות זו לגמור, אבל אין אנו בני חורין להיבטל ממנה. בדרך זו תחזור התורה ותהייה קרובה וחייה בלבבות.
להציג מודל לחיקוי
הרב אביחי קצין שליט"א, ראש ביהמ"ד לתורה של מכללת "שערי משפט"
חז"ל למדונו ש"גדול שימושה יותר מלימודה". בכך למדונו שהדרך המשפיעה יותר בלימוד התורה הוא המפגש עם תורה חיה, ולא רק עם זו הכתובה עלי ספר. כמובן שהמפגש המשמעותי ביותר הוא המפגש הבלתי אמצעי עם גדולי ישראל, אך גם למפגש עם קורותיהם והנהגתם של גדולי ישראל יש חשיבות גדולה.
אולם נראה שיש שתי המלצות שכדאי לאמץ בבחירת סיפורי צדיקים : סיפר לי לא מזמן תלמיד חכם אחד שהוא סיים את קריאתם של שני ספרים על גדולי ישראל. כל מה שכתוב בספר האחד, הוא אמר, גם אני הייתי יכול לעשות. ואילו מה שכתוב בספר השני, לעולם לא אוכל לעשות.
במילים אחרות, סיפורים העוסקים בהנהגות טובות, בהתמודדויות עם ניסיונות, ברגישות לזולת ובהקפדה ראויה באורחותיה של תורה, כל אלו הם דברים שיכול הקורא להתאמץ ולאמץ אל תוך הנהגתו שלו. לעומת זאת, ספרים שרוב עניינם ובניינם בסיפורי מופתים וניסים, יכול הקורא להתפעל ולהעריץ, אך לחקות אינו מסוגל.
נקודה שניה , הדגיש בזמנו הרב יצחק הוטנר זצ"ל, בעל ה"פחד יצחק". הרב הוטנר יצא כנגד מחברי ספרי הביוגרפיות המשרטטים תמונה "מלאכית" של גדולי ישראל. כאילו נוצקו מחומרים אחרים. מעולם לא חוו התמודדות, בוודאי לא כישלונות, ומסלול התקדמותם הרוחני היה של התקדמות בלבד. שרטוט שכזה יוצר תחושה בלב הקורא, בעיקר של אלו הצעירים, שהוא עצמו החווה התמודדות וקשיים שונה באופן מהותי מאותם גדולי ישראל. וממילא אין לו שום סיכוי לגדול ולהיות אדם גדול.
עלינו לדעת שגדולי ישראל היו בשר ודם ודווקא מתוך נקודת מוצא זו התמודדו ועלו להיות אותן דמויות הוד שכולנו מכירים. באופן כזה לא רק נתפעל מאותם גדולים, אלא ננסה לאמץ חלק מהנהגתם שלהם לתוככי אורחות חיינו שלנו .
הפסוק המיוחד והמשונה בתורה
איך מגדירים כללי מלחמה?
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
אם יש הבטחה, למה יעקב ירא?
במה נעבוד כשהבינה המלאכותית תחליף את כולנו?
האם מותר לקנות בבלאק פריידי?
הנס של השמן המיוחד של יעקב אבינו
איך נדע שהלב שלנו במקום הנכון?
הלכות קבלת שבת מוקדמת
מתנות בחינם
בריאת העולם בפרשת לך לך