ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- בימה תורנית
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
עולם המוסיקה המקיף אותנו בבית, בשמחות וברחוב, מעלה שאלות רבות, שעיקרן - מהי מוסיקה יהודית?
דומיה וניגון
הרב רא"ם הכהן שליט"א, ראש ישיבת עתניאל ורב היישוב
את עבודת ה' של האדם ניתן לחלק לשלושה חלקים - מחשבה, דיבור ומעשה. עבודת ה' שבמחשבה היא בנפש האדם בינו לבין עצמו, לעומת עבודת ה' בדיבור שמתלבשת במילים ומופיעה כלפי חוץ.
בין המחשבה לדיבור ניתן להוסיף שני שלבי ביניים אפשריים - הדומיה והניגון. הדומיה משאירה עדיין את הנעלם בהעלם, אך יכולה לגלות לסובבים את עוצמתו, ואילו הניגון נותן גילוי ראשוני ועמוק. הזוהר (חלק ג ל"ט, ע"א) מסביר מדוע לכהנים אסור להיכנס שתויי יין למקדש - היין יוצר תנועה מן ההעלם אל הגילוי ומוציא את הסודות החוצה, כמאמר חז"ל המפורסם: "נכנס יין יצא סוד" (סנהדרין ל"ח ועוד), ואילו עניינם של הכהנים הוא ההעלם - הסוד, הדומיה.
לעומת הכהנים שעניינם הוא הסוד וההעלם, הלויים קשורים לבחינה של היין, ועבודתם בשירה וניגון, שעניינם הוא הוצאת העולם הפנימי של האדם כלפי חוץ. לעומת היין, המים הם החומר הכי פשוט והכי טהור בעולם, וזה מבטא את האין סוף הנעלם, שקשור לכהנים. לאור זאת מובן מדוע שירת הלויים הייתה בשעת ניסוך היין, ואילו עבודת הכהנים בזיקה לניסוך המים בחג הסוכות. כך נוצרת הרמוניה של העלם וגילוי, כאשר הלויים שרים בחוץ בזמן ניסוך היין, והכהנים עובדים בפנים בדומיה.
הגר"א (מובא בשמו בהקדמה לפאת השולחן) כאשר שיבח את חכמת המוסיקה אמר: "כי רוב טעמי תורה, וסודות שירי הלויים וסודות תיקוני הזהר, אי אפשר לידע בלעדיה. ועל ידה יכולים בני אדם למות בכלות נפשם מנעימותיה, ויכולים להחיות מתים בסודותיה הגנוזים בתורה... כמה ניגונים וכמה מידות הביא משה רבנו עליו השלום מהר סיני, והשאר מורכבים בתורה שבעל פה המצויה בידינו".
שירת הלויים הייתה בזמן ניסוך היין בקרבנות ציבור. הניסוך היה יורד לשיתין שבמזבח היורדים עד התהום, והלויים היו עומדים על חמש עשרה המעלות. אבל בספר מאור ושמש (פרשת קורח) מביא בשם ספר ברית מנוחה שהלויים היו מחזירים בתשובה את החוטא על ידי ניגון, בשעת הקרבת הקרבן: "שבשעה שהיו מביאים קרבן לבית המקדש, היה מסתכל הכהן העובד בבעל קרבן והבין מחשבתו, ואם הבין שאינו עושה תשובה כראוי עדיין - אזי רמז הכהן העובד ללויים שיזמרו ניגון לעורר בעל הקרבן להרהר בתשובה, ואזי הלויים בשירם ובזמרם הביאו לבעל הקרבן שיהרהר בתשובה".
מוסיקה המקרבת לרבש"ע
הרב מוטי הרשקופ שליט"א, ראש ישיבת 'כינור דוד' בעטרת
רבים מאיתנו מצאו את עצמם לא אחת מהרהרים ולעתים נבוכים בשאלת הזיקה של המוסיקה לעולם הקודש. באופן אינטואיטיבי אנו מרגישים שחייב להיות קשר בין עולם המוסיקה שהוא עולם רוחני, לבין עולם הקודש שהוא מקור ויסוד לכל שאיפותינו הגבוהות והנאצלות.
אולם, המציאות טופחת על פנינו במבוכה בדמותם של יצירות מוסיקאליות רבות וקודים תרבותיים המתלווים להם, שברור לנו באופן חד משמעי שאין להם מקום לא באוהלו של שם ובוודאי לא באוהלו של יעקב.
טרם בואנו לברר נקודה זו עלינו להציב בנתוני הבסיס מספר עובדות:
א. המוסיקה הוא אחד הכוחות בעלי ההשפעה החזקה ביותר על כלל המין האנושי. ב. המוסיקה שמשה בהיכל הקודש בזמן שבית המקדש עמד על תילו. ג. גדולי ישראל ראשונים ואחרונים חכמי נגלה וסוד, הפליגו רבות בשבחה של המוסיקה וייחסו לה מדרגות גבוהות במיוחד.
המובאות הן רבות. נציין את ריה"ל (ספר הכוזרי ב' ס"ה) שמתאר את המוסיקה שהיא "מעתקת את הנפש ממדה אל הפכה", הרמב"ן (בתורת האדם), כותב: "כי ענין הכנור וכלי הזמר במקדש רמז להשגת המחשבה שהיא נתלית ברוח, ואין בגשמיות דק כמוסיקא, כענין שאמרו קול ודבר ורוח וזהו רוח הקדש".
ובשם הגר"א מובא בהקדמה של ר' ישראל משקלוב על 'פאת השולחן' כי: "רוב טעמי תורה, וסודות שירי הלוים, וסודות תיקוני הזוהר, אי-אפשר לידע בלעדה, ועל ידה יכולים בני אדם למות בכלות נפשם מנעימותיה, ויכולים להחיות המתים בסודותיה הגנוזים בתורה", ועוד לא הזכרנו את גדולי החסידות, הרב קוק זצ"ל, הרב הנזיר ועוד רבים.
עובדות אלו מביאות אותנו להבנה, כי דבר כה מרכזי שנברא על ידי רבש"ע לא לחינם נברא. אנו כאנשי תורה ואמונה מחפשים בכל דבר את התכלית שיכולה להביא אותנו להתקרבות להקב"ה ולגילוי שכינתו.
המוסיקה נוגעת בנפש במקומות עמוקים מאוד שאף המילים מנועות מלהגיע, מקומות אלו יש בם כדי לחולל הנעה ותזוזה פנימית עמוקה הנדרשת כדי לפעול בלבבות את הכיסופים לאל חי.
מוסיקה יהודית היא זו שמעוררת את האדם לעניין היהודי של הקירבה להקב"ה וגילוי שכינה. כל שאר מרכיבי המוסיקה, ויסודות החכמה המופלאה הזו הם כלי שרת כדי להביא אותנו אל היכולת ליצור קירבה זו.
אנו אסירי תודה לכל גדולי המוסיקה בכל הדורות שהצליחו לגלות טפח ואף יותר מהסודות של חכמת המוסיקה. עם ישראל יידע גם הפעם, לחבר את גילוים אל התכלית הנצחית.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.











