ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- בימה תורנית
- משפחה חברה ומדינה
- חינוך ילדים ותלמידים
- מוסדות חינוך
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן גרסיה
שאלה שמעסיקה רבים בתקופה הזו היא התוכנית לשנה הבאה. איך בוחרים ישיבה תיכונית, אולפנה, ישיבה גבוהה או מקום שירות לאומי?
להשקיע בבחירת המקום!
הרב מתניה אריאל שליט"א, ראש הישיבה הקטנה 'דרך חיים', שעלבים
ראשית יש לזכור שהעיקר הוא לא תהליך הקבלה לישיבה, אלא התפקוד בה כראוי לאורך ארבע שנים. לא פעם הורים 'מלבישים' על הבן שאיפות שמתאימות להם, אבל לא לבן. יש גם השפעה חברתית שגורמת לבן להגיע למקום שהחברים מצפים שיגיע, אבל הוא יתקשה לעמוד בדרישות, או להיפך - הוא מסוגל ליותר מכך. במקרים שכאלה, השמחה על כך שהתקבל ונרשם, עלולה חלילה להפוך בהמשך השנים לתסכולים ואכזבות.
מומלץ להעריך באופן אמיתי את יכולותיו של הבן, להוביל אותו להכרה בערכו הוא, (בעיקר לחיוב, אך גם לשלילה) ולעודד אותו לנטרל ככל שניתן את השפעות הסביבה על ההחלטה בעניין.
לא-פעם יוצא להיפגש עם מציאות בה ההורים משאירים את ההחלטה בידיים של הבן. זה מצוין כשהוא מקבל החלטה שהיא סבירה בעיניהם, ולעיתים זה הכרחי כשהתנגדות ההורים תוביל לעימות חריף מידי. אבל יש מקרים שההורים מוותרים מידי מהר, וחוששים לעמוד על שלהם. לפעמים החשש מעימותים בהווה, עלול ליצור תוצאות שיגרמו לעימותים קשים יותר בהמשך השנים.
כמה ואיך לברר? על שידוך אנו רגילים לברר בלי סוף, וישיבה היא לא פחות משידוך! היא תעצב את דמותו של הבן חינוכית ולימודית, וגם השידוך יושפע מכך. לפיכך ראוי שנברר על הישיבה, לפחות כפי שנברר על בת זוגו של הבן בעוד כמה שנים. מצד שני - הרי יש ישיבות רבות ואי אפשר לברר על כולן.
למעשה , מומלץ לסנן מרשימת הישיבות על דרך השלילה את אלה שאינן מתאימות לכם מבחינת סגנון הלימודים, אוכלוסיית התלמידים, מיקום וכדו'. בדרך כלל ניפוי כזה ישאיר רשימה של לא יותר משבע-שמונה ישיבות, עליהן כדאי לברר בירור שיצמצם את הרשימה לשלוש-ארבע ישיבות. בישיבות אלה מומלץ לבקר, להיפגש עם ראש הישיבה, ולבדוק מקרוב את צורת התפילה, האווירה ב'סדר', התייחסות התלמידים אליכם כאורחים, וכדו'. כדאי גם לשלוח את הבן לשבת בישיבה, וכן לדבר עם הורים בוגרים ותלמידים.
ואם הבן לא התקבל? אפשר לנסות לערער! הישיבות אינן מנוהלות ע"י מלאכים, וייתכנו טעויות וחשיבה מחודשת. אבל, צריך גם לסמוך על הישיבות. אם אתם מוכנים להפקיד בישיבה את הבן היקר שלכם לארבע שנים כה משמעותיות, סימן הוא שאתם סומכים על הצוות ועל שיקול דעתו. ובכן, תסמכו עליהם גם בהחלטה שקיבלו, על אף שהיא כואבת.
והעיקר - תפילה! הרבה תפילה. בתקופת הרישום, עד סוף כיתה ח', לאורך ארבע השנים הבאות, וכל החיים. מסופר על אמא שהיו לה שני בנים, האחד מוצלח בכל תחום, והשני להיפך. לימים, הגדול התפקר, לא הקים משפחה - כישלון חרוץ, והצעיר הקים בית של תורה מלא ילדים ונחת. כשנשאלה האמא כיצד קרה הדבר, ענתה: זה בגלל התפילות! הצעיר היה כל כך לא יוצלח, שאת כל התפילות השקעתי בו, ועל הגדול לא ראיתי צורך להתפלל משום שהיה כל כך מוצלח.
