ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- בימה תורנית
- משפחה חברה ומדינה
- חינוך ילדים ותלמידים
- מוסדות חינוך
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן גרסיה
שאלה שמעסיקה רבים בתקופה הזו היא התוכנית לשנה הבאה. איך בוחרים ישיבה תיכונית, אולפנה, ישיבה גבוהה או מקום שירות לאומי?
להשקיע בבחירת המקום!
הרב מתניה אריאל שליט"א, ראש הישיבה הקטנה 'דרך חיים', שעלבים
ראשית יש לזכור שהעיקר הוא לא תהליך הקבלה לישיבה, אלא התפקוד בה כראוי לאורך ארבע שנים. לא פעם הורים 'מלבישים' על הבן שאיפות שמתאימות להם, אבל לא לבן. יש גם השפעה חברתית שגורמת לבן להגיע למקום שהחברים מצפים שיגיע, אבל הוא יתקשה לעמוד בדרישות, או להיפך - הוא מסוגל ליותר מכך. במקרים שכאלה, השמחה על כך שהתקבל ונרשם, עלולה חלילה להפוך בהמשך השנים לתסכולים ואכזבות.
מומלץ להעריך באופן אמיתי את יכולותיו של הבן, להוביל אותו להכרה בערכו הוא, (בעיקר לחיוב, אך גם לשלילה) ולעודד אותו לנטרל ככל שניתן את השפעות הסביבה על ההחלטה בעניין.
לא-פעם יוצא להיפגש עם מציאות בה ההורים משאירים את ההחלטה בידיים של הבן. זה מצוין כשהוא מקבל החלטה שהיא סבירה בעיניהם, ולעיתים זה הכרחי כשהתנגדות ההורים תוביל לעימות חריף מידי. אבל יש מקרים שההורים מוותרים מידי מהר, וחוששים לעמוד על שלהם. לפעמים החשש מעימותים בהווה, עלול ליצור תוצאות שיגרמו לעימותים קשים יותר בהמשך השנים.
כמה ואיך לברר? על שידוך אנו רגילים לברר בלי סוף, וישיבה היא לא פחות משידוך! היא תעצב את דמותו של הבן חינוכית ולימודית, וגם השידוך יושפע מכך. לפיכך ראוי שנברר על הישיבה, לפחות כפי שנברר על בת זוגו של הבן בעוד כמה שנים. מצד שני - הרי יש ישיבות רבות ואי אפשר לברר על כולן.
למעשה , מומלץ לסנן מרשימת הישיבות על דרך השלילה את אלה שאינן מתאימות לכם מבחינת סגנון הלימודים, אוכלוסיית התלמידים, מיקום וכדו'. בדרך כלל ניפוי כזה ישאיר רשימה של לא יותר משבע-שמונה ישיבות, עליהן כדאי לברר בירור שיצמצם את הרשימה לשלוש-ארבע ישיבות. בישיבות אלה מומלץ לבקר, להיפגש עם ראש הישיבה, ולבדוק מקרוב את צורת התפילה, האווירה ב'סדר', התייחסות התלמידים אליכם כאורחים, וכדו'. כדאי גם לשלוח את הבן לשבת בישיבה, וכן לדבר עם הורים בוגרים ותלמידים.
ואם הבן לא התקבל? אפשר לנסות לערער! הישיבות אינן מנוהלות ע"י מלאכים, וייתכנו טעויות וחשיבה מחודשת. אבל, צריך גם לסמוך על הישיבות. אם אתם מוכנים להפקיד בישיבה את הבן היקר שלכם לארבע שנים כה משמעותיות, סימן הוא שאתם סומכים על הצוות ועל שיקול דעתו. ובכן, תסמכו עליהם גם בהחלטה שקיבלו, על אף שהיא כואבת.
והעיקר - תפילה! הרבה תפילה. בתקופת הרישום, עד סוף כיתה ח', לאורך ארבע השנים הבאות, וכל החיים. מסופר על אמא שהיו לה שני בנים, האחד מוצלח בכל תחום, והשני להיפך. לימים, הגדול התפקר, לא הקים משפחה - כישלון חרוץ, והצעיר הקים בית של תורה מלא ילדים ונחת. כשנשאלה האמא כיצד קרה הדבר, ענתה: זה בגלל התפילות! הצעיר היה כל כך לא יוצלח, שאת כל התפילות השקעתי בו, ועל הגדול לא ראיתי צורך להתפלל משום שהיה כל כך מוצלח.
