מוסיקה ויהדות | רבנים שונים | בית המדרש

מדורים
בימה תורנית

קטגוריה משנית

לימוד השיעור מוקדש להצלחת

עם ישראל

3 דק' קריאה

עולם המוסיקה המקיף אותנו בבית, בשמחות וברחוב, מעלה שאלות רבות, שעיקרן - מהי מוסיקה יהודית?

דומיה וניגון
הרב רא"ם הכהן שליט"א, ראש ישיבת עתניאל ורב היישוב
את עבודת ה' של האדם ניתן לחלק לשלושה חלקים - מחשבה, דיבור ומעשה. עבודת ה' שבמחשבה היא בנפש האדם בינו לבין עצמו, לעומת עבודת ה' בדיבור שמתלבשת במילים ומופיעה כלפי חוץ.
בין המחשבה לדיבור ניתן להוסיף שני שלבי ביניים אפשריים - הדומיה והניגון. הדומיה משאירה עדיין את הנעלם בהעלם, אך יכולה לגלות לסובבים את עוצמתו, ואילו הניגון נותן גילוי ראשוני ועמוק. הזוהר (חלק ג ל"ט, ע"א) מסביר מדוע לכהנים אסור להיכנס שתויי יין למקדש - היין יוצר תנועה מן ההעלם אל הגילוי ומוציא את הסודות החוצה, כמאמר חז"ל המפורסם: "נכנס יין יצא סוד" (סנהדרין ל"ח ועוד), ואילו עניינם של הכהנים הוא ההעלם - הסוד, הדומיה.
לעומת הכהנים שעניינם הוא הסוד וההעלם, הלויים קשורים לבחינה של היין, ועבודתם בשירה וניגון, שעניינם הוא הוצאת העולם הפנימי של האדם כלפי חוץ. לעומת היין, המים הם החומר הכי פשוט והכי טהור בעולם, וזה מבטא את האין סוף הנעלם, שקשור לכהנים. לאור זאת מובן מדוע שירת הלויים הייתה בשעת ניסוך היין, ואילו עבודת הכהנים בזיקה לניסוך המים בחג הסוכות. כך נוצרת הרמוניה של העלם וגילוי, כאשר הלויים שרים בחוץ בזמן ניסוך היין, והכהנים עובדים בפנים בדומיה.
הגר"א (מובא בשמו בהקדמה לפאת השולחן) כאשר שיבח את חכמת המוסיקה אמר: "כי רוב טעמי תורה, וסודות שירי הלויים וסודות תיקוני הזהר, אי אפשר לידע בלעדיה. ועל ידה יכולים בני אדם למות בכלות נפשם מנעימותיה, ויכולים להחיות מתים בסודותיה הגנוזים בתורה... כמה ניגונים וכמה מידות הביא משה רבנו עליו השלום מהר סיני, והשאר מורכבים בתורה שבעל פה המצויה בידינו".
שירת הלויים הייתה בזמן ניסוך היין בקרבנות ציבור. הניסוך היה יורד לשיתין שבמזבח היורדים עד התהום, והלויים היו עומדים על חמש עשרה המעלות. אבל בספר מאור ושמש (פרשת קורח) מביא בשם ספר ברית מנוחה שהלויים היו מחזירים בתשובה את החוטא על ידי ניגון, בשעת הקרבת הקרבן: "שבשעה שהיו מביאים קרבן לבית המקדש, היה מסתכל הכהן העובד בבעל קרבן והבין מחשבתו, ואם הבין שאינו עושה תשובה כראוי עדיין - אזי רמז הכהן העובד ללויים שיזמרו ניגון לעורר בעל הקרבן להרהר בתשובה, ואזי הלויים בשירם ובזמרם הביאו לבעל הקרבן שיהרהר בתשובה".

מוסיקה המקרבת לרבש"ע
הרב מוטי הרשקופ שליט"א, ראש ישיבת 'כינור דוד' בעטרת
רבים מאיתנו מצאו את עצמם לא אחת מהרהרים ולעתים נבוכים בשאלת הזיקה של המוסיקה לעולם הקודש. באופן אינטואיטיבי אנו מרגישים שחייב להיות קשר בין עולם המוסיקה שהוא עולם רוחני, לבין עולם הקודש שהוא מקור ויסוד לכל שאיפותינו הגבוהות והנאצלות.
אולם, המציאות טופחת על פנינו במבוכה בדמותם של יצירות מוסיקאליות רבות וקודים תרבותיים המתלווים להם, שברור לנו באופן חד משמעי שאין להם מקום לא באוהלו של שם ובוודאי לא באוהלו של יעקב.
טרם בואנו לברר נקודה זו עלינו להציב בנתוני הבסיס מספר עובדות:
א. המוסיקה הוא אחד הכוחות בעלי ההשפעה החזקה ביותר על כלל המין האנושי. ב. המוסיקה שמשה בהיכל הקודש בזמן שבית המקדש עמד על תילו. ג. גדולי ישראל ראשונים ואחרונים חכמי נגלה וסוד, הפליגו רבות בשבחה של המוסיקה וייחסו לה מדרגות גבוהות במיוחד.
המובאות הן רבות. נציין את ריה"ל (ספר הכוזרי ב' ס"ה) שמתאר את המוסיקה שהיא "מעתקת את הנפש ממדה אל הפכה", הרמב"ן (בתורת האדם), כותב: "כי ענין הכנור וכלי הזמר במקדש רמז להשגת המחשבה שהיא נתלית ברוח, ואין בגשמיות דק כמוסיקא, כענין שאמרו קול ודבר ורוח וזהו רוח הקדש".
ובשם הגר"א מובא בהקדמה של ר' ישראל משקלוב על 'פאת השולחן' כי: "רוב טעמי תורה, וסודות שירי הלוים, וסודות תיקוני הזוהר, אי-אפשר לידע בלעדה, ועל ידה יכולים בני אדם למות בכלות נפשם מנעימותיה, ויכולים להחיות המתים בסודותיה הגנוזים בתורה", ועוד לא הזכרנו את גדולי החסידות, הרב קוק זצ"ל, הרב הנזיר ועוד רבים.
עובדות אלו מביאות אותנו להבנה, כי דבר כה מרכזי שנברא על ידי רבש"ע לא לחינם נברא. אנו כאנשי תורה ואמונה מחפשים בכל דבר את התכלית שיכולה להביא אותנו להתקרבות להקב"ה ולגילוי שכינתו.
המוסיקה נוגעת בנפש במקומות עמוקים מאוד שאף המילים מנועות מלהגיע, מקומות אלו יש בם כדי לחולל הנעה ותזוזה פנימית עמוקה הנדרשת כדי לפעול בלבבות את הכיסופים לאל חי.
מוסיקה יהודית היא זו שמעוררת את האדם לעניין היהודי של הקירבה להקב"ה וגילוי שכינה. כל שאר מרכיבי המוסיקה, ויסודות החכמה המופלאה הזו הם כלי שרת כדי להביא אותנו אל היכולת ליצור קירבה זו.
אנו אסירי תודה לכל גדולי המוסיקה בכל הדורות שהצליחו לגלות טפח ואף יותר מהסודות של חכמת המוסיקה. עם ישראל יידע גם הפעם, לחבר את גילוים אל התכלית הנצחית.

בימה תורנית