יזכנו ה' לגדל "בנים ובני בנים, חכמים ונבונים, אוהבי ה' יראי אלוקים, אנשי אמת זרע קודש, בה' דבקים"!
לפי חפץ הלב
הרב מנחם קלכהיים שליט"א, רב קהילה ויועץ חינוכי וזוגי
איפה עליי ללמוד? מהו המקום האופטימאלי בשבילי? מה הוריי חושבים שמתאים לי? מה אחיי ממליצים לי לאור ניסיונם? להיכן הולכים חבריי הטובים? איפה יש לימודי קודש מעמיקים? או יש אפשרויות ללימודי תיכון מגוונים? מהו המוסד שיש בו השקעה בחיים החברתיים? וגם: מה קרוב לי לבית? איפה תנאי הפנימייה נוחים? האוכל טעים? יש/אין קראוונים דולפים?
שאלות רבות מתרוצצות בראש, וכל שנה נפתחות עוד חמש ישיבות חדשות. האפשרויות בתקופתנו רבות - יש לכך יתרון גדול של יכולת התאמה אינדיודואלית, אך יש קושי גדול בבחירה והחלטה. דבר זה הוא שיקוף של כל החיים המודרניים ומציבים את כולנו באותו מקום, כמו בסופרמרקט לפני מדף מוצרי החלב על מגוון טעמיהם/מקורותיהם/אחוזי השומן וכמובן - הכשרויות השונות. ולכן הדבר הראשון שאנו צריכים ללמוד וללמד - זה קבלת החלטות [זה גם יעזור להם אח"כ בשידוכים...]. הדברים ארוכים אך ננסה למקד שתי נקודות יסוד:
מידע - כמובן שמידע עוזר, אך כל מוסד מנסה גם למכור את עצמו, ולא תמיד העובדות מדויקות! ולכן את המידע כדאי לנתח ולמיין ביחד עם ההורים - מה חשוב לי/לנו והאם הדברים החשובים מתקיימים במקום המוצע. במסגרת 'חוק הדתיים השלובים' ודאי תמצאו מישהו מהמחנכים או המורים שאתם מכירים ישירות או דרך מישהו אחר שתוכלו לשוחח איתו בצורה ישירה על מה קורה באמת בשטח. וכלל מרכזי בשיקולים אלו הוא - לא לחפש את הישיבה/האולפנה 'הכי טובה', אלא - את הישיבה/האולפנה 'הכי טובה בשבילי' כל אחד לפי יכולותיו וכישרונותיו שבהם חנן אותו הבורא.
חפץ הלב - הדבר המכריע הוא תחושת הלב/אינטואיציה פנימית. לא תמיד ניתן לחדד ולבודד תחושה זו [ולפי הגר"א לימוד בריכוז של דף גמרא או פרק תהילים יכול מאוד לעזור], אך היכולת של אדם להתפתח ולצמוח בהתקשרות אמיתית לתורה ולעבודת ה', שהיא מטרת החינוך היסודית שלנו [יותר מאשר ידע תורני או תעודת בגרות מעולה] - תקבל מענה רק אם האדם בעצמו [ולא - הוריו, מוריו או חבריו], מרגיש שטוב לו ושזה המקום בו הוא יוכל ללמוד ולהתגדל. כמאמר חז"ל: "אמר רבא: לעולם ילמד אדם תורה במקום שלבו חפץ שנאמר 'כי אם בתורת ה' חפצו'. ואמר רבא: בתחילה נקראת על שמו של הקדוש ברוך הוא ולבסוף נקראת על שמו שנאמר ב'תורת ה' חפצו' 'ובתורתו יהגה יומם ולילה'" (ע"ז י"ט.). סמיכות הדרשות מלמדת אותנו - שכשאדם לומד תורה במקום שליבו חפץ, התקשרותו לתורה היא כל כך גבוהה שתורת ה' ממש נהיית חלק מהותי ממנו - היא הופכת להיות תורתו שלו! בהצלחה לכולנו!
[המאמר נכתב בלשון זכר אך מופנה לבנים ובנות]
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