יזכנו ה' לגדל "בנים ובני בנים, חכמים ונבונים, אוהבי ה' יראי אלוקים, אנשי אמת זרע קודש, בה' דבקים"!
לפי חפץ הלב
הרב מנחם קלכהיים שליט"א, רב קהילה ויועץ חינוכי וזוגי
איפה עליי ללמוד? מהו המקום האופטימאלי בשבילי? מה הוריי חושבים שמתאים לי? מה אחיי ממליצים לי לאור ניסיונם? להיכן הולכים חבריי הטובים? איפה יש לימודי קודש מעמיקים? או יש אפשרויות ללימודי תיכון מגוונים? מהו המוסד שיש בו השקעה בחיים החברתיים? וגם: מה קרוב לי לבית? איפה תנאי הפנימייה נוחים? האוכל טעים? יש/אין קראוונים דולפים?
שאלות רבות מתרוצצות בראש, וכל שנה נפתחות עוד חמש ישיבות חדשות. האפשרויות בתקופתנו רבות - יש לכך יתרון גדול של יכולת התאמה אינדיודואלית, אך יש קושי גדול בבחירה והחלטה. דבר זה הוא שיקוף של כל החיים המודרניים ומציבים את כולנו באותו מקום, כמו בסופרמרקט לפני מדף מוצרי החלב על מגוון טעמיהם/מקורותיהם/אחוזי השומן וכמובן - הכשרויות השונות. ולכן הדבר הראשון שאנו צריכים ללמוד וללמד - זה קבלת החלטות [זה גם יעזור להם אח"כ בשידוכים...]. הדברים ארוכים אך ננסה למקד שתי נקודות יסוד:
מידע - כמובן שמידע עוזר, אך כל מוסד מנסה גם למכור את עצמו, ולא תמיד העובדות מדויקות! ולכן את המידע כדאי לנתח ולמיין ביחד עם ההורים - מה חשוב לי/לנו והאם הדברים החשובים מתקיימים במקום המוצע. במסגרת 'חוק הדתיים השלובים' ודאי תמצאו מישהו מהמחנכים או המורים שאתם מכירים ישירות או דרך מישהו אחר שתוכלו לשוחח איתו בצורה ישירה על מה קורה באמת בשטח. וכלל מרכזי בשיקולים אלו הוא - לא לחפש את הישיבה/האולפנה 'הכי טובה', אלא - את הישיבה/האולפנה 'הכי טובה בשבילי' כל אחד לפי יכולותיו וכישרונותיו שבהם חנן אותו הבורא.
חפץ הלב - הדבר המכריע הוא תחושת הלב/אינטואיציה פנימית. לא תמיד ניתן לחדד ולבודד תחושה זו [ולפי הגר"א לימוד בריכוז של דף גמרא או פרק תהילים יכול מאוד לעזור], אך היכולת של אדם להתפתח ולצמוח בהתקשרות אמיתית לתורה ולעבודת ה', שהיא מטרת החינוך היסודית שלנו [יותר מאשר ידע תורני או תעודת בגרות מעולה] - תקבל מענה רק אם האדם בעצמו [ולא - הוריו, מוריו או חבריו], מרגיש שטוב לו ושזה המקום בו הוא יוכל ללמוד ולהתגדל. כמאמר חז"ל: "אמר רבא: לעולם ילמד אדם תורה במקום שלבו חפץ שנאמר 'כי אם בתורת ה' חפצו'. ואמר רבא: בתחילה נקראת על שמו של הקדוש ברוך הוא ולבסוף נקראת על שמו שנאמר ב'תורת ה' חפצו' 'ובתורתו יהגה יומם ולילה'" (ע"ז י"ט.). סמיכות הדרשות מלמדת אותנו - שכשאדם לומד תורה במקום שליבו חפץ, התקשרותו לתורה היא כל כך גבוהה שתורת ה' ממש נהיית חלק מהותי ממנו - היא הופכת להיות תורתו שלו! בהצלחה לכולנו!
[המאמר נכתב בלשון זכר אך מופנה לבנים ובנות]
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.








